משמרות כהונה חלק ב קכג

דף פ"א ע"א פירשב"ם ד"ה תיובתא וכ' וכל הנך קראי וכו' עכ"ל היינו הנך תרי אדמתך דהשתא דלוקח אפי' מישראל פטור כ"ש גוי וגר אבל קרא דאשר תביא מארצך אצט' למעוטי ח"ל אפי' קנה שדה ודברי רשב"ם לקמן בד"ה מ"ט שכ' קרא דאשר תביא מארצך שלא בדקדוק באו דההוא למעוטי ח"ל אלא היל"ל קרא מן האדמה אשר נתת לי דמההוא נמי שמעי' דממעט אפי' מהבאה כמו שנר' מפי' רשב"ם לעיל בד"ה ואינו קורא

תוס' בד"ה למעוטי וכו' ולא קי"ל כההיא משנה וכו' עכ"ל דליכא לאוקומא משום לתת לנו מדקתני סיפא כשהוא מתפלל וכו' ודברי הב"ח בא"ח סי' קצ"ט תמוהים ע"ש ועיין בהר"ש במס' ביכורי' שר"ת עצמו הביא גם ההיא דספרי שהביא הטור ע"ש

בד"ה ההוא וכו' מהכא הוא דגמר וכו' עכ"ל משמע דלמסקנא קאמרי ודרשא דלמעוטי כותי היינו בלקח ממנו אחר שגדלו ברשות הגוי כמ"ש הרמב"ן בחי' דלא כפירשב"ם ולפי דבריהם לר"מ מוקי דגנך למירוח וס"ל יש קנין ומירוח פוטר ולאו הא בהא תליא ועיין בתוס' דמנחות דס"ו ע"ב בד"ה ומירוח ע"ש

ע"ב גמ' מ"ט דר"מ וכו' עיין מהראנ"ח ח"ב סי' פ"ג במ"ש מכאן על הרמב"ן לקמן דקל"ו ועמ"ש ע"ד לעיל דכ"ז ע"א ע"ש

דף פ"ב ע"א תוס' בד"ה מתקיף וכו' ועוד דמפרש וכו' הא קתני ואם מתו וכו' עכ"ל ולא ניחא להו לישב פירשב"ם דרישא דוקא בחמש שנים כמ"ש לפיר"י בסמוך י"ל דלפי' ר"י רישא כולא בחמש שנים דגם מאי דקתני ואם מתו אין לו קרקע א"ש בחמש שנים אבל לפירשב"ם אם מתו יש לו קרקע בחמש שנים וא"כ רישא לחודה ל"מ כולה בה' שנים אלא דהעולה מן הגזע לחוד אבל אם מתו אין לו קרקע ל"מ בה' שנים ועיין במקובצת

דף פ"ג ע"א תוס' בד"ה כמה וכו' אמות דכלאים שוחקו' וכו' עכ"ל עיין להרמב"ן בחי' שכ' דאינו נכון דלחומרא אזלי' כדאי' בעירובין וא"כ בכלאים בי"ו שוחקות אסור להביא זרע עליה ע"ש וי"ל דשאני הכא דאמרי' מארבע אמות עד י"ו ובשיעורא דארבע אמות שוחקות קולא ובדין אחד לא אמרי' דנזיל הכא והכא לחומרא ועמ"ש מהרש"א לקמן גבי ר"ה מהו שתפסיק

ע"ב רשב"ם בד"ה שחמתית וכו' וכן כל הנך דקתני ואזיל דהוו ב' מינין ואיכא דניחא ליה וכו' עכ"ל תרי מילי קאמר דהוו ב' מינים לס"ד דמוקי לה כרבי דיין וחומץ ב' מינין ואיכא דניחא ליה וכו' למסקנא דמוקי לה הגמ' אפילו כרבנן ואיכא דניחא ליה וכו' וכן שחמתית ונמצאת לבנה לס"ד דגמ' צ"ל דב' מינין הן וכמ"ש רשב"ם דכל הנך דמתני' הוו ב' מינין וכה"ג איתא בכריתות ד"ך ע"א דס"ד דגמ' שחורות ולבנות ב' מינין ומסיק דמין אחד הוו ע"ש בפירש"י ופלוגתא דתנאי היא בחולין דקל"ו ע"ב אי שחורות ולבנות ב' מינין ע"ש ומהתימה מהר"ב במקו' לקמן בגמ' דקא' אפי' תימא רבנן וכו' שכ' דהומ"ל וליטעמיך שחמתית ולבנה מין א' הן כדתנן כל מין חיטין וכו' ע"ש דמאי ק"ל הא פלוגתא דתנאי היא והרי בכריתות ס"ד נמי דס"ל להך תנא דב' מינין הן וא"כ ה"נ י"ל כאן

תוס' בד"ה ר"ה מהו וכו' לאו ר"ה ממש עכ"ל מ"ש מהרש"א בתי' הב' ק' להולמו דהא מ"מ יועיל לבין ב' אילנות האחרים שאין ביניהם ר"ה ובתי' הא' עמ"ש לעיל בד"ה במה

דף פ"ד ע"א גמ' לימא מתני' ר' היא וכו' לפמ"ש התוס' בפ' האשה רבה דפ"ט דגם ר' ס"ל דמדאורייתא מין א' הן ומדרבנן הוא דקאמר דהוו בשני מינין דגזר שמא יתרום מן החומץ על היין ע"ש לא אתיא מתני' אפי' כר' וי"ל דה"ט דגזר בהא משום דאיכא דניחא ליה וכו' וכיון לא ס"ד הא דאיכא דניחא ליה וכו' אין מקום לגזור טפי ממין הרעה על היפה כמ"ש התוס' שם וא"כ ע"כ לפום ס"ד דהשתא דר' ב' מינין ממש ס"ל

תוס' בד"ה ותנא וכו' שוה בשוה איירי וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל והגמ' דמשמע ליה דבשוה בשוה מיירי ומייתי מינה ראיה לר"ח היינו מדנקט יפות ורעות דאי בהונאה מיירי לא הול"ל יפות ורעות אלא אפי' יפות ויפות

ע"ב תוס' בד"ה ת"ש וכו' וא"ת דילמ' בכליו של מוכר וכו' עכ"ל ולעיל לא ק"ל נוקמה להא דר' יעקב בכליו של מוכר דמדקא' מדד והניח ע"ג סימטא משמע שהניח ע"ג קרקע ולעיל דקאמר שמא לא שמעת וכו' היינו דאיתמר בהדיא לתוך קופתו של לוקח ע"ג סימטא וכמ"ש הרמ"ה אבל לישנ' דהניח ע"ג סימטא לא משתמע אלא הניח ע"ג קרקע

בא"ד מדלא קתני מדד וכו' עכ"ל ולר' זירא לא ק"ל להגמ' מדל"ק לא הניח לתוך קופתו של לוקח דדוקא לשלול כליו של מוכר הוא דדייק מדל"ק ולא הניח וכו' משום דסתם מדד הוא שמדד והניח ע"ג קרקע ועיין במקובצת

דף פ"ה ע"א גמ' ה"נ מסתברא וכו' כתב הרשב"א הובא בש"מ דהיכא דקדם הלוקח בר"ה קנה מדין ד"א קונות לו בכ"מ ועפי"ז הקשה דלעיל מאי פריך מדר' יעקב נימא דההיא דר"י בקדם מוכר ור"א דאמר מדד והניח בסימט' קנה בקדם לוקח וקנה מדין ד"א וס"ל דד"א אין קונות בר"ה ע"ש וי"ל דא"כ ל"ל מדד דבקנין ד"א א"צ לו' לו קנה אבל אי מדין סימטא קאמר בעי למי' ליה קני ומדד כמו שא"ל קנה כמ"ש התוס' וראיתי מק' עוד הרשב"א מאי קאמר ה"נ מסתברא נוקמה להא דר"י ור"ל בבאו שניהם כאחד דהו"ל כחצר השותפין וקונין זה מזה ול"ק דבגמ' בגיטין בס' הזורק פריך כה"ג ומשני דא"א לצמצם ע"ש

תוס' בד"ה כ"מ וכו' והשתא ניחא דצריכי וכו' עכ"ל ר"ל דהשתא דמתרצי' הכי ניחא דצריכי וכו' אבל אי הוה מתרצי' דמדד דלעיל ל"ד אלא אפי' לא מדד וכדעת הרי"ף שלא הביא ההיא דלעיל כמ"ש הב"י ע"ש אי הוה קשה אמאי צריכי תרי מימרי דר"י: בד"ה ארבע וכו' וא"כ מבע"ל לפרושי וכו' בכליו של מוכר איירי וכו' עכ"ל וכ"ה בגמ' לקמן ולשון בד"א דברייתא קשה להולמו לפ"ז ועיין במקובצת

ע"ב בד"ה כליו וכו' אבל מוכר שמא משאיל לו וכו' עכ"ל הק' המח"א ה' קנין חצר די"ז א"כ מאי פריך לקמן אי בכליו של מוכר אמאי קנה נימא לעולם הכלי בטל לגבי הרשות וברשות מוכר ה"ט דקנה משום דמשאיל לו רשותו ע"ש ול"ק דמשאיל לו דקאמרי לאו דמקנה לו רשותו דבמאי קני ליה אלא דנותן לו רשות להניח לחוד וכמ"ש התוס' בדבור שאח"ז וכיון דהרשות עדיין של מוכר היא אכתי בטל הכלי לגבי