משמרות כהונה חלק ב קכ

ע"ב גמ' לימא בפלוגתא שטר כיס וכו' כצ"ל ומ"ש בספרי' דהני תנאי דתני' נמחק דאמוראי נינהו כדפי' רשב"ם

שם אמ"ר הלכתא נשבע וגובה מחצה הא דלא קאמר הלכה כדייני א"י משום דאיכא דמפכי להו כדבסמוך ולשי' הרי"ף ניחא טפי דרבא אפילו ביתומים קטנים מיירי דטענינן להו נאנסו אפילו בתוך זמנו

תוס' בד"ה סוף וכו' דהך שבועה דהכא דרבנן ונתקנה קודם וכו' עכ"ל יל"ד דמאי פריך ס"ס וכו' היכי ס"ד דבלא שבועה קאמר הא מ"מ בעי שבועת היסת וי"ל דהאי שבועה היא כעין של תורה בנק"ח וס"ד דנאמן בלא שבועה כעין של תורה קאמר ועיין להש"ך סי' רצ"ו סק"ג שהוכיח דבנק"ח היא משום דדומיא דפוגמת כתובתה קאמרי ע"ש ולא היה צרוך לזה דבלא"ה ממקומו מוכרע כדכתי' ברם מ"ש התוס' ונתקנה קודם לכאורה שפת יתר הוא דאפילו נתקנה אח"כ א"ש דנתקנה בנק"ח אשר ע"כ נר' עיקר בכוונתם דבאותו זמן עדיין לה תיקן ר"נ שבועת היסת דהשתא ס"ד דרב עמרם שפיר דר"ח נאמן בלא שום שבועה קאמר ומתחילה כ' לשי' ר"ת די"ל דכבר תיקן והשתא חזרו וכ' דאכתי לא נתקנה ועיין למהריב"ל ח"א בדיני מגו דקכ"ב ע"ג שכ' ולשי' ר"ת לא שמעינן אלא דאמרי' מגו משבועה דרבנן לשבוע' דרבנן אבל משבוע' דאורייתא לדרבנן לא שמעי' ע"ש ולפמ"ש בכוונתם לא שמעי' אפי' משבועה דרבנן בנק"ח לשבועת היסת ועיין להרמ"ה שנר' מדבריו דשבועה זו דע"י מגו ש"ד ממש היא כמ"ש הב"ח ודלא כהש"ך שם ע"ש וכנ"ל ממה שהק' התוס' בדבור שאח"ז אמאי לא אמרי' מתוך שאיל"מ ואי איתא דשבועה זו דע"י מגו היא מדרבנן מאי מק' הא בדרבנן לא אמרי' מתוך שאיל"מ כמ"ש התוספות במציעא ד"ג בד"ה בכולי ובכ"מ והטור בשם הרמ"ה בסי' ע"ה ולא ראיתי מי שחולק ע"ז אלא ע"כ דש"ד היא כמ"ש הב"ח וקושי' התוס' דלקמן אינה לשי' ר"ת ועיין להכנה"ג סי' פ"ב בהגה ט אות תס"ד ובס' תמ"ד סימן רי"א

בד"ה מאן וכו' וי"ל דמילתא דלא שכיח וכו' עכ"ל מכאן נ"ל דעת התוס' דמקבל העיסקא הוי כש"ש דאי כש"ח ליטעון להו נגנבו ואפי' נימא דגניבה נמי קלא אית לה מ"מ מדנקטו בקושיתם נאנסו מוכח דחייב בגניבה והוי כש"ש וכ"נ מדברי כל הראשונים כאן ע"ש וד"ז פלוגתא דהר"מ והראב"ד הובאו בטור י"ד סימן קע"ז ועמ"ש שם ומה שהוכחתי שם מגמרא דר"פ המפקיד דגניבה שכיחא ליתא דגם אונסין נראה משם דשכיח הוא וקשיא משם לדברי התוס' הללו וע"כ צריך לחלק

דף ע"א ע"ב פירשב"ם בד"ה דאם איתא וכו' אבל לוקח וכו' עכ"ל אע"ג דר"ע דקיימי אליביה בלוקח ס"ל דקנה קרקע היינו מטעמא דעין יפה כדאמרינן בגמרא הביאו רשב"ם לעיל בסמוך וזהו שהוק"ל לרשב"ם למ"ל טעמא דעין יפה בלא"ה קנה קרקע מטעמא דעקור אילנך וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל עיין שם

תוס' בד"ה מדנפשייהו וכו' ותימא דמשמע דאי לאו מילתא דר"ה וכו' עכ"ל ר"ל דמהגמ' מוכח דאי לאו מילתא דר"ה לא הוה ק"ל מההיא דחרוב ושקמה אלא דהוה אמרי' מכר אפי' מקום יניקה ולא שייר כלום אע"ג דהמוכר אילן לא מכר קרקע אבל במאי דקאמר ור"ה דאמר כרבנן לא קשיא דההיא לענין אם נפול אבל כל עוד שהאילן קיים אה"נ דשייר מקום יניקה ודוקא לענין מקום יניקה הוא דאמרינן הסבר' שהוכיחו מכח קושיתם דטפי אית לן למי' כשמוכר אילן וכו' ועיין מה שדקדק מהרש"א ז"ל

דף ע"ב ע"א בד"ה ואת וכו' א"ל קני וכו' עכ"ל והא דלא פשיט ליה התם מברייתא הלזו משום די"ל בקטנים מיירי כדפירשב"ם ולפי מאי דפשיט התם דלא קני הו"א דמפ' לה התוס' אפי' בגדולים

ע"ב פירשב"ם בד"ה אלא וכו' כמוכר לרע"ק וכו' עכ"ל היינו לרע"ק בטעמא דעין יפה ואע"ג דאפי' לרע"ק קאמר ר"ה דשייר היינו מטעמא אחרינא דא"ל עקור אילנך וכו' ועיין בהמאור ז"ל

בד"ה שהוא וכו' ויחזור לו ביובל וכו' עכ"ל בסי' זה אינו וכ"נ עיקר דבלא"ה נ"מ שתשייר לו דאלו לא מת אביו היה אביו נוטלה ולספרים דגרסי ליה פי' ויחזור לו ביובל היינו אם מכרה לאחר וכוונתו ליישב מה ירש כיון דבלא"ה היתה שלו

דף ע"ה ע"ב פירשב"ם בד"ה ואותיו' וכו' שימסור לו המוכר עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דצ"ל שימכור לו דהא במשיכה עסקי' ע"ש ולפ"ז גם בדבור שאח"ז שכ' אבל במסירה בלא שטר וכו' צ"ל במשיכה ומ"ש רשב"ם מסירה דספינה וכו' אין מקומו כאן אלא לקמן בברייתא דקתני ספינה נקנית במסירה

דף ע"ו ע"א תוס' בד"ה אי כרבי וכו' לאפוקי מפקיר שטרותיו וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דמפקיר שטר כבר קודם וזוכה בו הלוה כמו משכונו של ישראל ביד גר בקמא דמ"ט ע"ב ע"ש וכבר עמד בזה הש"ך סי' ס"ו סקכ"ה ע"ש ונ"ל דברי התוס' דמשכחת לה בשהלוה גר ומת הגר ועמד זה המלוה והפקיר את השטר דהשת' הלוה ליתיה שיזכה בחובו וכי זוכה בשטר אדם אחר מהפקרא קונה אי לא בעי' דעת אחרת מקנה לרבי דסגי במסירה ועיין עוד להש"ך שם ועי"ל דמפקיר שטרותיו דקאמרי היינו שטר משכנתא באתרא דלא מסלקי דבכה"ג גבי גר גופיה לא פקע שעבודיה כמ"ש הש"ג הביאו הש"ך בסי' ע"ב ס"ק קנ"א ע"ש וזה נ"ל דעת רש"י שם בקמא דפי' לבעיא דהמחזיק בשטרותיו של גר בשעבד לו ול"ק מה שהק' הגד"ת שמ"ט על פי' רש"י ע"ש וע"י כומ"ס קני אפי' כה"ג כמ"ש ן' מיגש הביאו הטור סי' ס"ו ע"ש

בד"ה ספינה וכו' א"כ לישמועי' מסירה כר"ה וכו' עכ"ל יל"ד דהול"ל דלא הו"ל לרב לאשמועי' כלל דמתני' היא שם דנקנית במסירה וי"ל דאי ממתני' י"ל דאפי' בסימטא ל"ק אלא במסירה דלא אורחא דספינה במשיכה כלל וזהו עיקר חידושו של רב דנקנית במשיכה ולהכי כ' דהו"ל לבאר דמתניתין בר"ה דל"ק משיכה וממילא ידעי' דבסימטא נקנית במשיכה ושיעור לשון כ"ש שכ' הוא דכ"ש דידעי' דינא דמשיכה כיון דה"ט דלא קני מסירה בסימטא משום דאיכא משיכה וכ"מ בדברי הרא"ש ז"ל ע"ש

בא"ד ומעיקרא כי הוה ס"ד וכו' עכ"ל יל"ד נימא