משמרות כהונה חלק א צח

ליו"ט ב' ולאו שעה מועטת היא י"ל דס"ל להרא"ש ז"ל דעיק' דברי ר"פ קאי על יו"ט דאור' דקר' ובא"י מיירי אלא דאנו למידין מדבריו דינא דיו"ט ב' ומה שהק' נימא דמאי דקאמר הבא בשביל ישראל קאי גם ארישא דיש במינו במחובר כמ"ש הרא"ש גבי בכדי שיעשו ע"ש י"ל כיון דאין פי' שוה דבמינו במחובר אסור מיהא גם לישראל אחר באותו היום ובבא מחוץ לתחום גם באותו היום לא מסתבר למימר דקאי אתרווייהו ולא ראי זה כראי זה משא"כ גבי בכדי שיעשו

דף כ"ה ע"א רש"י ד"ה חוץ וכו' טעם אחר נ"ל וכו' עכ"ל מהרש"ל מחק זה דרש"י ל"ל האי טעמא ומהרש"א כ' די"ל דס"ל לרש"י האי טעמא אלא דקאמר טעמא שלא יהנה וכו' ולפמ"ש התוס' דלטעם שמא יאמר אסור ביו"ט וגם בכדי שיעשו ויבואו ממקום שנלקטו ע"כ דל"ל לרש"י האי טעמא וע"כ דל"ג התוס' בפירש"י האי טעם אחר וכן נראה מדברי התוס' בד"ה הבא

דף כ"ו ע"ב גמ' איתיביה ושוין שאם נולד וכו' הקשו בת"י הובאו כמהרש"א לס"ד ליתני אפי' נולד תם ואח"כ נולד בו מום דשרי דאין מוקצה לחצי שבת ע"ש ולשי' רש"י לעיל דר"ש ל"ל מוקצה ומשום מתקן הוא דאסר ליה ומומו עמו דשרי משום דלא הי"ל חזקת איסור וכמ"ש בד"ה ושוין ע"ש לק"מ דאי הוה תם מעיקרא הוה אסר ליה ר"ש משום דאין רואין מומין ביו"ט ומאי ושוין והת"י אזלי בשי' התוס' לעיל דר"ש נמי משום מוקצה קאמ' ולשי' הגמ' כאן מוכיח גם מר"ש אבל לשי' רש"י מר"י הוא דמוכח לה וק"ק על פירש"י לעיל שכ' דלא הוה ליה חזקת איסור משום דיתבי דייני התם דא"כ למאי דלא ס"ד הגמ' דיתבי דיתי התם אמאי שרי ליה ר"ש הא מתקן גמור הוא כיון דהי"ל חזקת איסור וצ"ל אפי' לא יתבי דייני התם לא הי"ל חזקת איסור כיון דנולד ומומו עמו ורש"י לעיל נקט לה לרווחא לפום מסקנא דהכא וק"ל מאי פריך הגמ' מהא דנולד ומומו עמו הא כה"ג לא הוי מוקצה כלל אפי' עדיין לא הראהו לסבם דהוי מוקצה בטעות דמ"ש מהא דאמרינן לקמן מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירים בו מותר וצ"ל דשאני בכור דאפי' ידע דהוי מום קבוע אינו מותר אלא ע"י ראיית חכם ומי יימר דמזדקק ליה חכם ולענין הלכה קי"ל דאין מוקצה לח"ש ומפשטא דהגמ' נראה דדוקא כי הדר אחזי אבל רש"ל בתשובות סי' מ' הוכיח מדברי התוס' בחולין די"ד ע"ב דאפי' לא הדר אחזי אין מוקצה לח"ש ועיין בחי' שם ובמ"א כתבתי בזה ועמ"ש לקמן דפ"ח ע"ב

דף כ"ז ע"א תוס' ד"ה אלא וכו' דהא שרינן קדירו' וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ועיין בספר נחפה בכסף סי' מ"ש בזה מדברי התוס' בפ' כירה ועיין בחידושנו שם

דף כ"ח ע"א רש"י אבל הכא גבי ר"ח וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ואכתי יל"ד לפירש"י ז"ל אמאי לא פריך לה הגמ' לעיל כי אמר אינהו הוא דעבוד כר"י דילמא ר"י מודה בחלוקה דאסור והרמב"ם בפ"א מה' בכורו' ב' כ' הבכור שוקלין אותו הכהנים מנה כנגד מנה הרי דשרי בבכור גם חלוקה ונר' דמפרש הכי ע"כ ל"ק רבנן אלא גבי בכור כיון דאינו נמכר באיטליז לא מחזי כעובדין דחול אבל ביו"ט כיון דשרי אפי' באיטליו מחזי כעובדין דחול וכיון דבאיטליז אסור מנה כנגד מנה לא פליגי רבנן

ע"ב תוס' ד"ה גריפת וכו' ת"ל דאסור משום מוקצה וכו' עכ"ל עיין מ"ש מהרש"א ז"ל ולפמ"ש מהרש"ל בתשו' סי' מ' דכיון דהוו חזיין בביה"ש אע"ג דאידחו ולא הדר אי חזו אין מוקצה לח"ש ע"ש ניחא שפיר ההיא דשפוד שנרצם אפי' אסור לתקנו מיהו ק' דא"כ בשפוד שצלו בו דלקמן אמאי אסור לטלטלו הא אין מוקצה לח"ש אלא ע"כ דדוקא בהדר אחזו הוא דאין מוקצה לח"ש דלא כמהרש"ל וי"ל דמוקצה מחמת מיאוס שאני דחמיר א"נ כיון דאין תורת כלי עליו יש מוקצה דהא אפי' לר"ש דל"ל מוקצה מודה באין תורת כלי עליו כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז

דף כ"ט ע"ב ד"ה שלא וכו' דפשיט' דאסור וכו' עכ"ל גם אסכום מקח קשיא להו ואע"ג דמסקנתם דתן לי ששה פשיטים שרי היינו ששומתו ידועה והכא לפירש"י ז"ל מדאסר ע"כ בשאין שומתו ידוע' דבשומתו ידוע' פשיטל דשרי ולכך ק"ל שפיר כיון דשומתו ידוע' פשיט' דאסו' ודלא כמהרש"ל ז"ל

דף ל' ע"א בד"ה זמנין וכו' וא"ת הא אמר נפרוס וכו' עכ"ל והראב"ד בס' תמ"ד בהשגותיו על המאור כ' דלעיל שאני שהם שנים מדכרי אהדרי כמו בנר ע"ש והמג"א סי' ער"ה הקשה למה אין שנים רוכבין ע"ג בהמה כמו נר ותי' דדוקא ללמוד הוא דהתירו ע"ש וה"נ י"ל דלצורך מצוה הוי כמו ללמוד מיהו ק"ל מדאמרינן בפ' שואל אבל ששה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת ומביאין אותה בידיהם וטעמא משום דמדכרי אהדדי אע"ג דליכא שום מצוה בהבאתם אותה

ע"ב בד"ה אמר וכו' משום דאינו נשאר במסקנא וכו' עכ"ל עיין במהרש"א שכ' דס"ל כפי' הרי"ף ע"ש ועי"ל דאזלי בשיטת ר"י בדבור שאח"ז דמוקי לטעמא דמוקצה בשנפלה ולדידיה י"ל דביתר על הכשר סוכה לית ביה מוקצה מחמת מצוה וא"כ איכא לאוקמה להך דואם התנה וכו' ביתר מכדי הכשר סוכה ובחול המועד דליכא מוקצה דסתירת אהל

דף ל"א ע"א ד"ה מן וכו' אלא במקום שגדילים שם וכו' עכ"ל ולפ"ז מפוזר דשדה אסור מדאורייתא משום עימור דלא כפירש"י שכ' אבל המפוזרין מוקצין הן

ד"ה איבעיא להו וכי' הקשה הש"ר מקוצי נהי וכו' עכ"ל הא הוק"ל בלישנא קמא דר"י בעי תרתי נימא דרבי יוסי בעי פותחת אפי' בסמוך משום דא"כ לא הו"ל לר"י למימר אלא אפי' בתוך תחום שבת ותו לא ועיין למהרש"א

דף ל"ב ע"א גמ' אר"י ר"מ היא הרמב"ם בפ"ר מה' יום טוב פסק כמשנתנו דאין פוחתין ובפט"ו מה' כלים פ' כר"י וסתראי נינהו לפי סוגיא דשמעתין ועיין להיש"ש שדבריו תמוהים ונ"ל דס"ל להר"מ דלק' הגמרא דר"מ היא אלא משום דקתני מפני שעושה כלי משמע דהוי כלי לכל דבר ואיסורו דאורי' הוא אבל מ"מ לכ"ע אסור מיהא מדרבנן משום דנראה כמתקן כלי וכ"מ מלשון הר"מ בה' יו"ט ע"ש

תוס' ד"ה אלפסין וכו' הא אמרינן כל שאינו בא וכו' עכ"ל מהרש"א בחו|לין דע"א ע"ב ד"ה אטו וכו' נעלם ממנו דברי התוס' הללו זה שמעתי משמא דהרב מהרי"ט ז"ל בעל ס' עה"ש

ע"ב גמ' ש"ה דקעביד אהלא ק"ק אמאי לא משני כיון דאיסור זה אינו אלא מדרבנן כדפירש"י