משמרות כהונה חלק ב קלח

משום מידי דאכילה הם ג"ח וכ"כ הרמ"ה ועיין להראב"ד בהשגות דאזיל בשי' רשב"ם וע"ש לה"ק ומ"מ בעיקר דינו דרשב"ם דהיכא דלא אכל עמו אין חוזרין לא מצאתי חולק עליו ועיין להנ"י

שם גמ' כאן בסתם כאן במפרש וכו' סתם היינו שאמר אחד מבניו ילך ולא בירר מי הוא והלך אחד מבניו מעצמו ומפרש היינו ליאמר לאחד מבניו שילך שאז היא חוזרת לאותו הבן שבירר אע"פ שלא אמר האב בפי' שחוזרת לאותו הבן וכדפירשב"ם בד"ה כדתניא ובד"ה ושמואל וכ"כ בש"מ ע"ש ודברי רשב"ם בד"ה ר' אסי וכו' באו שלא בדקדוק ושיעור דבריו הוא דאמרי' שכן כונת האב וכאלו פירש שחוזרת לאותו הבן שבירר

דף קמ"ה ע"ב תוס' בד"ה ואין השביעית וכו' ושמא לעולם לא יבא לידי לא יגוש וכו' עכ"ל הר"מ בפ"ז מה' זכיה כ' אין השביעית משמטתו משום דאינו מחוייב להחזיר אלא כשישא בתולה ע"ש נר' דדבריו מטין כדברי התוס' דשמא לא ישא בתולה ולא יבא לידי לא יגוש ולפ"ז ק' דהר"מ פ' דהמלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו ואמאי אצט' לטעמא דשמא לא ישא בתולה וצ"ל דעיקר טעמא משום דאינו מחוייב עכשיו אלא כשישא אלא משום דדינא הכי הוא דאינו מחוייב עד שישא בתולה נקט כן ולאו דוקא

דף קמ"ו ע"א בד"ה סבלונות וכו' ומועטין היינו עשויין ליבלות א"נ במועטות בעי' וכו' עכ"ל כצ"ל ולתי' קמא מועטות היינו עשויין ליבלות ומרובין אין עשויין ליבלות וסיפא כולה במידי דלאו בר אכילה אבל דבר אכילה תליא באכילה וכדקתני בריש' ולתי' בתרא כולה סיפא במועטין אבל במרובין אפילו עשויין ליבלות נגבין והיינו במידי דלאו בר אכילה אבל במידי דבר אכילה אפי' מרובים תליא באכילה וכי אכל בדינא אפי' מרובי' דינם כמועטין ועשויין ליבלות בדלאו בר אכילה ודברי ר"י בתוס' בד"ה תרגמא אזלי כתי' בתרא דלתי' קמא גם מתני' מיירי בבלו ודלא כמהרש"א דלדבריו דברי ר"י קשיין

ע"ב פירשב"ם בד"ה נפלה וכו' ומהכא שמעי' וכו' עכ"ל ה' ג"פ בסי' קכ"ז סק"ב הוכיח דלא כרשב"ם מדלא אמר הגמ' בפ"ב דגיטין מפני מה תיקנו זמן בגיטין משום ירושה ע"ש ולא היא דלר"י דאמר שמא יחפה ס"ל דבעל אוכל פירות עד שעת נתינה וה"נ בירושה ולר"ל נקט פירות וה"ה ירושה ונקט פירות דשכיחי טפי מירושה ורשב"ם פוסק כר"ל ואליבא דר"ש ואין להקשו' לפירשב"ם נימא דשאני הכא דהוי מקח טעות ולכך אינו ירושה כי היכי דאין לה כתובה די"ל דכתובה שאני דלא שעבר עצמו אדעתא דהכי אבל ירושה תליא בגט וכיון דבעי גט מתורת ודאי ולא מספק כדמוכח מדברי התוס' בפ' המדיר דע"ג ע"א במאי דפריך הגמ' הא אפליגו בה וכו' ע"ש א"כ הוי אשתו גמורה ויורשה דירושת הבעל דאורייתא

דף קמ"ז ע"א תוס' בד"ה מנין וכו' אלא אסמכת' בעלמ' הוא דקאמר וכו' עכ"ל ולפ"ז אפי' לר' זירא עיקר קרא לכדרבי הוא דאתא אלא דניחא ליה לאתויי אסמכתא מוהעברתם כיון דונתתם אורחא דקרא ולר"ן ניחא ליה לאתויי מונתתם כיון דוהעברתם אצט' לכדרבי אבל ונתתם לא אצט' לדרשא אחריתי ואפי' לר"נ ונתתם אורחא דקרא הוא דאל"ה קרא למ"ל ואי אתי לדרשא אחריתי אמאי ניחא ליה בונתתם טפי מוהעברתם אלא ע"כ דלכ"ע ונתתם אורחא דקרא והעברתם לבד"ר אלא דלמר ניחא ליה בוהעברתם כיון דונתתם אורחא דקרא ומר ניחא ליה בונתתם כיון דמ"מ לא אתי לשום דרשא

ע"ב רשב"ם בד"ה ומודה וכו' ומיהו אם עמד חוזר וכו' עכ"ל דבריו תמוהים דבמתנת ש"מ במקצת בקנין אם עמד אינו חוזר ורוקא במצוה מחמת מיתה הוא דאם עמד חוזר וכמ"ש רשב"ם במתני' וכבר נרגש מזה מהר"ם לובלין ז"ל ע"ש ונ"ל במ"ש רשב"ם לקמן דקנ"א ע"א בעובדא דאמיה דרב עמרם דמיירי במקצת ובקנין והק' הכנה"ג סימן רנ"ג א"כ היכי אמרינן התם דברי ש"מ כמסורין וככתובים והא במקצת ובקנין מתנת בריא היא ותי' דבשטרות דבעי כומ"ס בבריא בש"מ לא בעי כומ"ס דלהא מילתא אמרי' מתנת ש"מ היא עש"ב וא"כ א"ש דרשב"ם במתני' במתנת קרקע ומטלטלין לטלין דבקנין סגי אז הוי מתנת בריא ממש אבל הכא בשטרות דקנין לחודיה ל"מ וגם מסירה לחודה ל"מ להפו' דבעי כומ"ס ולא מהני אלא בצירוף דברי ש"מ ככתובים וכמסורין ולכך אם עמד חוזר דכל מילתא דלא מהני אלא משום ש"מ אם עמד חוזר והא מילתא דרשב"ם קאי אקנין לכ"ע וקאי אמסר למאן דבעי כומ"ס ואף על גב דרשב"ם פ' דבמסירה סגי מ"מ כ' כן למאן דבעי כומ"ס דגם בד"ה המוכר כ' שניהם

תוס' בד"ה המוכר וכו' וא"ת הפסדתם הרבה שהרי גרושה וכו' עכ"ל לפמ"ש מהרש"א ז"ל דכיון דהשתא גרושה אע"ג דבשעת מכירה נשואה חייבת לשלם הכל מדינא דגרמי ע"ש קשיא בההיא דמציעא שהביאו בסה"ד ניפרוך אם היא בשעת מכירה נשואה ואח"כ נתגרשה ליחוש שמא כתבה בניסן ולא נתנה עד תשרי דל"ל דמחלה דהא אם תמחול תשלם הכל כיון דהשתא גרושה ועיין להרא"ש שם בפ"ק דמציעא

בא"ד דשמא קטנה היתה ולא היו יכולין אז לגבו' וכו' עכ"ל מלשונם שכ' אז לגבות מוכח דכשתגדל חייבת וכדעת הג"א בפרק החובל שכ' קטן שהזיק חייב כשיגדיל ע"ש ודלא כס' הר"מ ופ' מרן בסי' צ"ו ובהכי ניחא סדר דברי התוס' שהק' אחר זה איך השיאה ר"נ וכו' דנר' דגם עמ"ש קטנה היתה מקשים ולא ס"ל כמ"ש הרא"ש בפ"ק. דמציעא דכיון דקטנה לאו בת עונשין יכול להשיא' עצה ע"ש ותי' שלא מפסידין כלל ומחזרת להם וכו' דאפילו דקטנה היא מ"מ כיון כשתגדיל חייבת צריכה לפשר עמהם כדי שלא תפסיד הכל כשתגדיל וגם הם מתרצים בפשרה כיון דהשתא אין יכולין לגבות והפשרה היא שתפרע להם מה שנתנו לה ואם לא השיאה עצה היו גובים עכשיו הכל כיון דהחוב על אביה ור"נ ס"ל נזקקין לנכסי יתומים

בא"ד ומיהו ק' מ"מ יטרוף וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל כיון דס"ל דליכא קנוניא במחילה אמאי לא ק"ל בההיא דפ' החובל אמאי כי זבנא לאחרי' חיישי' שתמחול לבעלה ע"ש ונ"ל דל"ק דההיא דהחובל כיון דמוקמי' לה כר"מ דאסור לשהות בלא כתובה חיישי' שתמחול דאינה מפסדת כלום דע"כ יכתוב לה כתובה אחרת והיא מרווחת היתרון על דמי המכירה אבל בההיא דפ"ק דמציעא דלא מוקמי' לה כר"מ דאסור להשהות ומשמע דאתיא ככ"ע ק"ל כשתמחול ולא עבד'