משמרות כהונה חלק א עז

בד"ה מה וכו' מתמיד ומילה וכו' עכ"ל והא דלקמן דע"ז לא נקט הגמ' ילפותא דמילה כלל משום דהתם לענין טומאה נמי איירי דלא שייך למילף ממילה ועיין שם במהרש"א ז"ל בתוס' שם

ע"ב תוס' בד"ה אלא וכו' דדחי טומאה מ"ל

עכ"ל דבריה' תמוהים נימא דר"ש דריש ממשמעות מועדו וכמ"ש התוספות לעיל דתנאי היא ע"ש ומהרש"א ז"ל הק' דגם לר"י ק' הא אצט' לכדר"א כדלקמן ע"ש נר' דקושייתו היא לר"א גופיה מנ"ל הך דרשא דלקמן הא אצט' לר"ל דאי לר"י נימא דר"ל לא מוקי ר"י כר"א ונראה דל"ק דדרשת ר"ל נפקא אפי' אי לא כתיב אלא טמ' ומצורע וא"כ זב דכ' רחמנא ע"כ לדרשת ר"א וכיון דדרשי' דרשא דר"א ממילא ידעי' לה דפסח דחי טומאה

דף ס"ז תוס' בד"ה הכתוב וכו' וי"ל דהכא וכו' עכ"ל עיין מהרש"ל ז"ל וקביעות דבריו בגמ' גבי אלא אמר אביי וכו' וט"ס נפל בספרים

ע"ב גמ' מאי חומרא וכו' עיין בספרי בקרא דוישלחו וכמ"ש שם ע"ש

שם איידי דכתיב וכל זב וכו' מק' דבפ"ק דמגילה אמרי' דגם מוסגר בעי שילוח מדכתי' כל לרבות מוסגר ולפירש"י לעיל בדברי ר"ח דקאי כר"ש דקיימי' אליביה נ"ל ניתוק מדכתיב כל דדרשי' כל ימיו בעמוד והחזר וא"כ ליכא למילף מוסגר מכל ימי דהא אצטריך לניתוק נימא דר"ש דריש וכל צרוע לרבות מוסגר וי"ל דאפילו לא כתיב כל אלא ימי לחוד נ"ל שפיר ניתוק דמשמעותיה דקרא כל ימיו בעמוד והחזיר ונ"ל שפיר מוסגר מכל

דף ס"ח ע"א גמ' ולעבור עליו בעשה ול"ת מוכח מכאן דבכה"ג דאתי לעשה ול"ת לא אמרי' כל היכא דאיכא למדרש דרשי' ולא מוקמי' ליה לעשין יתירי ועיין בתוס' בפ"ג דמכות די"ח בד"ה איסורא ובמהרש"א שם ויש לחלק בדרשות

דף ס"ט ע"ב גמ' תנא הרכבתו וכו' כתב מהרש"ל ז"ל דמפירש"י ז"ל נר' דגריס חנא הרכבתה והבאתה דלא דחי שבת וכו' ע"ש ודבריו סתומים ונ"ל דתיבות הרכבת' והבאתה ט"ס וצ"ל הרכבתו והבאתו וביאור דבריו דהנה אי ל"ג בגמ' לא דחי שבת אלא תנא הרכבתו והבאתו ותנא חגיגה וכו' י"ל דהכוונה היא כך דלעיל תנא דבהרכבתו והבאתו פליגי ור"א ס"ל דדחו שבת מק"ו משחיטה והדר תנא חגיגה דהרכבתה והבאתה לא דחיא לכ"ע משום דאפי' שחיטה גופה לא דחיא והוה ניחא טפי דבהרכבה גופה איירי והרי מפירש"י נר' דמשנתנו דינא דשחיטה הוא דתני גבי חגיגה וא"כ ע"כ דגרסי' לא דחי שבת בגמ' ולת"ק קאמר דאגב דתני לעיל הרכבתו לא דחי' שבת תנא הכא שחי' דחגיגה דהוו דומין בצד דלא דחי שבת ובזה י"ל מאי דמסיים הגמ' וה"ק אימתי מביאין עמו וכו' דהוא שפת יתר ועפי"ה י"ל דלפי נוסח משנתנו דקתני אימתי מביא עמו י"ל דעמו אאדם קאי ועל ההבאה קאמר דלא דחיא גם לר"א דס"ל דחיא גבי פסח אבל השתא דקאמר דלת"ק איירי וא"כ דין דשחיט' אתא לאשמועי' כפירש"י ועמו אפסח קאי ולהכי ביאר יותר דה"ק אימתי מביאין עמו דלשון זה מבואר יותר דעמו אפסח קאי דהא מביאין בלשון רבים קאמר

תוס' בד"ה וצריכא וכו' דאי אדרע"ק וכו' עכ"ל לכאורה אי אדרע"ק בחד צד סגי וחדא לרבנן וחדא לדרע"ק ועוד אמאי מייתי בהך דמילה מילתא דר"י וי"ל דהק' התוס' אי אדרע"ק נמי ולעולם דקאי נמי אר"י והוכיחו דלא קאי אלא אדר"י

דף ע' ע"א גמ' אבע"ל יש בה משום שבירת עצים וכו' עיין להתוס' בסוף מכילתין דק"ך ע"א בד"ה מפטירין דדבריהם תמוהים טובא מסוגיין וכבר דשו בו רבים ומה שתי' הצל"ח שם לא נהירא דא"כ תקשה קושי' התוספות ל"ן תימא ולא יתורץ בתי'

שם בי"ד שוחט בה מיד עיין בתוס' בר"פ חומר בקדש שהק' ליחוש שמא נטמא בטומאה דרבנן דלא בעי הערב שמש ותי' דהוי ס' דרבנן ולקולא ע"ש וק"ל אכתי ליחוש שמא נטמא באב הטומאה דרבנן דספיקו להחמיר כדתנן במס' טהרות פ"ד ע"ש ולא בעי הערב שמש כמבואר בדברי התוס' שם בחגיגה ועיין להר"מ בפי"ג מה' אבה"ט שכ' ד"ז דשוחט בה מיד וביאר הטעם שלא גזרו וכו' ע"ש ואפשר דהכריחו לטעם זה מכח קושי' התוס' הלזו וע"ש במרן הכ"מ והנה בגמר' בשבת דפ"ג אמרי' טו' ע"א דרבנן ולקולא מקשי' וק"ל דהא ע"א אבה"ט והו"ל למיזל לחומרא ומה"ט פ' הר"מ פ"ו מה' אה"ט ד"ז ובפי"ב מה' כלים ד"ט פ' להחמיר ולפמ"ש התוס' בקמא ד"ג בד"ה דומיא דמדה היא ולא מספק י"ל קצת וע"ש להרשב"א בחי' ועיין בחי' במס' טהרות פ"ה מ"ח ועיין בס' עפרא דארעא אות כ"ז ובמ"ש התוס' שם לחלק בהיסח הדעת והביאו ראיה ממתני' דשקלים ע"ש עיין להצל"ח לעיל דף ל"ד ע"א ובמ"א כתבתי בזה

שם וכגון שבא בשבת וכו' מכאן קשיא לפי' הר"י מקורביל שהביא הרא"ש ז"ל בפ' ע"פ דקי"ד דכי חל י"ד בשבת מביאין חגיגה ביום י"ג ויום זבחו אינו נאכל והו"ל נאכל לב' לילות ויום א' דאוקי לילות בהדי ימים וכו' ע"ש דלפ"ז כי מוקמי' לה הכא בשבת תקשה אמאי שונה ומטביל הא ודאי הטבילה בי"ב לצורך החגיג' דיום י"ג וכן נמי בסכין דנמצאת בי"ג אמאי לא ישחוט בה מיד ועיין להצל"ח מ"ש בזה ונ"ל דזהי עצמה קושי' הגמ' והא מדקתני סיפא שוחט בה מיד דהיינו הסכין דאי כדפירש"י דאקופיץ קאי הול"ל שוחט בו ומדקתני שוחט בה משמע דאסכין קאי ור"ל אפי' נמצאת בי"ג וע"כ ה"ט משום דאז החגיג' קריבה בי"ג והטביל הסכין בי"ב וא"כ קשיא רישא ועוד נ"ל דלא כ"כ הר"י מקורביל אלא למ"ד חגיגת י"ד דאורייתא דכיון דדאורייתא היא ועיקרא כדי שיהא הפסח נאכל לשבע לא חשבי' ליום זבחו דלא חשבי' אלא משעת אכילת הפסח ולכן אמרי' שפיר אוקי לילות בהדי ימים אבל למ"ד דחגיגת י"ד דרבנן א"כ מן התורה ודאי דחשבי' ליום זבחו תו ליכא לאוקי לילות בהדי ימים וכי קאמרי' הכא לעולם רבנן היינו דר"ל דס"ל חגיגת י"ד דרבנן וכמ"ש התוס' לעיל ואפי' דמדברי הרא"ש ז"ל שם נר' דס"ל דלרבנן דבן תימה חגיגת י"ד דאורייתא ע"ש מ"מ איכא תנא דס"ל דרבנן כמו שהביאו התוס' מגמ' דחגיגה ע"ש כנ"ל

ע"ב גמ' הא ודאי קרבן צבור הוא וכו' הר"מ ז"ל בפ"א מה' חגיגה כ' חגיגת ט"ו לא דחיא שבת משום דאין לה זמן קבוע דיש לה תשלומין כל שבעה ע"ש נר' דדעתו ז"ל דלא אצט' הגמ' לקרא דוחגותם אלא למ"ד דבק"צ תליא מילתא אבל למ"ד בזמנו קבוע א"צ קרא ובקושי' מהרש"א ז"ל בדברי התוס' ע"ש אבל