משמרות כהונה חלק א צד

מוקצה הא דלא תי' דבנולד כה"ג דהוא דבר חדש אסור טפי אזלי לשיטתייהו שכ' בסוגיין בסמוך דלא שייך נולד בב"ח אלא באוכל אבל בביצה דלא בע"ח היא אסורה משום נולד ולא אצט' לעיל לר"י טעמא דמשקין שזבו אלא לעומדת לאכילה ודלא כמהרש"א ע"ש ובעיקר קושית התוס' י"ל במ"ש הב"י בסי' תקי"ג לדעת הרב יחיאל דאצט' לטעמ' דמתיר עצמו כי היכי דלא נאסור משום הכנה ובמה שהק' מהרש"א ז"ל בתוס' אמאי לא פריך מעגל שנולד ח' ימים קודם יו"ט ולא כלו חדשיו ע"ש ל"ק דאי ידעינן בודאי דלא כלו חדשיו אינו מועיל שהיית ח' ימים גם לא אפשר ליה לחיות ח' ימים דנפל הוא וכמ"ש הרב נקודת הכסף בי"ד סימן ט"ו ע"ש ודברי התוס' הם בידעינן בודאי שלא כלו חדשיו אבל בס' אי כלו חדשיו י"ל דשרי דהוי ס"ס אי כלו חדשיו ואת"ל לא כלו שמא ביה"ש זה לילה ולא ס"ל כהסוברים דבדשיל"מ אפי' ס"ס אסור ועיין להמש"ל ז"ל בפ"ג מהלכות א"מ דין ח' עיין שם

ע"ב תוס' ד"ה השתא וכו' והרי"ם תי' דשפיר מיירי וכו' עכ"ל י"מ לפ"ז מאי קאמר בריש מכילתין גבי שבת סתם לן כר"ש ממתני' דמחתכין אימא דטעמא דת"ק דמחתכין משום מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים ונראה דס"ל להרי"ם דע"כ משום מוקצה מדקתני דלועין ונבילה בהדי הדדי משמע דחד טעמא א"ל וס"ל דדלועין בהיו מחוברין ביה"ש ומשום מוקצה ומה שהק' התוס' לעיל נגזור שמא יעלה ויתלוש לפמ"ש התוס' בד"ג ע"א דדוקא בפירות האילן ל"ק כמ"ש מהרש"א שם

ד"ה ביצים וכו' והאיכא בסמוך ר"י דאסר וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"ל בכונתם וצ"ל לפי דשני קושיות מקשים מאי רבותא דביעתא בכותחא והאיכא דס"ל בשר עוף בחלב דאורי' בפ' כ"ה דקי"ג ע"ש בתוס' ולדידיה הוי כביצת נבילה דאסיר ועוד והאיכא ר"י וכו' ולפי' מהרש"א י"ל דלא הוק"ל אלא מר"י דבסמוך דס"ל אפילו לת"ק דפ' כ"ה ס"ל דרבנן כמ"ש הב"י בי"ד סימן כ"ז ודלא כהתוס' שם

ד"ה וכת' וכו' ופריך תנינא וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ע"ד מהרש"ל דתק"ל דרב אדרב ע"ש ול"ק דלעיל בעומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה והכא בעומדת לאכילה ובעיקר קושי' התוס' אפירש"י י"ל כיון די"ל דר' רמזה במאיד תני ב"ה אסרי בנולד משמ' דבמעי אמן שריא אין לנו לומר משבשתא ולפרושי פי' אחר במתני'

דף ז' ע"א אמ"ל אביי וכו' ק"ק אמאי לא דחי בל"ק דילמא אשכו' היינו מעורות וכדאמרי' בלישנא בתרא ובמ"ש התוס' דנעורות היינו נגמר החלמון אלא שלא נתקשת וכו' דבריהם באו שלא בדקדוק דלפמ"ש אלא שלא נתקשה וכו' הול"ל אפילו שנגמר גם החלבון ואפשר דס"ל כדברי המפרש' דחלמון היינו הלבן וכמ"ש בי"ד סי'

ד"ה קינא של תרנגולין וכו' כ' הרשב"א הביאו ה"ה בפ"ד אסור ליקח ביצים ביו"ט דהוי דשיל"מ ומשמע מדבריו דאפי' בב' י"ט של גליות ע"ש ולפ"ז צ"ל דס"ל דאפי' ס"ס אסור בדשיל"מ שהרי הכא ס"ס הוא ס' נולד ומאתמול ואת"ל היום שמא היום חיל ק' שהרי ה"ה גופיה בפ"א דין ך' כתב בשם הרשב"א בספיקא שנתערבה דשרי משום דהוי דשיל"מ הרי דמתיר ס"ס בדשיל"מ ועיין בתשו' הרא"ש כלל ב' ועיין להשע"ה דנ"ד ע"ג ומ"ש שם להוכיח דס"ס עדיף מרובא ע"ש ועמ"ש בתשו' הרשב"א ח"א סי' ת"א ע"ש

ע"ב גמ' ומה חמץ וכו' אע"ג דאין מזהירין מ"ה שאני הכא דגלוי מילתא בעלמא הוא כ"כ בש"מ ולפ"ז לפמ"ש רש"י דיו צ"ל דאמרי' דיו ואפי' בגילוי מילתא דלא כמ"ש התוס' בקידו' ד"י בד"ה זו ע"ש הקשה הלח"ם בפ"א מה' ח"ומ לשי' הראב"ד דחמץ אם נפסל לכלב א"ח עליו ושאור אפי' נפסל מלאכול לכלב חייב עליו נימא דלהכי חלקם הכתוב ע"ש ול"ק דד"ז אינו חומרא וקולא דאפי' לא כתיב אלא חמץ הוה ידעי' דשאור חייב עליו כיון דחזי לחמע בו דמדי הוא טעמא דפטור על החמץ משום דלא חזי לחמע בו ושאור חזי לחמע בו לפי מ"ש רש"י דשיעור כותבת הל"מ צ"ל דל"ג מה חמץ בכזית וכו' אלא מה חמץ אסור ומשום דלא נימא דגם שאור בכותבת מדר"ז דפתח הכתוב וכו' לכך קאמר לכתוב חמץ וכו' ומאי דאמרי' ב"ש לא ילפי' ביעור מאכילה היינו ר"ל כי היכי דבאכילה שניהם שוין בכזית גם לביעור שניהם שוין בכותבת והא דכתיב חמץ אע"ג דהל"מ הוא אצט' למלקות וניחא קושי' התוס' אפירש"י ועיין מ"ש מהרש"ל ז"ל ומ"מ דברי רש"י תמוהים מהגמ' ביומ' דע"ט דבעי לאוכוחי דכותבת פחות מכביצה מדלא אמר' ב"ש בכביצ' ואי הל"מ היא ליכא שום הוכחה וי"ל

דף ח' ע"א גמ' וא"א לכסיף כדר"י וכו' לפמ"ש בתוס' וא"צ דחד איסורא דחי' משום כסוי ושרי לשחוט ע"ש ק' דאפי' ליתא לדר"י ואיכא איסורא דטלטול מ"מ שרי כיון דחד איסורא הוא וצ"ל דדוקא בודאי הוא דשרי חד איסורא ולא בספק אבל ק' מאי פריך בסמוך א"ה מאי איריא ספק וכו' נימא בדאיכא עפר בעלמא דשכיח ומוקצה הוא וליכא אלא חד איסורא ובודאי שרי אבל בס' אסור וי"ל

תוס' ד"ה וא"צ וכו' וי"ל משום שיו"ט וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דנקטו דבריהם לב"ש וכו' ע"ש ונרא' דדבריהם אזלי לב"ה דקי"ל כוותייהו לפיר"ת במוחלפת השיטה שכתבו התוס' לקמן בד"ה ואי איתא וכו' ע"ש

ע"ב בד"ה והאי וכו' כב"ה דאסרי אפי' בדיעבד בלא דקר נעוץ וכו' עכ"ל משמע דלב"ש שרי בדיעבד בלא דקר נעוץ וק"ל לפיר"ת במוחלפ' השי' שכ' בד"ה ואי איתא מאי פריך הגמ' והא מדקתני סיפא וכו' הא לפום החילוף שרי לב"ה בדיעבד בלא דקר נעוץ ואמאי הוצרכו כל הני אמוראי להני טעמי דכוי אין מכסין ביו"ט כיון דמסקי' לקמן מוחלפת השי' כמ"ש התוס' לקמן ע"ש

ד"ה תני וכו' וא"ת וכי יש כח וכו' עכ"ל מדלא קבעו דבריהם לעיל במאי דאמרי' גזיר' משום התרת חלבו נר' דס"ל כדעת הרמב"ם ז"ל דס' דאוריי' לחומרא אינו אלא מררבנן אבל מדאורייתא ספיקא שריא ועיין להפר"ח בי"ד סי' ק"י מ"ש בפרט הלז בדעת התוס'

דף ט' ע"א מתני' בש"א אין מוליכין את הסולם וכו' כ' רש"י ס"ד בסולם של שובך ועיין למהרש"א ז"ל ונ"ל דלקמן גבי מוחלפת השי' פי' רש"י מוחלפת הא דהכא והק' התוס' דא"כ למסקנ' צריכי להני שנויי דחיקי וכ' מהרש"א ז"ל די"ל דלמסקנ' כל המשניות מחולפים מקמי דההיא דהשוחט דכיון דמהפכי' דההיא דתריסין בע"כ לאפוכי כולהו ונוכל לומר דלפירש"י למסקנא מהפכי כולהו כמ"ש מהרש"א וא"כ לפי' המסקנא אתיא משנתנו אפי' בסולם של עלייה דליכא טעמא דשובכו מוכיח עליו אבל