משמרות כהונה חלק ב קמא

מהלכות זכיה פ' כאביי והוסיף ואין העדים מצויין לשואלם ע"ש למדנו מדבריו דמתנת ש"מ אפי' ליתנהו העדים קמן דנין ע"פ השטר ולא אמרי' כיון דמה שדנין ע"פ השטר אינו אלא תקנת חכמים דמדאורייתא מפיהם ולא מפי כתבם לדעת הר"מ ופ' מרן בסי' כ"ח ע"ש ומתנת ש"מ דרבנן תקנתא לתקנתא לא עבדי' שהרי הכא ליתנהו לעדים ודנין ע"פ השטר במתנת ש"מ והעה"ש שם בסי' כ"ח אות ח' נסתפק בזה ע"ש

ע"ב פירשב"ם בד"ה אמר רבא וכו' והמ"פ דר"א ארבא קאי וכו' עכ"ל דבריו מתבארים מתוך דברי הרא"ם הובאו במקובצת ע"ש

דף קנ"ד ע"א גמ' ורבנן סברי מודה בשטר וכו' והיינו משום דאי בעי אמר מזוייף וק' דהגמרא לעיל ד"ו בעי אי אמרינן מגו במקום חזקה וליפשוט מהכא דלרבנן אמרי' מגו אע"ג דאיכא חזקה דבתר השתא דבריא הוא ועיין מ"ש שם

תוס' בד"ה ועוד וכו' ועכשיו הושחרו וכו' עכ"ל עיין להמ"ל בפ"ב מה' אישות מ"ש בזה ע"ש

בא"ד כדאמרי' בנדה גומות אע"פ שאין שערות וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז מ"מ ליבדוק שמא ימצאו שערות ואמאי לא הזקיקם רע"ק לבדוק כלל וטפי הי"ל להתוס' למי' דכיון דבעי' ב' שערות בגומא אחת כדאיתא התם שמא אחר מיתה נעשית הגומא ועיין בחי' הרמב"ן ז"ל

ע"ב רשב"ם בד"ה איהו כל כמיניה וכו' מ"ל לשקר במקו' עדי' וכו' עכ"ל אין להקשות לפ"ז מאי קאמר ר"י לאו משנתנו היא זו הא במשנתנו ליכא אנן סהדי וכו' ור' קמ"ל דלא הוי מגו במקום עדים ואי ר' ינאי לאו בפסי' ואמנה מיירי מאי פריק ר"ז אם יכפור וכו' הא ר"י דאמר א"צ לקיימו בפסים ואמנה הוא משום דהוי מגו במקום עדים די"ל דבמשנתנו נמי איכא חזקה דמדהשתא בריא כדאמרי' לעיל והך חזקה מדמה לה לאנן סהדי ולהכי נמי הגמ' לעיל דעביד צריכותא לא קאמר צריכותא מהאי טעמא דאנן סהדי וכו'

תוס' בד"ה ברם וכו' וכולה סוגיא דלעיל ליתא וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דגם מ"ש והלא משמך אמרו יפה ערערו וכו' ליתא לפי"ה ע"ש ולא ידענא אמאי הא לפי' המסקנא נמי קשיא כיון דרבנן דהלכתא כוותייהו ס"ל דא"צ לקיימו אמאי יפה ערערו וכו' וע"כ לומר דלא אמרה מעולם

דף קנ"ה ע"א בד"ה איתמר וכו' וא"ת תקש' דרבא אדרבא וכו' עכ"ל התוס' שם בפ' הניזקין כ' דאין לו' דהכא משמיה. דר"נ ואיהו לא ס"ל. דהא קאמר הא דרבא מכללא דההוא עובדא דאורי רבא ואיך הורה דלא כשמעתיה ע"ש והרז"ה בס' המאור בשמעתין פי' כפי' התוס' דהא דרבא מכללא איתמר אהא דאמר בן י"ח ואח"כ הק' דרבא אדרבא דפ' הניזקין ותי' הא דידיה הא דרביה ע"ש וצ"ל לדעתו דאע"ג דרבא פליג אר"נ מ"מ בהוראה אינו סומך על סברתו אלא מורה כס' רבו ר"נ דלא כהתוס'

ע"ב גמ' אלא א"א בן ך' כי בדקו מאי הוי ק"ל נימא דמ"ד כן ך' ס"ל כמ"ד לקמן תוך זמן כלאחר זמן ושנת עשרים גופה יוכל למכור ולא הוי סריס עד שיהיו עשרים שלמים כמ"ד שם בנדה ולגי' שכ' התוס' בד"ה איתמר דרבא אמר כן ך' ניחא דרבא גופיה אית ליה תוך זמן כלפני זמן אבל לגי' הספרים ק' וי"ל דפריך להלכתא דפסקי' לקמן בגמ' הלכתא בן ך' והלכת' תוך זמן כלפני זמן

שם א"ל ר"א לאמימר השתא ומה זביני וכו' י"מ אמ"ש התוס' בגיטין דנ"ט ע"א אמאי ל"ק קרקע דמהני מתנה כמו פחות מבן ך' ע"ש ומאי קושי' הא התם ר"א קאמ' לה ואיהו פריך אדאמימר הכא ונימא דפליג אאמימר ולא קבל תשובתו

שם התם בעי' ועמדו ב' האנשים וכו' עיין לרש"י בפ' החובל דפ"ח ע"א שכ' מועמדו ב' האנשים עדות שאי אתה יכול להזימה ע"ש והגמ' דלא קאמר טעם זה משום דאיירי בשומת קרקע כמ"ש התוס' וגם לפירשב"ם איירי נמי גם בשומת קרקע ולא שייכא הזמה בכה"ג אבל אין לתרץ דחייב הקטן כשיגדיל כמ"ש הג"א בפ' החובל גבי קטן שהזיק דודאי לא דמיא הזמה להזיק דהא כשהוזם לא הזיק כלל:

רשב"ם בד"ה אית דגרסי וכו' אלא כבת שב וכו' אלא מעשה שהיה וכו' עכ"ל והגמ' דפריך ולישלח תינוקת בת י"ב הא דלא פריך בת שב משום דהנהו דשלחו ודאי דלא ידעי מתני' דהפעוטות והיה פשיט"ל דבעי' גדולה ורבא השיב להם לעובדא ששאלו עליה ולא חש להשיב למה שלא שאלו ורשב"ם דכ' משום מעשה שהיה נקט לפום שינויא דגמ' ועיין להריטב"א בגיטין שכ' דדעת רבינו האיי גאון דדוקא כדי חייו הוא דממכרו ממכר במטלטלין ע"ש ולפ"ז י"ל האית דגרסי דהכא ביותר מכדי חייו מיירי ול"ק מ"ש רשב"ם

דף קנ"ו ע"א גמ' ל"נ אלא ליבום דתנן וכו' מהרימ"ט חא"ה סי' מ"א הקשה מכאן לס' ר"י בר"י דקטן שקידש לו אביו אשה הוו קדושין דזכין לאדם שלא בפניו דלפ"ז נוקמה הכא בקידש לו אביו אשה וכ' דאי הא דזבין אינו אלא מדרבנן ניחא דבקדושין דרבנן לא בעי בדיקה וסמכינן אחזקה דכשהגיע לכלל שנותיו חזקה שהביא סי' עש"ב ותמהני דהא מוקי לה ביבם והתוס' בפ"ק דקדושין די"ט הוכיחו דביאת בן ט' אינה אלא מדרבנן ביבום הרי דלא סמכי' אחזקה אפי' בדרבנן וי"ל דמיירי ביבם שיבם ולא בדקוהו ואח"ז בא לגרש ובא עליה קודם הגירושין ובעי בדיקה דאי הביא ב"ש סגי בגט ואי לא הביא ב"ש צריך חליצה מדאורייתא ולא הביא הגמ' מהא מתני' דבן ט' אלא להודיע שיכול ליבם כשהוא קטן ולא אמרי' דגם ביבום בעי גדול שראוי להקמת זרע אבל קטן הוי פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה וע"ז הוא שריבא המשנה דבן ט' אבל הכא מיירי לענין דסגי בגט או לא ועיין להמש"ל בפ"ו מה' אישות

תוס' בד"ה וכי וכו' ואם היה ספיקא וכו' עכ"ל ר"ל דאין לתרץ דבודקין שאם לא ימצאו שערות א"צ לגרש ותהא מותרת לכהונה דהא אפי' לא ימצאו שערות צריכה גט דספיקא הוא שמא נשרו ולשונ' אינו מדוקדק ותירצו דבודקין כדי שלא תהא מקודשת ולא חייש שמא נשרו ובגירושין כמי בודקין כרי שאם לא ימצאו שערות א"צ לגרש ומתורץ ב' הקושיא שהקשו ועיין במקובצת ולה' המגיה בס' מש"ל בפ"ו מה' אישות

בד"ה לאפוקי וכו' ומיהו צ"ע וכו' עכ"ל עיין