משמרות כהונה חלק ב קכו

איתנהו עמ"ש הרמב"ן ומהרש"א ולפמ"ש התוספות דנ"ח בשם הר"א ליישב פירש"י דמוכתב למלכות סבר וקיבל היכא דנתן הדמים ע"ש א"ש טפי דע"כ בלא נתן הדמים מיירי דאי נתן הדמים סבר וקיבל

שם גמ' לא כולהו הכי איתנהו ק"ל אמ"ש התוס' בריש סנהדרין ד"ג ע"ב בד"ה דיני דדוק' ברובא דרדיא דלאו רוב גמור הוא דס"ל לשמואל דאין הולכין אחר הרוב ע"ש לפ"ז אמאי הוצרך הגמ' לשנויי דכולהו הכי איתנהו אפי' רוב אם הוא רוב גמור מודה שמואל וי"ל

רשב"ם בד"ה ומשני וכו' שכן דרך וכו' כמו מחמת נגיחה וכו' עכ"ל משמ' מדבריו דמחמת בעיתותא שוה למחמת נגיחה ולאו מיעוטא כמ"ש התוס' אלא פלגא ופלגא והא דקתני ואי אם עד שלא נגחה היינו מחמת בעיתותא דקודם נגיחה היא הבעיתותא והא דלא אמרי' סמוך מיעוטא דמפילות לפלגא דבעיתותא והוי רובא משום דחזקה דהשתא הוא דילדה דוחה למיעוטא דמפילות והא דלא מהני כאן ס"ס דשמא הפילה ושמא מחמת בעיתותא משום דס"ל דכיון דמפילות מיעוטא אינו נכנס בספק אפי' לענין ס"ס כמו שנר' מדברי התוס' בפ"ק דכתובו' ד"ט בד"ה ואבע"א אבל התוס' בשמעתין י"ל דס"ל דהוי ס"ס כס' הרוקח כמ"ש במ"א וזהו שהכריחם לפ' דבעיתותא מיעוטא ומצטרף עם מיעוטא דמפילות ודלא כמהרש"א

בד"ה כי הדדי וכו' דמאן דאזיל בממונא וכו' עכ"ל דקדק לפ' כן משום דס"ל דאפי' לס"ד דגמ' ודאי דרובא עדיף מחזקה דנ"ל מפרה אדומה כמ"ש התוס' בחולין די"א אלא דמאי דקאמר כי הדדי נינהו היינו דמאן דאזיל בתר חזקה כ"ש דאזיל בתר רובא ומאי דאמר ורב א"ל אנא דאמרי וכו' אגב דנקט שמואל נקט רב ולעולם גם לפי הסברוה ידע זה מיהו לפמ"ש מהרש"א דגם לפי הסברות ידע דחזקה זו היא חזקה טובה דהוא גופיה מוחזק ע"ש י"ל דהכא דוקא כי רובא

בד"ה דהוא גופיה וכו' אבל בתר רובא דליתיה קמן לא אזלי' עכ"ל מוכח מדבריו דשמואל לא אמר דאין הולכין בממונא אחר הרוב אלא ברובא דליתי' קמן וק"ל דלעיל בד"ה באיסורא כ' כגון ט' חנויות וסנהדרין משמע דבממונא אפי' כה"ג דרובא דאיתיה קמן לא אזלי' וי"ל דלעיל כ' לפי הסברוה ועוד יש ליישב ועיין בחידושנו בפ"ק דחולין די"א

ע"ב תוס' בד"ה מאי וכו' וכן בחזקת הבתים גבי ניר וכו' עכ"ל עיין להתוס' בסוטה די"ב ע"א

בד"ה חייב וכו' וא"ת מעיקרא דס"ד וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דא"ל משו' דפושע דא"כ מאי מתני' בנושא שכר ע"ש וא"צ דאי לס"ד דגמ' טעמא משום דפושע מאי פריך הא ההיא ברייתא כר"מ דנתקל פושע ור"י דאמר כרבנן דפלוגתא דר"מ ורבנן היא כדאיתא התם ע"ש מיהו צריכין אנו לדברי מהרש"א בגמ' שם גופה דמאי פריך נימא משום דפושע וכר"מ ור"י כרבנן וע"כ משום דלישנא דכנושא שכר לא משמע הכי ועיין במהרש"א שם ולפ"ז צ"ל דהגמ' שם דפריך לר"י מבריי' הלזו לא ידע לה להך ברייתא דלעיל דפריך מינה לשמואל דאלת"ה הו"ל להקשות ברייתות אהדדי והא דלא פריך גם לשמואל מברייתא דפריך מינה לר"י דלמ"ל שמואל טעמא דפושע הא אפי' לרבנן דנתקל לאו פושע חייב משום דהוי כנושא שכר משום די"ל דשמואל כיון דס"ל כר"מ נקט הך טעמא לאשמועי' דאיסורא נמי איכא כיון דפושע הוא דאפי' גרמא בניזקין איסורא נמי איכא היכא דמזיד הוא כדאמרי' בפ' לא יחפור ע"ש אבל להך טעמא דאונס קרוב לפשיעה ליכא איסורא

דף צ"ד ע"ב תוס' בד"ה וחכ"א וכו' וק' לר"י למה העדי' כשרין וכו' עכ"ל כבר כתבנו בזה בחידושי' במציעא דף ע"ב ע"א ע"ש

דף צ"ה ע"א גמ' והתני ר"ח המוכר וכו' ר"ל והו"ל ליתן קוסס לפי חשבון עשרה למאה וכ"כ בש"מ בשם הר"ן ודברי רשב"ם באו שלא בדקדוק והא דלא משני תני נותן לו חשבון כדמשני אברייתא דלעיל משום דברייתא דמתניא בדר"ח ור' אושעיא אין לשבשה מיהו בש"מ בשם הרשב"א כ' במאי דקאמר הגמ' תני ברישא וכו' דלאו שבושי משבש אלא פי' מפרש לה ע"ש ולדידיה צ"ל דלעיל יש לפרשה כך די"ל דמאי דקתני יין יפה משום סיפא כמ"ש הרשא"א ע"ש אבל בדר"ח דליכא אלא רישא לחודא אין לפ' כך

תוס' בד"ה חבית וכו' אבל ביין הנמכר בחנות וכו' עכ"ל הא דלא הוק"ל כן בבריי' דלעיל משום דגבי מרתף פשיטא להו דכיון דיין הרבה הוא ומבעי ליה לזמן מרובה סופו להיות חלא ולא יתן דמים עליו אבל מ"ש מהרש"א משום די"ל כמאן דמוקי לה למקפה קשה דגם לההוא מ"ד ק' בסיפא דברייתא דמרתף זה של יין דמשמע דאי מרתף יין סתם לא יתן הנמכר בחנות

ע"ב גמ' חסורי מחסרא וה"ק וכו' הא דלא קאמ' תני ומקבל עליו עשר קוססות כדלעיל י"ל דלעיל דלא ס"ד דינא דמקפה דחיק נפשיה למי' דיין יפה דרישא לאו דוקא אבל השתא ניחא טפי לאוקומי דהשתא א"ש לישנא דיין יפה דרישא ובש"מ נדחק בזה משום דלעיל כ' בשם הרשב"א דלאו מגיה הברייתא אלא פרושי מפרש לה

רשב"ם בד"ה הוא הדין וכו' משום דכולה ביין יפה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ולפ"ד דברי רשב"ם שלא בדקדוק והיותר נ"ל דס"ל לרשב"ם דמאן דדייק מדרב זביד עיקר דיוקו אינו אלא מדלא קאמר ר"ז דינא דמרתף זה של יין בדלא למקפה ואפי' דאיכא לשנויי משום דכולה ביין יפה כדכ' רשב"ם מ"מ דוחק הוא וא"כ לההוא מ"ד מדר"ז ע"כ מדלא קתני דינא דמרתף זה סתם דנותן לו אפי' חומץ מוכרח דאינו נותן לו חומץ היכא דאמר לו למקפה דהא לדידיה ס"ל דדוחק הוא לו' דכולה ביין יפה מיירי וכיון דלההוא מ"ד אין נותן לו חומץ אין לנו לאפושי פלוגתא ולומר דלמאן דדייק מברייתא פליג בהא

דף צ"ו ע"א בד"ה כל וכו' וצ"ל דמיירי הכא דידעינן וכו' עכ"ל ובגמ' לקמן דפריך בקנקנים דמוכר נמי נימא ליה לא אבעי לך לשרויי הא דלא משני בידעי' דהקנקן טוב משום דקשה מאי דוחקיה דריב"ח לאוקומ' הכי וכדפריך בתר הכי ועיין למהרש"א ואכתי ק"ק למאי דאוקמה למקפא אכתי קשיא לימא ליה הו"ל להריק בכלי אחר וכמ"ש התוס' וי"ל כיון דליכא למי' אבע"ל לשתותו משום דלמקפה אמ"ל אבע"ל להריק לחודה לא אמרי' דאפשר דלא שכיחי ליה כלים אחרים והתוס' חדא