משמרות כהונה חלק ב קמג

מהרש"א ז"ל דהתוס' פשיט"ל גם בקושית' דלמ"ד בחזקת יורשי האשה י"ל דאדם מוריש כיון דמוחזקת וכמו שטר העומד ליגבות לב"ש ולא קשיא להו אלא למ"ד בחזקת יורשי הבעל דאמאי תני בחזקתן הא אפי' אין מוחזקין לא זה ולא זה יורשי הבעל זכו כיון דאין אדם מש"ל ותי' דמ"ש בחזקתן דהיינו בחזקת יורשי הבעל לא נקטיה אלא לו' דלא הוי בחזקת יורשי האשה ולפ"ז רו"ש י"ל ס"ל כמ"ד בחזקת יורשי האשה ולר"ל ל"ק קושיתם כיון דכליל להו בחדא מחתא ותני בחזקתם ולר"א הו"מ למי' הכי אלא דעדיפא קאמרי וכדכתי'

בא"ד דא"כ כי מקשה וכו' ופריך נמי מברייתא ץ דמוקי כב"ש וכו' עכ"ל ע"ש בגמ' דהברייתא דמוקי כב"ש לא מיירי כלל בכתובה ועוד דאי ביחד מיירי אמאי האב נשבע ועיין להתוס' בפ' החולץ דל"ח ע"א שגם דבריהם שם קשים לשמוע וצ"ל דגי' אחרת. הי"ל בגמ' דאברייתא קמייתא דמיירי בכתובה משני נמי ב"ש היא וקצת יל"ד בדברי התוס' אמאי לא דחו מ"ש מקודם דמיירי בפוטרה מן השבועה מגמ' דשבועות דלא מוקי לה בפוטרה ועיין להעה"ש ח"מ סי' ע"א אות ל"ב מה שהוכיח מדברי התוס' הללו ע"ש ועפי"ה ליתא

דף קנ"ט ע"א גמ' אבל אחרים יכולים לקיים כתב ידו לפירשב"ם דהוחזק בב"ד היינו שמעידין שחתמו על הקיום קודם שנעשה גזלן לא א"ש מאי דקתני בברייתא זו אחרים יכולים לקיים כ"י דהא על הקיום הם מעידין ולא על כתב ידו אלא דר"ל דמעידין על הקיום וממילא מתקיים כ"י ולפי' התוס' ניחא טפי

תוס' בד"ה ולימרו וכו' אבל אין להביא ראיה מדאמר בסמוך וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דמאי ס"ד דהא הגמ' קאמר בהדיא בסמוך דמטעם מכח אבוה דאבא קאתינא הוא וביותר ק' דברי הרא"ש בבכורות בפ' י"ב שהביא ראיה משמעתין דב"ח אינו גובה מן הראוי וכבר דשו בה רבים

בד"ה ואע"פ וכו' מכאן י"ל שאם היו ב' וכו' עכ"ל ק' מאי עדיפותא יש בב' ועיין בתומים סי' מ"ו מ"ש בזה

ע"ב גמ' אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו הרשב"א בתשו' ח"ב סי' ל"ב הביא מי שסובר דדוקא לאחין אבל לאב היכא דאיתיה לאב ואמו גרושה יורשה בקבר להנחיל לאב ע"ש ועמ"ש בחי' לעיל דף י"ג ע"ש

דף ק"ס ע"א תוס' בד"ה מקושר וכו' תימה לר"י וכו' דסתם שטר יש בו גליון מן הצד וכו' עכ"ל כ' מהרש"א נקטו ר"י משום דלר"ה אין לכתוב מן הצד רק כתיבת יד וכו' ע"ש והא דלא הוק"ל גם לר"ה מגליון שלמעל' כדהקשו בסמוך משום די"ל דליכ' גליון מלמעל' אבל מן הצד סתם שטר יש בו גליון ולכך עדיפא להו למנקט ר"י מיהו הא ליתא דהא לר"ה דחתימות הוא בהחלק בין התפירות וא"כ יכול לכתוב אחורי הכתב ומאי דקרו ליה התוס' גליון היינו לגבי חתימות העדים שאחורי השטר הם חתומים והכל נק' גליון מה שלמעלה מהם אלא י"ל דקושיתם מגליון בסמוך אינה אלא אי חתימי העדים בשיטה אחת זה בצד זה אבל אי זה אח"ז כל אחת בתפירה אחת א"כ העדים רחוקים זה מזה ואי כותב בגליון שלמעלה לא חתים עליה אלא ע"א ולבך נקטו ר"י ודע דמ"ש התוס' בסמוך בתי' קושי' לר"ה גייז או טאיט לא קאי גייז אלא אמן הצד אבל שלמעלה ל"מ גייז ליה

בד"ה פשוט וכו' טעמא שמא יעשנו מקושר וכו' עכ"ל וטעמא דמקושר שעשה עידיו מתוכו פסול משום חששא דקאמר רבי לקמן דאינו דומה זמנו של זה וכו' דס"ל לת"ק כותבין שובר ורחב"ג ס"ל אין כותבין שובר כדלקמן ורחב"ג דקאמ' מפני שיכול לעשותו פשוט לאו טעמא למילתיה קאמר דבאין כותבין שובר סגי אלא ה"ק לת"ק יכול לעשותו פשוט דאין כותבין שובר

בד"ה מקושר שכתבו וכו' ואם נאמר כאן שנידון כפשוט וכו' עכ"ל וכיון שנידון כפשוט ודאי שכותב הזמן כפשוט ולא כמקושר וע"ז מק' דא"כ מאי פריך רבי לקמן הא אינו כותב הזמן אלא כפשוט ותי' דמתני' מיירי בשכתב זמנו במקושר דאע"ג דדינא הוא למכתב כפשוט מ"מ מתני' מיירי בשכתב כמקושר ומשמע ליה לרבי דמיירי בשכתב כמקושר מדקתני מקוש' שכתב עידיו וכו' משמע דאינו מחולק משאר מקושר אלא בעדים אבל לעולם דינא הוא דלכתחילה מקושר שעידיו מתוכו כותבין זמנו כפשוט כיון דדיינינן ליה כפשוט ולפי תי' זה של התוס' אזדא לה הוכחתם לעיל בדיבור הקודם מרחב"ג דדי"ל דדוקא מקושר שכתבו עידיו מתוכו הוא דלא עביד ליה חלק כפשוט כמו לענין זמן

בא"ד שובר בלא זמן או זמן שכתב בשטר שכיון שהיה מקושר שעידיו מתוכו וכו' כצ"ל ר"ל דכיון שעידיו מתוכו כפשוט סבר שלא איחרוהו

ע"ב גמ' בדרע"ק ורבנן וכו' ק' הא רע"ק ורבנן בקרא דד"נ מיירי והכא בקרא דיקום דבר דד"מ מיירי ואמאי לא ילפי' מד"נ ממשפט אחד כמ"ש התוס' במכות ריש דף ו' ועיין להתוס' ר"פ אד"מ ע"ש

דף קס"א ע"א גמ' עדים ממטה למעלה חתימי במקובצת פי' דחתימי מאחורי הכתב להיפך הכתב דהיינו שהופך הנייר וחותם ראש החתימה כנגד ראש שיטה אחרונה ע"ה ואי קשיא לפ"ז מאי פריך דילמא אתרמי ריעותא וכו' וגייז לראובן וכו' נימא דכל החתימה בשיטה אחרונה דחתים בשיטה אחרונה ראובן בן יעקב וכי גייז גייז הכל י"ל דזה נכלל בכלל שינויא דמר זוטרא דבסמוך והא דהוצרך לפ' במקו' שם בשינויא דמר זוטרא שכל העדים חתומים בשיטה אחרונה ע"ש היינו כי היכי דלא תקשה דילמא גייז שיטה אחרונה עם חתימת העד הא' וליתכשר בשאר עדים

תוס' בד"ה וניחוש וכו' והיכי גייז הא יהא פסול וכו' עכ"ל הא דלא הוק"ל מאי ריעותא יש בשיטה אחרונה כיון דאין למידין ממנה משום דחובתו למידין כמ"ש התוס' לקמן דקס"ב ע"ב בסד"ה לפי ע"ש

ע"ב רשב"ם בד"ה מר זוטרא וכו' מתני' כר"ה דייקא וכו' לא יתכן לעשות המקושר פשוט וכו' עכ"ל מקשים אמאי לא ק"ל ברישא דמתני' פשוט שעשה עידיו מאחוריו פסול מאי איריא מאחוריו אפילו מתוכו איחתימי ממטה למעלה פסול אלא ע"כ דפשוט שעשה עידיו מאחוריו והיינו כסד' הפשוט אלא שעשאן מאחוריו ה"נ נפרש מדברי רחב"ג מקושר שעשה עדיו מתוכו היינו בסדר הפשוט ומאי ק"ל ואין לתרץ דמשמע ליה דכל חד בדיניה פשוט שעשה עידיו מאחוריו היינו כדרך הפשוט ומקושר שעשה עידיו מתוכו היינו כדרך המקושר דאכתי ק' מאי מק'