משמרות כהונה חלק א עה

קרא איירי במשלה בהם האור אפי' בבקר מקטירם דהא נעשו לחמו של מזבח והמש"ל ז"ל בה' ק"פ הק' לשי' הר"מ ז"ל דהאי קרא דחלב חגי בפסח מאי קאמר בפ"ק דחגיגה חגיגית מכתב כתיבן וכו' ע"ש ונר' דהגמרא מעיקרא מייתי מקרא דוחגותם ופריך דילמא חוגו חגא ומשני חלב חגי וכו' ור"ל דכי היכי דההוא קרא בזבחים ה"נ האי קרא דוחגותם וכו' בזביחה

דף ס' ע"א תוס' בד"ה אבל וכו' דבע"א למ"ל מקצת ערל' וכו' עכ"ל נר' דפסיקא להו דר"מ ס"ל מקצת ערלה לא פסלא מברייתא דלקמן דמפיק ליה מקרא ואי איכא מאן דפליג ומוקי ליה לקרא לדרשא אחריתי הו"ל להגמ' לבאר זה והא דלא הוכיחו ממקצת טומאה מרישא דברייתא משום דקרא בערלה כתיב ודלא כמהרש"א ז"ל ומ"ש מהרש"א ז"ל דהגמ' הו"מ לאוכוחי מריש' דמנויו ושלא למנויו דאי בב' עבודות פסול הוא דהא שינוי הבעלים איתא בזריקה ע"ש ק' דהא שינוי בעלים ליתא אלא בשוחט או קבל או הילך ע"מ לזרוק אבל בשחיטה וקבלה והולכה עצמן לא פסיל כמו שה"ר מדברי התוס' לקמן דס"א בד"ה ואיתקש וא"כ נימא דב' עבודות היינו שחיטה וקבלה ונר' דכ' כן לשי' רש"י ז"ל לקמן דס"א בד"ה אבל דכ' דה"ד בשאר זבחים אבל בפסח דעיקרו לאכילה איתיה בכולהו עבודות ודע דמדברי מהרש"א ז"ל נר' דשינוי בעלים איתיה בזריקה עצמה וכ"נ מדברי התוס' לקמן בד"ה ואיתקש ושם בע"ב בד"ה רבה ע"ש ועיין להמש"ל ז"ל רפט"ו מה' פיסולי המוקדשין ע"ש

בד"ה אי וכו' כששחט סתמא וכו' עכ"ל הר"מ ז"ל בפ"ד מה' מעה"ק דין יו"ד כ' שחט סתם בעולה ושלמים כשר משמע דבחטאת ופסח פסול ותמה ע"ד מרן בכ"מ דמנין לו זה ע"ש ונר' דהכריחו קושי' התוס' הלזו דאי סתם פסול בפסח לק"מ קושי' התוס' ואפשר דגם התוס' מודו לדינא דבפסח סתמא פסול ולא הק' כן אלא לגי' דגרסי ר"פ כמ"ש בד"ה והיינו ור"פ ס"ל דגט סתמא כשר כמ"ש התוס' בגיטין ד"ך וס"ל דפסח דמי לגיטין אבל לפום מאי דמסקי' בריש זבחים דגט סתמא פסול גם פסח כן אך ק' לדעת הר"מ מגמ' שם ריש זבחים דבעי לאוכוחי דסתמא כשר ממשנתנו והא בפסח סתמא פסול וי"ל דלא כ"כ הד"מ אלא למסקנ' דגמ' שם ועיין להרדב"ז בלשונות הר"מ

דף ס"א ע"א תוס' בד"ה רבי וכו' וכ"מ בכ"צ וכו' עכ"ל וה"ה דהוו מצו לאוכוחי מגמ' דזבחים שהביאו בדבור שאח"ז דאי ר' פליג מאי פריך לאוקמה לזקני דרום כר' דהוא בסיפא דברייתא ומ"מ הו"מ לאוקומי לזקני דרום כר' נתן ועיין בסוגיא דלקמן פ' כ"צ

בד"ה ואיתקש וכו' אף אוכליו יפסל וכו' עיין במהרש"א ז"ל במה שהק' הא איכא מיעוט למעט אוכלין בזריקה כמ"ש התוס' לקמן בד"ה רבה ע"ש וי"ל דהתוס' כאן בדבור זה אזדי לפום תירוצ' בתרא שכ' שם בס"ד ע"ש

ע"ב גמ' דנין דבר שלא הותר מכללו וכו' אף דכ' התוס' לעיל דט"ז ע"ב דפיגול הותר מכלל בבמה ובמנחת נסכים מ"מ לא הותר מכללו בקרבן גופיה וה"ה דהומ"ל הואיל ושלא לשמו פסול וכו'

שם וכ"ת מאי קולא דאין מחשבת אוכלין וכו' פירש"י דלא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה משמע מפי' דליכא שום מיעוטא למעט אוכלין מזריקה דלא כמ"ש התוס' והנה כ' התוספו' בפ"ק דזבחים ד"י אהא דבעי ר"א למילף שלא לשמו בלזרוק מק"ו משחי' וז"ל וא"ת שוחט שלא לשם אוכלין בפסח יוכיח דפסול וע"מ לזרוק כשר ע"ש והוא תימא דר"א גופיה קאמר הכא ל"ש שחי' ול"ש זריקה דהיינו ע"מ לזרוק פסול וי"ל דס"ל דלא מקשי' אוכלין לערלים דלא כמ"ש התוס' בסוגיין א"נ אזלי בשי' ריב"א בד"ה שחטו דדוקא להתכפר איירי כולה סוגיין א"נ ר"א הכא קאמר למ"ד כל מקצת כמ"ש התוס' אבל למ"ד כל כוליה משמע ע"כ זאת למעוטי זריקה

שם ומאי חומרא דלא מקבע פיגול אלא בזריקה מה שהק' מהרש"א ז"ל דהול"ל שכן שינוי בעלים ליתיה אלא בזריקה דומיא דחומרא דרבה ע"ש נר' ליישב דניחא למי' חומרא דבפסח דהא בפסח איכא שינוי בעלי' אף בשחי' דשלא למנויו הוא ועיין בתוס' בד"ה איתקש וכ"ש לשי' רש"י ז"ל לעיל דבפסח דעיקרו לאכילה איכא שינוי בעלים בכולהו עבודות ע"ש דניחא שפיר

תוס' בד"ה ר"ח וכו' מ"ש משחטו וכו' נראה דקושייתם למסקנא דר"א אבל לס"ד ל"ק דאיכא מיעוטא למעט לזרוק והיינו מיעוטא דזאת דע"כ להכי אתא דבזריקה גופה כשר גם לר"ח כמ"ש התוס' וא"כ גזירת הכתוב היא ועיין מ"ש מהרש"א ז"ל

דף ס"ב ע"א תוס' בד"ה ערל וכו' דהכא מיירי בעופות עכ"ל יל"ד אמאי אצט' קרא דובאת שמה בעולת ראיה ת"ל דבעי סמיכה ולשי' הר"מ בה' חגיגה דעולת ראיה איתא בעופות ניחא וי"ל דאצט' קרא לאם עבר וסמך

ע"ב תוס' בד"ה לימא וכו' נרא' לפרש וכו' עכ"ל עמ"ש רש"ל ז"ל דמ"ל דהקושיא לרבא וכו' ועמ"ש מהרש"א ז"ל ע"ד ויש לקיים דברי מהרש"ל ז"ל אע"פי שאינו במשמעות לשונו דמ"ל להתוס' דהקושיא היא לרבה דאי לר"ח לא פריך מידי דלא קאמר לעיל הואיל אלא מדרבנן כמ"ש התוספות והכא מדאורייתא קאמר דמפיק ליה מק"ו ומ"ש מהרש"א ז"ל לוקה מדרבנן הוא תמוה דמכולה סוגיא לעיל בפ' א"ע נר' דלוקה מדאורייתא דאיברא מדברי סתמא דגמ' לא תקשה דאיכא למי' דלא ס"ל כאוקמתא דר"א בשמעתין אבל מדשלח ליה ר"ח לרבה מהא דיש חורש תלם א' ק'

בד"ה פיסולו וכו' ושינוי בעלים נמי א"א לברר איסורו עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל למנויו ושלא למנויו אמאי לא ילפי' משלא לשמו ולשמו ע"ש ול"ק דל"ב הפי' שפירש"י ז"ל למנויו ושלא למנויו אפשר לברר איסורו ודוקא בשינוי בעלים הוא דכ' התוס' דאי אפשר לברר איסורו מקרי ודוק

דף ס"ג ע"א גמ' לימא קסברי וכו' מהרש"א ז"ל הוכיח דגרסינן רבה בהא מדברי התוס' לעיל דנ"ט בד"ה דאי ר"מ ע"ש ונר' דלא כיוונו התוס' אשמעתין אלא אסוגיא דלעיל דס"א ע"א דרבה ס"ל שחטו למולין ע"מ שיתכפרו בו ערלים כשר ומפיק לה מקרא דכל ערל דע"כ להכי הוא דאתא דאי בזריקה עצמה א"צ קרא דאפי' ר"ח מודה כמ"ש שם התוס' וכיון דמקרא נ"ל ע"כ אפי' ר"מ מודה וכמש"ל בד"ס בתוס' בד"ה אבל והשתא א"א דס"ל לרבה אינה לשחי' אלא לבסוף היכי מ"ל לדרשא דקרא דכל ערל הא אין שהות אלא לו' למולין וכי אמר ע"מ שיתכפרו אחר שחי' הוא וא"צ קרא ואי לא אמר למולין הא כי אמר ע"מ שיתכפרו ערלים הוכיח סופו על תחי' כדאי' בריש זבחים אלא ע"כ דס"ל לרבה ישנה לשחי' מתחי' וע"ש: