משמרות כהונה חלק ב יג

דנין בגזילות צ"ל בתפס ע"ש וזה דלא כשי' ר"ת דבגזיל' לא שייכא תפיסה במזיק עצמו ואפשר דלא כ' ר"ת כן אלא בח"ן כיון דמדינא אינו משלם אלא מגופו הקילו בו וכ"נ קצת מדברי הג"א שם בפרק החובל ע"ש שו"ר להמרדכי ס"פ המניח שכ' בשם ר"ב שהכריע לחלק כן ע"ש ועיין לה' ראש יוסף ז"ל ח"מ סי' א' מה שהקשה לשיטת ר"ת ולמהרש"א בס' בני שמואל שם במ"ש ליישב דברי המרדכי ז"ל בשם הרב שמריה על פי סברת ר"ת עיין שם

דף ט"ז ע"א תוס' בד"ה והנחש וכו' אבל במידי דלאו אורחיה כגון אריה וכו' עכ"ל מדלא כ' זאב שדרס נר' דזאב דרכו בדריסה ומ"ש תחילה זאב שטרף אף טרף קאמרי ולאפוקי מאריה וכ"נ מדבריהם לקמן בד"ה והתניא וכו' שכ' דחיה סתם קתני בין בארי בין בזאב ור"נ מוקי לה לצדדין ולא איירי בטרף ואכל אך הטור סי' שפ"ט כ' בשם ר"י דזאב אין דרכו בדריסה ע"ש

ע"ב פירש"י בד"ה א"ה וכו' לאו משום דאורחיה לטרוף דאפילו בארי תרבות עכ"ל נראה מדבריו דרבינא פליג וס"ל דאריה אורחיה לטרוף ולאכול מדהוצרך רבינא למילתיה דר"א דאי ס"ל כשמואל הול"ל אפי' בטרף ואכל איירי ברייתא דלאו אורחיה ובאייעד דבטרף לשמואל אין מחלוקת בין רבנן לר"א וכל עצמו דרבינא לא בא אלא לומר דאפי' בבני תרבות איירי ולא בא לשנויי מילת' דשמואל וזוהי שיטת הר"ם בריש ה' נ"מ שפ' דלא כשמואל וע"ש להלח"מ והא דלא משני הגמרא לעיל אדשמואל דברייתא באייעד משום דא"כ אמאי קתני בחצר הניזק וזה מדוקדק כדברי רש"י בד"ה משלם וכו' שכ' מדמשלמ' בחצר הניזק וכו' ע"ש דוק ותשכח ולא ס"ל כמ"ש התוס' ז"ל דחוזר לקדמותו והוי שן ובהכי ניחא מאי דהוצרך רש"י לומר מדמשלמת בחצר הניזק וכו' ולא כ' בפשיטות מדקתני לה גבי שן כדמסיק משום די"ל דהא דקתני לה גבי שן משום זאב הוא וכקושית מהרש"א בד"ה כי ע"ש אבל לרבינא דטעמא דבני תרבות בכולהו חיות צ"ל באייעד לכך פריך הא בתני לה גבי שן וה"ה דהומ"ל לרבינא אמאי קתני בחצר הניזק

תוס' בד"ה כי וכו' ועי"ל דדוקא מוקי לה וכו' עכ"ל לפי"ז רבינא אתא לשנויי מילתא דשמואל דברייתא איירי באייעד ואין להק' דכיון כל כח המק' דלא אוקמה כר"ט משום דקתני לה גבי שן וכמ"ש התוס' בד"ה והתניא א"כ מאי משני רבינא באייעד די"ל דבאייעד ובני תרבות דוקא ניחא ליה אף דקתני גבי שן משום דכיון דברשות הניזק דקתני דהיא מהלכות שן הוא משום זאב כמ"ש התוס' בסה"ד א"כ ניחא אי קתני לה גבי שן משום זאב משא"כ לעיל ועיין במהרש"א בסה"ד ע"ש

כתב ה"ה ז"ל בריש ה' נ"מ לדעת הר"ם ארי שטרף דהוא נגיח' משלם נ"ש דמועדין הן וכ' הלח"מ דהוא דלא כפירש"י שכ' ארי שטרף ואכל דחייב דקאמר שמואל היינו ח"נ ע"ש ואין נ"ל כן דבטרף ואכל בפי' אמרו בגמ' דלאו אורחיה ובודאי ח"נ הוא דמשלם דהא לאו מועדין הן להכי ועלה הוא דכ' רש"י ח"נ אבל בטרף ולא אכל אורחיה הוא וחייב נ"ש בדעת הר"ם ועפרש"י ז"ל באוקמתא דר"ן

דף י"ז ע"א גמ' משלחי רגל וכו' נ"ל דרגל של שור וחמור הם ב' רישין דסוף התיבה הוא הרגל שלה והוא גימטריא ק"ש דהוא גונדא דעשו ד' מאות איש כמ"ש והיה וגו' ובית עשו לקש וזהו אשריכם זורעי על כל מים דהיינו תורה כדדרשינן הכא משלחי רגל השור והחמור דהיינו בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו

תוס' בד"ה והאמר וכו' ואור"ת וכו' עכ"ל מהרש"א כאן כ' דלפיר"ת מעשה עדיף מלמגמ' ובספ"ק דקדושין כ' בפשיטות בכוונת התוס' דהכא דלעולם לימוד עדיף וכ"נ עיקר בכוונת התוס' דהכא

דף י"ח ע"א גמ' א"ד מעלייה משלם דלא אשכחן כאורחיה וכו' נראה מזה דלמ"ד פלגא דנזקא ממונא ושוורים לאו בחזקת שימור קיימי וח"נ משלם אע"ג דכאורחיה הוא ליכא לספוקי בהא אלא דלדידיה ח"נ צרורות מגופו משלם דלא אשכחן ח"נ מעלייה כהצד הא' וק' דבגמ' לעיל דף ג' ע"ב אמרי' דלר"פ פשיטא ליה ח"נ צרורות מעלייה ור"פ הוא דס"ל לעיל דף ט"ו ע"א פלגא דנזקא ממונא וצ"ל דלר"פ הכי גמירי הילכתא ח"נ צרורות מעלייה. וראיתי בש"מ שכ' אפי' למ"ד ממונא מבע"ל לרבא משום דלאו אורחיה ממש ע"ש ואין נר' כן מגמ' לעיל דף ה' ע"ב לפי מה שפי' שם התוס' בד"ה שכן ע"ש דאי איתא היכי יליף קרן מהנך ניפרוך מה להנך שכן אורחייהו ממש דרגל אורחיה ממש כדאמרי' בשמעתין וגם הנך כולהו דמו לרגל בהא מילתא כדמוכח כולה שמעתין בצריכותא דריש מכילתין ע"ש

עו"ש ולא מ"ט וכו' לכאור' כל זה ללא צורך ומשום יגדיל תורה הוא דמאי נ"מ בכל זה דמ"מ מצי למדחי הפשיטותא ונר' דהוצרך לכל זה דלא תקשה למ"ד דר"ט ל"ל דיו אפי' לא מיפרך הק"ו ועיין בתוס' לקמן דף כ"ה ע"א בד"ה והא ע"ש דאי מוקמת לה בדשני ע"כ דאית ליה דיו כדלקמן בשמעתין

פירש"י בד"ה כגון דשני בגחלת שעולה בפיו ולקמן פי' שזרק בידו ונראה דהוצרך לשניהם לצדדי הבעיא דבעי ר"א בכח כחו ועיין בתוספות לקמן דף כ"ב ע"א בד"ה ור"י בדאנח ע"ש ומהר"ם שיף ז"ל כ' דמ"ש רש"י עולה בפיו הוא לפי' רבו שהביאו לקמן דלא איירי בצרורות וכרבנן דסומכוס ע"ש והוא תימה דרש"י בדיבור זה גופיה כ' דתרווייהו כסומכוס. גם מה שהק' ליפשוט בעיא ע"ש לק"מ והרי הוא כמבואר

תוס' בד"ה מועד וכו' והשתא פשיט בעיא דרב' דיש העדאה וכו' עכ"ל נר' מדבריה' דלגי' הא' דפלוגתייהו תייהו בשני ואייעד לא א"ש מאי דקאמר אלא הא דבעי רבא וכו' דבעיא דרבא בכי אורחיה היא ואנן בשנויי איירי וק' דהא כ' לקמן דבתרווייהו מבע"ל והא בהא תליא ועוד דא"כ נוקמה לפלוגתייהו בשני ואייעד ולא תפשוט שום בעיא וכבר הרגיש מהר"ם שיף ז"ל בקושי' זו ונ"ל דאפי' אי גרסי' בשני ואייעד א"ש דפשיט מרבנן דאין העדאה דכיון דכי אייעד הוי רגל לא עדיף ממה שהיה אורחיה מעיקרא דח"נ הוא דמשלם ובזה הוא שכ' התוס' לקמן דאי אין העדאה כפי אורחייהו גם ע"י שינוי אין העדאה דהיינו לרבנן דבתר דאייעד הוי רגל ולא ק"ל להתוס' אלא במאי דקאמר תפשוט מדר"א דיש העדאה דלגי' דשני ואייעד לא תפשוט מר"א מידי די"ל דבשני ואייעד דהוי קרן לר"א גם בתר דאייעד יש העדאה ככל קרן דעלמא אבל בכי