משמרות כהונה חלק ב קכח

באו דשבעה אמות וד"ט הוו שהרי בין כוך לכוך שתחתיו במעמיק אמה ריקנית כפירשב"ם וא"כ לארבעה כוכין זה תחת זה צריך שבעה אמות וד"ט

דף ק"ב ע"א רשב"ם בד"ה מצא וכו' דס"ל להאי תנא תוכה של מערה ד"א וכו' עכ"ל וכ"נ ממאי דפריך הגמ' אי ר"ש שש על ח' וק"ק נימא דס"ל רחבה ו' אמות ולא פליגא לא בשיעור שבין כוך לכוך דס"ל ב' טפחים ואה"נ דברחבה עביד ארבע כוכין וי"ל דא"כ לא א"ש מאי דקתני בודק הימנו ולהלן דמשמע דמראש המתים מתחיל כדפירשב"ם ואי איתא דרחבה ו' אמות הו"ל להתחיל מדידת העשרים אמה גם ממקום שלמעלה מראש המתים ב' אמות דשמא היה שם כוך ועדיין לא נקבר בו דשמא גם אותם שתי אמות תשלום רוחב המערה הוא

תוס' בד"ה מארבע וכו' ומפרש ר"ת וכו' ב' מהם מרוחב המערה וכו' עכ"ל ובודק הימנו ולהלן כ' אמה דקתני היינו מראש הכוך שבסוף הרוחב שאצלו האורך שלא נמצא בו הקבר דאי בצד האחר של האורך אינו בודק אלא י"ט אמה שהרי האמה שנמצא בה הקבר הג' טמאה ודאי היא וא"צ בדיקה ועיין להת"ח ועיין למהרש"א בד"ה וכגון ע"ש ובמ"ש מהרש"א כאן דמפירשב"ם שכ' מי יימר וכו' נר' דאין היכר אם מונח דרך מרגלותיו וכו' ע"ש היינו משום דמשמע ליה ובודק הימנו דקתני היינו בכל ענין אפי' נמצא מצד. הרוחב

הר"מ בפ"ט מה' ט"מ כ' מארבע אמות ועד ח' והוא תימה שבה' מכירה פ' כרבנן דששה הם ולא שמונה ועוד שלא הזכיר בה' ט"מ שהבדיקה היא באלכסון כדמוקי הגמ' אליבא דרבנן מיהו בהא י"ל דמפ' אוקמתא דניפלי היא אליבא דרבנן כמ"ש הרמב"ן ך בחי' ע"ש

ע"ב רשב"ם בד"ה אדעתא וכו' לא חשבי' ליה שכונת קברו' עכ"ל דברים הללו לא שייכי אלא במאי דקאמר הגמ' בדרבנן אדרבנן לא מקרי קבר וט"ס נפל וחסר ראש הדיבור וכצ"ל לא מקרי קבר אדעתא ליטלו לחזור ולפנותו וכו'

דף ק"ד ע"א גמ' הא סתמא כהן חסר וכו' ק"ק נימא דסתמא כמדה בחבל והא דנקט מדה בחבל לאשמועי' דאפילו מדה בחבל ינכה ולא חוזר המקח וי"ל דמלישנא דקתני פיחת כ"ש משמע דלא בא אלא לאפוקי דלא נימא הגיעו וע"ד שכ' מהרש"א בתוס' ד"ה אלא ע"ש

שם גמ' אלא מהא ליכא למשמע מינה וכו' הא דלא אמרי' נעשה משום דשאני הכא די"ל דנקטיה משום סיפא כדפירשב"ם ולפי' רשב"א שכ' התו' ניחא טפי דהכא מיירי בעומד בתוך השדה אבל כהן חסר הן יתר אפי' אינו עומד בתוך השדה כמ"ש הטור סי' רי"ח וא"כ לא שייך למי' נעשה סתמא כהן חסר דהא חלוקין הן בדינן באין עומד בשדה אבל ק' דייק מסיפא דסתמא כמדה בחבל נימא דהא דנקט הן חסר הן יתר משום דסיפא מיירי אפי' אינו עומד בתוך השדה כמו שכן הוא האמת כמ"ש הטור וי"ל מדלא נקט בסיפא בהדיא אפי' אינו עומד אלא דנקט סתמא דייק דאפי' דבכל ענין מיירי מ"מ אתא לדיוקא סתמא בעומד

תוס' בד"ה אלא וכו' ולרשב"א נר' וכו' עכ"ל לפ"ד רשב"א ניחא מה שהק' בתחי' הדיבור די"ל דנקט הן חסר לאשמועי' אפי' אינו עומד בתוך השדה וכיון דנקט בברייתא דינא דסתמא בפי' פשיטא די"ל כן

ע"ב רשב"ם בד"ה ואי איכא וכו' וי"מ וכו' שצריך ט' קבין יותר לבד כל הרבעים וכו' עכ"ל קשיא לפ"ז מאי פריך ממתני' שאם שייר וכו' נימא דט' קבין דקתני היינו היותר מן הרבעים וצ"ל דמשמע ליה דט' קבין בין הכל הוא ודוקא בכוריים הוא דס"ל להי"מ דצריך ט' קבין יותר מן הרבעי' אבל בכור אחד אפי' ט' קבין בין הכל ולכך לא פריך אלא אי מתני' מיירי בכוריים כדקאמר מאי לאו בכוריים אבל הר"מ בפכ"ח מה' מכירה כ' דאפי' בכור א' בעי' ט' קבין לבד מן הרבעים ותימה דא"כ מאי פריך ממתני' ואי משמע ליה עם הרבעים אפי' אי מיירי בכור אחד קשיא לר"נ ומאי קאמר מאי לאו בכוריים ועיין להדרישה סימן רי"ח

בד"ה תנא וכו' ולאו מילתא היא וכו' עכ"ל וא"ל דקאי על מדה בחבל דא"כ אמאי אצטריך למתני בברייתא אפי' פיחת כ"ש הא מתני' נמי בפיחת כ"ש מיירי ולא הול"ל אלא אם סמוך לשדהו מחזיר ודברי מהרש"א בזה אינם מחוורין דלא ידעי' דרישא מחזיר מעות קתני אלא מסיפ' דמפרש לרישא מהו מחזיר וכו'

דף ק"ה ע"א תוס' בד"ה אבל וכו' אבל בא באמצע החדש נראה דלא שייך וכו' עכ"ל דברי מהרש"א בזה אינם מתיישבים בדבריהם ובעיקר נראה כגי' מהרש"ל וכוונתם נר' דהאי סברא דאודויי כל זמן שלא בא אמרי' ודאי אורויי אודי ליה אבל כשבא בסוף החדש ואמר דלאו אודויי אז ספק הוא אי קושטא קאמר או לא וא"כ כשבא בסוף החדש הוי ספק אי אודויי ואפ"ה כולו לשוכר משום דתפס קודם שנולד הספק דלא נולד הספק אי אודויי אלא בסוף החדש כשבא והכחיש וכן באמצע החדש ס"ל להתוס' דאין סברא דאודויי בחצי החדש כיון דכל החדש חד שכירות הוא אלא אמרי' אודויי ליה בכל החדש ומש"ה יחלוקו דחצי החדש הראשון לשוכר דתפס קודם שנולד הספק אבל החצי האחרון אחר שנולד הספק הוא דהספק נולד כשבא באמצע החדש ואין להקשות דמאי פריך הגמ' מהא מימרא דשמואל דבא באמצע החדש נימא דלעולם ס"ל דתפוס לשון אחרון אלא הספק אי אודויי הא ודאי ל"ק דלא הוי ס' אי אודויי אלא אי לא פשיטא לן דתפוס לשון אחרון אבל אי פשיט"ל דתפוס לשון אחרון לא שייך אודויי לסתור דבריו הראשונים

ע"ב בד"ה פרושי וכו' שרחוקים זה מזה וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דהו"מ למעבד צריכותא לקמן מזה והביא מדברי התוס' דפ' השואל ע"ש לא היא דהתם בפ' השואל דחו זה וס"ל דבפ' ג"פ פרושי הוא ולכך עבדו ליה בצריכותא שפיר

דף ק"ו בא"ד ואצט' כל תלת מילי דרב וכו' ש עכ"ל ולפי' ר"י צ"ל דההיא דכור בשלשים אמרה תחלה ואח"כ ההיא דאסתיר' ואח"כ דמחכיר וא"ש הכל ודלא כמהרש"א

בא"ד אצט' לאשמועי' דזו ולא ס"ל וכו' עכ"ל היינו לפירשב"ם דאבל חכמים אומרי' היינו חכמי' דמרחץ וא"כ מהך מימרא דאבל חכמים וכו' ע"כ דלא ס"ל פרושי ולכך מכח הך מימרא דמשכיר שמעי' שפיר דזו ולא ס"ל ולפי' ר"י דחכמים אחרים הם אצט' ההיא דמשכיר לפרש המשנה ותרי מילי קאמר חדא לפיר"י