משמרות כהונה חלק ב קל

מהרמ"ש ז"ל לפ"ז מה מתרצי התוס' לעיל דלא קתני מתני' אחי האב משום דשמעי' המשמוש מבני אחיות הא הול"ל אחי האב לאשמועי' משמוש למעלה ואי בני אחיות הוי משמוש למעלה א"כ גם אחיו הוי משמוש למעלה וא"כ לא אצט' למכתב אחי האב דמאחיו שמעי' משמוש למעלה ע"ש ונ"ל דאי לא כתב אחי אביו הו"א אחיו מכח אחוה הוא ולא מכח משמוש אבל אחר דאשמועי' מאחי האב מסתברא דגם אחיו מכח משמוש ונ"מ דדוקא אחיו מהאב אבל אי מכח אחוה אפי' אחיו מן האם והשתא מתני' דקתני אחיו מן האם אין מנחילין ע"כ אחיו מן האב מכח משמוש וא"כ בני אחיות נמי מכח משמוש הוא דהאם אינה יורשת אחיה אלא ע"י ממשמשת לאביה ויורשת מכח אביה וא"כ בני אחיות משמוש דלמעלה הוא ועיין בתשו' הרשב"א ח"ב סימן כ"ז ובמה שכתבנו לעיל בדברי התוס' בד"ה ואחין ע"ש

בד"ה כלום וכו' אלא ודאי מהאי טעמא וכו' עכ"ל לפ"ז בברייתא הומ"ל נמי שכן קם תחת אביו ליבום ועיין למהרש"א ז"ל בקדושין די"ז שכ' לפי המסקנ' הכא חדא והכא לא כלום ע"ש ולפ"ד התוס' דהכא תרתי נינהו אלא משום דבברייתא לא קתני עדיפותא דיבום לכך נקט חדא דהיינו חדא מהנהו דקתני בברייתא

דף ק"ט ע"א רשב"ם ד"ה במקום וכו' ומנין שהאב יורש אמרת ק"ו וכו' עכ"ל בספרי שם מסיים ק"ו מאחיו מן האב שאינו יורש אלא מכח האב כ"ש האב ע"ש ולפ"ז צ"ל שהאחים שהם יורשין לאו מכח אחוה אלא מכח האב וזה סיוע למ"ש לעיל בתוס' בד"ה ואחים דלפום קושטא דמילתא אחים לאו מכח אחוה אבל ק' דא"כ אמאי אצט' והעברתם למדרש ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחים הא כיון דפשיט"ל דאחים הם מכח האב ממילא שמעי' דכי איתיה לאב הוא יורש קודם אחים ע"כ נר' עיקר כגירסא אחרת דגרסי' שם בספרי ק"ו מאחים וכו' והיינו אחי אביו דהם ודאי מכח האב כדאמרי' בגמ' לעיל וכ"נ מדברי התוספות בד"ה במקום ועיין להסד"ר שם בספרי ע"ש

בד"ה ואימא וכו' ואכתי אב מנלן דירית מקמי אח וכו' עכ"ל משמע ליה לפרש כן משום דפשט' דפירכא דואימא וכו' הוא על עיקר מאי דנחית תנא דברייתא למדרש דהיינו דבעי למדרש דאב קודם לאחין

ע"ב תוס' בד"ה א"כ וכו' אלא ק"ק דהשתא משמע וכו' עכ"ל לא ידענ' מאי קשיא להו הא כיון דליכא שום סברא להעדיף אח מבת וליכא למטעי בהא ע"כ דאין כוונת התורה למדרש במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחים דאין זו העבר' וע"כ דכוונת התורה היא במקום בת אתה מעביר נחל' מן האב וכיון דע"כ כוונת התורה כן שמעי' דהיתה הסברא מבחוץ להעדיף אב משום יוצאי יריכו ומדכתיב והעברתם הוא דשמעי' דהסברא מבחוץ כן אבל אי לאו קרא לא ידענא הסברא איך היא וכ"נ מדברי התוס' לעיל דלא ידעי' הסברא אלא מדכתיב והעברתם אבל להעדיף אח מן הבת ליכא שום סברא ולכך ליכא למדרש במקום בת אתה מעביר מן האחים

דף ק"י ע"ב רשב"ם בד"ה א"ל אביי ' וכו' והכי אבע"ל למכתב וכו' וזרע אין לו וכו' עכ"ל ובסמוך כ' ולא כתיב ונתתם את נחלתו לבנו או לבתו ועמ"ש מהרש"א בזה ונ"ל דדבריו דבסמוך אזלי לפי רבותיו דאפי' דידעי' דבת יורשת עם הבן אכתי י"ל דאין יורשת לחודה וא"כ דברי אביי מתפרשין שפיר לכתוב בן ובת ומקשה ר"פ דאכתי לא ידענא דיורשת לחודה אבל דבריו כאן הם לפירושו דגם ר"פ מודה דאי אשכחן דיורשת עם הבן ידעי' שפיר דיורשת לחודה כי ליכא כן ולפי' זה ליכא לפרושי דברי אביי לכתוב בן ובת דא"כ מאי פריך ר"פ אלא ע"כ דדברי אביי לכתוב וזרע אין לו וע"ז פריך ר"פ דהו"א דאינה יורשת כלל וצריך לדחוק לפ"ז דמאי דלא כתיב בן ובת משום דאצט' לכדרבי כדפירשב"ם ומ"מ קושית ר"פ דפריך ואימא הא קמ"ל דבת יורשת לא יכונו אלא אי דברי אביי הם לכתוב וזרע אבל לפי' רבותיו עדיפא טפי לפרושי לכתוב בן ובת ואתיא פירכת ר"פ ע"ז שפיר וא"צ לדחוק דאצט' לכדרבי

דף קי"א ע"א תוס' בד"ה מקיש וכו' אמאי אצט' כל הנך קראי דלא תסוב וכו' עכ"ל וקראי דלא תסוב ודאם אין לו בת לחודייהו ל"ק אמאי אצטריך תרוייהו דאצט' תרי קראי חד לבן וחד לבת דאי מחד קרא הוה מוקמי' ליה בבת ולכך ל"ק להו אלא מהיקשה דהכא

בא"ד הו"מ בבן הבן דוקא וכו' עכ"ל דבריהם בנויים ע"פ מ"ש התוס' לקמן בההוא הקיש' דירושה שנויה לראשונה דירושה א' היינו הבנים וירושה שנייה הם בני בניה וקאי היקישא מאי דכתיב בקרא ולא דרשי' היקישא אלא אחר דכתיב אין לו ע"ש והשתא קאמרי שפיר דאי לאו אין לו דבת לא הוה דרשי' היקישא לאקדומי בן לבת אלא בזרע הבן דבן הבן קדים לבת הבן דהא כתיב אין לו בבן וכן אי לא כתיב אין לו בבן וכתיב בבת הו"מ היקישא בזרע הבת ואי לא כתיב כלל לא בבן ולא בבת לא הוה דרשי' היקישא דהא היקישא אינו אלא מאי דכתיבי בקרא ודלא כמ"ש מהרש"א

ע"ב בא"ד טרח וכ' לה קרא עכ"ל אפי' למ"ש מהרש"ל בסנהדרין ד"מ דלא אמרי' טרח וכ' לה קרא באחד מי"ג מדות ע"ש היקיש' עדיף מי"ג מדות

רשב"ם בד"ה ומקשינן וכו' או בן ח' חיים וכו' עכ"ל עפירש"י ר"פ יש בכור שפי' בתאומים וע"ש לה' הלכות יו"ט

דף קי"ב ע"א בד"ה וכ"ת וכו' דאיכא למיפרך דיו וכו' עכ"ל אע"ג דאפי' דאמרי' דיו דלא לאקדומי מ"מ שמעי' דבן יורש את אמו מ"מ אצט' קרא לבן יורש אמו כי היכי דנילף מק"ו לאקדומי ולא אמרי' דיו דהשתא מפריך ק"ו וכמ"ש התוס' לעיל א"נ י"ל דמיתורא דקרא שמעינן דאלעזר הי"ל גם בת ואצט' קרא לאקדומי ולפמ"ש התוס' לעיל דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא א"צ לדברי רשב"ם

תוס' בד"ה מנין וכו' תימה לרשב"א אי לבאי הארץ וכו' עכ"ל הי"ל להקשות כן לעיל גבי פנחס אלא דנקטו קושיתם אמסקנא דילפותא דברייתא דהיא מיאיר דילפותא דפינחס בלא"ה דחי לה ועי"ל דלא נתחלקה א"י אלא לאבות וכשיש אב ובנו לא יטול חלק אלא האב והשתא בפינחס א"ש דהא מן המקראות שמעי' דאלעזר היה קיים בעת חלוקתם בארץ אבל שגוב י"ל דכבר מת ולא היה קיים בשעת חלוקה מיהו לקמן דקי"ו תנן דבנות צלופחד נטלו ג' חלקים משמע דחפר וצלופחד נטלו כל אחד חלק בארץ ואין סברא לחלק בהכי בין אי נחלקה ליוצאי מצרים או