משמרות כהונה חלק ב קיב

וזהו למאי דמסיק דמעיד דלאו דיהודה אבל לס"ד דגמ' ע"כ דמעיד דיהודה מכר ללוי והשתא ק' מאי פריך הגמ' כיון דאסהיד דלוי היכי מפיק לה הא כיון דהעדות היא דיהודה מכר ללוי הא מצי מפיק לה ולא אבד זכותו כמו דמפיק מלוי אע"פ שהעיד דראובן מכר ללוי כמ"ש התוס' בהו"מ לשנויי וכו' וי"ל דגם בואין לו' שכ' התוס' נימא דה"ה דהו"מ לשנויי הכי כמ"ש לפירשב"ם

דף מ"ד ע"א גמ' מדמיה מי מיאש וכו' קשיא לפירשב"א שכ' התוס' לעיל בד"ה כגון וכו' דיהודה זבין מראובן מאי פריך הגמ' הא אפי' יזכה בה יהודה שמעון יטול דמיה מראובן דהא יהודה גופיה מראובן הוא דזבין וצ"ל דהגמ' פריך לשנוייא דאבע"א דלעיל

פרשב"ם בד"ה ופרקינן וכו' דשמעיניה דמיאש וכו' עכ"ל הא דלא ניחא ליה לו' דאתיא כמ"ד סתם גזילה יאוש בעלים משום דא"כ גם יהודה לא יטלנה מלוי דהא איכא שטר מכירה מראובן ללוי אלא ע"כ דבעי' שמעיניה דמיאש ויהודה לא נתייאש ועיין להרמ"ה ז"ל

ע"ב גמ' שורו וחמורו אפותיקי וכו' עיין לבעה"ת דקפ"ג ע"א שהוכיח מסוגיין דאפילו אפותיקי בשטר הדין כן דאל"ה ליחוש דילמא אפותיקי בשטר ע"ש

שם גמ' וליחוש דילמא דאקני הוא וכו' מכאן הק' הראב"ד עמ"ש הר"מ בפ"ג מה' מכירה דבמטלטלין דניידי בעי' צבורין דא"כ מאי פריך דילמא דאקני הא בעידנא דכ' ליה לא היו צבורין והר"מ כתב דמטלית פריך וכ' הלח"מ דלפ"ז למאי דמוקי דקאמרי עדים וכו' הוי ברייתא לצדדין דבפרה אפי' לא קאמרי עדים ובטלית בעי' דקאמרי עדים והוא דוחק ע"ש וליתא דכיון דלמאי דמוקי לה דקאמרי עדים וכו' ל"צ לאוקמתא דקנה ומכר לאלתר אפי' בפרה בעי' דקאמרי עדים דאל"ה ליחוש דילמא אקני מטלטלי אגב מקרקעי ולא מכח קושיא דאקני ומ"מ ק' ממ"ש הר"מ בפ"ט מה' עדות גבי פרה וטלית חיישי' שמא כ' לו דאקני ע"ש וצ"ל לפ"ד דע"מ דלא קאי הר"מ אלא אטלית ולצדדין קאמר בפרה שמא כ' לו מטלטלי אגב מקרקעי ובטלית דילמא כ' לו דאקני ומה שק' מכאן לס' הרשב"א דבשעבוד דאקני יכול לחזור בו קודם שקנה עיין בתומים סי' קי"ב סק"ג

שם הב"ע דמכיר בה וכו' עיין להר"מ בפי"ו מה' עדות ומ"ש מר"ן הכ"ח שם דאפי' ר"ז מודה דבסתם חוזר עליו ע"ש וכ"כ התוס' בפ"ק דמציעא די"ד ע"א בד"ה שעבוד וכו' לשמואל והיא סברת רב זביד והו"מ התוס' לתרוצי לשמואל במכיר בה אלא דניחא להו לאוקומי בר"ז וצ"ל דס"ל להתוס' שם כתי' קמא שכ' לעיל דמ"ג ע"א בד"ה מפני דלתי' בתרא הא בלא"ה צ"ל במכיר בה מיהו י"ל דס"ל דר"ז פליג על ר"פ בהא דאפי' מכיר בה חוזר עליו ודוקא לענין תרעומת הוא דמהני טעמא דמכיר אבל הר"מ ס"ל דר"ז מודה בהא מילתא דכיון דהכיר בה אינו חוזר עליו ודע דאין להקשות מסוגיא דשמעתין על י"מ שהביא רשב"ם לעיל ד"ל ע"ב גבי עבידי אינשי דקרו לשני טובא שני חזקה דאי איכא עדים מהנו אפי' איכא הודאתו והכא אמרי' דכי מכיר מהני הודאתו אפי' עדים מכחישין די"ל דשאני התם דמתרץ דבוריה לעדות העדים ועי"ל דהכא שאני דיש לתלות העדים טעו דעבידי דטעו בהא וכמ"ש רשב"ם

שם גמ' הב"ע שלקח ומכר לאלתר וכו' מהרימ"ט ח"א סי' קכ"ח הוכיח מכאן דכי שיעבד מטלטלין ומכרן לא נשתעבדו דמיהן דלא אמרי' מ"ל הן מ"ל דמיהן ע"ש ואם יש לחלק בין שיעבד מטלטלין למקרקעי ניחא מה שהקשו התוס' בד"ה כגון ועי"ל קושי' התוס' במ"ש הסמ"ע סי' פ"ה סקכ"ב ע"ש

תוס' בד"ה שורו וכו' הא דלא חשיב מכר וכו' עכ"ל התוס' בגיטין דמ"א כ' דלא חשיב אלא דברים דמתנו במשנה או ברייתא ע"ש ואין להקשו' הא מכר נמי איתיה בברייתא דשמעתין דלא מתוקמא אלא בהכי די"ל דאיכא לאוקמי ברייתא בסתם ולא באפותיקי ואי קשיא ליחוש דילמא עשהו אפותיקי י"ל דרבא מוקי לה שלקח ומכר לאלתר כדלקמן

דף מ"ה ע"א גמ' ס"ס לגבי אידך וכו' הק' הרמב"ן ז"ל אמאי מעיד ניחוש שמא לא יש עליו ב"ח וניחא ליה דתיקום בידי לוקח דאי מוקמא ביד מערער הו"ל לגבי לוקח לוה רשע ע"ש וי"ל בהכיר בה שאינה שלו מיירי ולא הוי לוה רשע אי מוקמא ביד מערער אבל לגבי ב"ח לא מהני בהכיר בה שאינה שלו ומ"מ אי מכרה באחריות לא מהני מכיר בה שאינה שלו אפי' כי מוקמא ביד מערער ומה שהק' עוד הרמב"ן ולוקמה באפותיקי מפורש ותי' דאפילו נוטלה מערער לא מפסיד מידי ע"ש ק' דאכתי לוקמ' באפותיקי סתם וכמו שהקשו התוס' ונראה דס"ל להרמב"ן ז"ל דבאפותיקי סתם הדר אארעא אחריתי ולא טריף מיד לוקח דכיון דאי טריף מיד לוקח מפסיד לוקח דאמ"ל להכי זבין לך שלא באחריות וכו' כדמסיק הגמ' וכיון דאית ליה פסידא ללוקח אמרי' לב"ח דליהדר אארעא אחריתי וכה"ג כ' התוס' לעיל דמ"ד ע"א בד"ה דוקא ע"ש ומאי דפריך ס"ס לגבי אידך וכו' מקשה אחר הוא ולדעת התוס' צריך לחלק בין זו דאפותיקי לההיא דלעיל בד"ה דוקא

ע"ב תוס' בד"ה המפקיד וכו' א"נ לאחר שנתקנה וללישנא וכו' עכ"ל היינו סוף מילתא דרבה דאבל שלא בעדים וכו' דאתיא שפיר אפי' אחר שנתקנה אבל מאי דקאמר ל"ש אלא בעדים לא אתיא אלא קודם שנתקנה היסת דאמתני' קאי דעדיין לא נתקנה היסת ולהכי פריך שפיר אביי אפילו בעדים נמי נימא מגו דהחזרתי דקודם שנתקנה היסת ליכא שבועה בהחזרתי אבל אחר התקנה מחוייב שבועה דאיכא דררא דממונא בהחזרתי

בא"ד הא איכא תנא בשבועות וכו' עכ"ל דלרבה דס"ל צריך לפורעו בעדים ע"כ דמוקי הך פלוגתא דתנאי דהתם בשעת תביעה ואפי' נימא דלמ"ד יכול לו' פרעתיך בפני פ' ופ' מהימן אפי' פרעו בינו לבינו משום מיגו וע"ש בתוס' מ"מ איכא תנא דס"ל כרבה וכמו שהק' מהרש"א בדיבור זה עיין לה' בש"מ

דף מ"ו ע"א פרשב"ם ד"ה לוקח וכו' אבל אם מכר לו באחריות וכו' אלא א"כ יש לו קרקע וכו' עכ"ל ק' דאפי' יש לו קרקע נוגע בעדות הוא דאם נוטלה המערער חוזר לוקח א' ונוטל אותו קרקע שנשאר אצל המוכר ושמא יבא ב"ח ויטרוף אותה מלוקח א' דאינו טורף מלוקח ב' משום דאמ"ל מקום הנחתי לך דהיינו אותה קרקע שנשארה אצל המוכר אלא טורפה מלוקח א' ואז חוזר לוקח א' ונוטל קרקע של לוקח ב' וע"י עדותו להעמיד שדה של לוקח א' מטי ליה הנאה דכשיבא ב"ח יטול הנשארת אצל המוכר ותשאר של לוקח כ' בידו וצ"ל דמ"ש רשב"ם באחריות היינו אחריות של גזילה ולא