משמרות כהונה חלק א פג

דחטאת פנימה ותי' דהוה ילפי' מביכורים ע"ש והא דלא תי' בעיקר קושי' דמעשה שהיה וכו' משום דקרא כולו מיותר אבל כיון דאצט' עיקר קרא לפיסולא והזכיר אגב שריפה משום מעשה שהיה ניחא שפיר ובמאי דאמרינן גמ' גמירי לה הק' מורי הרב המופלא כמהר"י בסיס נר"ו עמ"ש התוס' בריש תמורה ד"ד ע"ב מאי פריך והנותר למ"ל הא אצטריך לדין שריפה ע"ש ומאי מק' הא גמרא גמירי לה כל פיסולי בקדש בשריפה ותי' דההוא קרא בפסח מצרים כתיב ואכתי לא ניתנה ההלכה ולא נהירא לי דמ"מ כותב התורה לא הי"ל לכותבו כיון דנודע לו ההלכה וכ"מ בתוס' ביומא דמ"ט ע"ב בד"ה שאני וכו' שהק' תמים גבי פסח למ"ל הא בכלל קדשים ואף על גב דבפסח מצרים עדין לא נאמר דין הקדשים מ"מ כותב התורה לא הי"ל לכותבו ע"ש ולעיקר הקושי' נר' לתרץ דהתוס' שם ס"ל כפירשב"ם שכ' התוס' בשמעתין בד"ה בשלמא דכולא סוגיין אמיד קאי וקאמר גמ' גמירי לה דבשריפה וע"כ מיד דאי בעיבור צורה למ"ל הלכה ת"ל דהוה ליה נותר ע"ש דההלכה לא אמרה אלא בשריפה כדקאמר הגמרא וא"כ אצטריך נותר לגלויי דפי' ההלכה מיד הוא

תוס' בד"ה אבל וכו' ונילף ק"ו מתרומה וכו' עכ"ל הק' השע"ה הא תרומה גופה משום דאקרי קדש כדאיתא בפ' ב"מ ע"ש ועיין להרע"ב בסוף תמורה ולהתיו"ט שם ועיין בגמ' דפ' ב"מ ע"ש

דף פ"ג ע"א גמ' נתברינהו ונחלצ' למוח דידהו וכו' עיין להתוס' בחולין דקצ"ה ע"א בד"ה א"ה ועיין בס' מש"ל פ"י מה' ק"פ במ"ש ע"ד ולק"מ דה"ק דאי יש בהם מוח השתא ולא חליץ להו שמעי' לה ממתני' ור"מ אשמעי' אפי' חליץ להו והגמ' הק' אי אין בהם מוח מעולם לא בעו שריפה ואי יש בהם מוח השתא מ"מ אי לאו דאמרי' שמוש נותר אפי' בכה"ג כד"מ נחלצה למוח דידהו

תוס' בד"ה אמר וכו' דמ"ל דמשה לא הובא להן וכו' עכ"ל יל"ד דא"כ מאי מייתי לעיל מדר' נחמיה נימא דס"ל כרבנן דלא הודה להן וכקושי' התוס' לעיל בד"ה רבי וכו' וי"ל דדוקא במאי דאמר להן שמא נכנס דמה וכו' הוא דאמרי' דעל אכילה קאמר אבל על מה דהשיבו לו כתיב וישמע משה וייטב בעיניו בהא ל"ל על אכילה קאמר

בא"ד וק' דלעיל יליף וכו' עכ"ל התוס' לעיל בד"ה בשלמא הקשו כעין קושי' זו בהכרח מדם ודחי רשב"ם ההכרח דדם אבל הכא ק"ל לפי' דלרבנן דריה"ג לא ילפי' מחטאת דאהרן משום דמשה לא הודה להן על השריפה דא"כ היכי יליף לעיל מחטאת דאהרן והא לא מתרצה בפירשב"ם דכ' לעיל ודלא כמהרש"א ז"ל : תוס' בד"ה בו וכו' א"נ ע"י גמורתא טירחא וכו' עכ"ל מהרש"א ז"ל דה"ט

דטירחא שייך לקמן ליתא דהתם דכדי לאוכלו ודאי יש לו לטרוח כדי שלא יביאו לידי נותר משא"כ הכא דכבר הוא נותר: ע"ב גמ' ל"נ אלא לג"ה וכו' מכולא סוגיא מבואר דאי אסור מן התורה לא חייל עלה שם נותר ולכאורה משים ליתא דאין אחע"א ואע"ג דנותר אגיד איסור כולל הוא ל"ל א"כ מיהו הא ליתא דמאי פריך הגמ' למ"ל שריפה נוקמה אפי' כרבנן וס"ל להאי תנא אחע"א בא"כ אלא נר' עיקר הטעם משום דכתיב ואכל תאכלהו והנותר דבעי' מידי דבר אכיל' וכ"כ רש"י בהפוך הרף וכ"כ התו' לעיל דפ"ב בר"ה בשלמ' ע"ש אבל ק' לפי' רשב"א שכ' התוס' שם דאמיד קאי הגמ' ומייתי מקרא דכתיב ישרף גבי נטמא והיינו משום דאי בעיבור צורה ת"ל דהו"ל נותר וע"כ ל"ל לרשב"א הא מילתא דבעי' ראוי לאכילה וקשיא משמעתין ויש לחלק דדוקא הכא דלא חזי לאכילה בשום זמן אבל נטמא קודם שנטמא הוה חזי וכן לן דמה קודם שלן היה ראוי לזרוק בהא ס"ל לרשב"א דבר אכילה וחייל עלה שמא דנותר ודע דנר' דילה"ר משמעתין להסוברים ס' דאורייתא לחומרא מדרבנן דאי מדאורייתא הא מדאורייתא אסור באכילה ולא חייל שם נותר עלה אפי' אי מספק"ל לר"י וי"ל

רש"י בד"ה עצמות וכו' ובהא פליג ר"ז אר"נ וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל והוא תימה כיון דר"נ מוקי לה כר"ש כדפירש"י ז"ל ולא כר"י דמשום ס' לא בעי' שריפה א"כ בהאי סברא כר"ז ס"ל ורש"י כ' דפליגי בהא וליישב פירש"י ז"ל נ"ל דס"ל דלר"ש הוי ספיקא משום די"ל אחר שנפסל שברו בהיתירא וי"ל קודם שנפסל ע"י גמורתא כדי לאוכלו ואין ניכר בו ולכך הוי ס' וס"ל לר"נ דמספיקא שרפי' אבל לר' יעקב ליכא ס' דודאי קודם שנפסל כיון דלעולם איכא איסורא אמרי' קודם שנפסל כדאמרי' גבי קדשים ור"ז כמו כן מוקי לה כר"ש וס"ל דמס' לא שרפו' ועיין להמש"ל בפי"ט מה' פיסולי המוקדשין ע"ש

תוס' בד"ה ולא וכו' אמר איברי חול שנתותרו וכו' עכ"ל מדבריהם דגרסי' כגי' שהביא רש"י ז"ל שם ומה שדחה רש"י לזו הגי' דא"כ מאי פריך תנינא הא עיקר חידושא דב"ק הוא אשבת נראה דהתוס' הכי מפ' הסוגי' דפריך תנינא בכל יום וכו' ומשמע אפי' בשבת ומשני דב"ק אשמעי' אפי' פסולין ודוקא משלה וכו' איכא דאמרי בין כשרין וכו' ר"ל דב"ק אשמעי' אפי' כשרין דמתני' איכא לאוקמה בחול ופריך לא"ד בשבת נמי תנינא בהדיא והיום ה' ועוד פריך רבא בכל יום משמעותיה אפילו בשבת ולא כאיכא דאמרי ובהכי ניחא מה שהק' המש"ל ז"ל בפ"ד מה' מעה"ק מאי פריך בשבת תנינא נימא דאתא לאשמעי' אפילו פסולין כדמשני אחול ע"ש ועפי"ה ניחא דפריך לא"ד גם בזה ניחא מ"ש התוס' שם וכאן דאיירי במשלה ואפי' בכשרין אפי' לל"ק דא"כ מאי בינייהו דלישני כיון דלל"ק כן הוא וב"ק אשמעי' אפי' פסולין דהא ב"ק היתרא אתא לאשמעי' ולא איסורא ועפי"ה ניחא גם בזה ניחא דהתוס' שם בתחילת דבריהם במשלה איירי וכו' כדאמר ולא עולת חול וכו' ע"ש התינח בשבת אבל בחול מנ"ל ותחיל' דבריהם אחול קאי ועפי"ה ניחא וא"צ למ"ש המש"ל בכוונתם והמשך דבריהם נ"ל הכי הוא במשלה איירי וכו' דאמרי' ולא עולת חול וכו' ומקשים עלה וכו' ותי' ר"י וריב"א במשלה וכו' והכל הוא המשך ראייתם שכ' מתחילה ודע דהתוס' שם תי' עוד בשם הר"י פורת דעולת שבת בשתי' איירי ע"ש וכ' המש"ל דלפ"ד הרי"ף קודם שישבו דבריו הא דאמרי' ולא עולת חול הוא בשחי' אבל בהקטרה שרי אפי' דחול אפי' בלא משלה ע"ש ולפ"ז התוס' ב' קושיות מק' על הרי"ף חדא דהא קתני חלב ועוד בשחיטה היכי ס"ד דקרבן שבת ביו"הכ או ביו"ט וה"ה דהו"מ עוד להק' היכי אמרי' חלבי יו"הכ או יו"ט אין קריבין בשבת הא אפי' דחול קריבין

דף פ"ד ע"א תוס' בד"ה ולא וכו' מה לנו"ן שכן צורך