משמרות כהונה חלק א עג

דף נ"ב ע"א פירש"י בד"ה ולית ליה וכו' ואפי' אין שם מחלוקת דהא א ממקום וכו' עכ"ל לפ"ז צ"ל דהגמ' כאן אזיל לפום תי' דרבא דלעיל דאל ישנה אדם מפני המחלוקת אסיפא קאי אבל לתי' דאביי דלעיל דארישא קאי ע"כ דמדינה עושה כמנהג מקומו שיצא ממנו בין לקולא בין לחומרא והא דנותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם הוא מפני המחלוקת ולאו מדינא דהא לאוקמתא דאביי ברישא הוצרך תנא למתני טעמא דמחלוקת ולא בסיפא ולפ"ז ל"פ הגמ' הכא מידי והשתא ק' אמאי הוצרך אביי בסמוך לאוקמה בהחזירן למקומן הא לפום אוקמתיה דלעיל לק"מ וי"מ דאביי לאו מכח האי קושיא אלא מכח קושיא דר"י לחומרא דפריך בסמוך

תוס' בד"ה הכובש וכו' דל"ד לשאר איסורין דהא שרי לעניים וכו' עכ"ל ק' דהא טעם כעיקר בשאר איסורין ילפי' לעיל דמ"ד מנזיר דשרי לשאר אינשי ונילף מינה שביעית נמי ואפי' לרע"ק דיליף מג"ג מ"מ בנזיר גופיה ט"כ דאוריי' כמ"ש התוס' שם דאסר רחמנא אפי' כלי היין וי"ל דאף דנזיר שרי לשאר אינשי לאו קולא היא דשאר אינשי לא נדרו אבל איסור שביעית דאיסור הוא דאסר רחמנא ושרייה לעניים ודאי קולא הוא ועוד י"ל בע"א

ע"ב תוס' בד"ה רב וכו' אין מוציאין וכו' עכ"ל אין להק' דנימא ההיא מתני' כמ"ד יחזרו למקומן די"ל דמ"מ ק' ר"ס אמאי לא איבעיא ליה הלכה כמאן בשעה שהוציאן

דף נ"ג ע"א תוס' בד"ה מפני וכו' שמקדי' בהמתו מחיים עכ"ל יל"ד לפי' אמאי לא קאמר מפני שנראה כשוחט קדשים בחוץ ואמאי נקט אכילה וי"ל דהתוס' לשי' שכ' בפ"ק דע"א די"ג דבז"הז ליכא איסורא דש"ח כיון דאינו ראוי לפתח אהל מועד ורש"י ז"ל לשי' אזיל שכ' שם דגם בז"הז איכא ש"ח ולכך לא פי' הכא כפי' התוס'

ע"ב תוס' בד"ה מה ראו וכו' והא בפרהסיא הוה וכו' עכ"ל ונ"ל ליישב דודאי כיון דבפהרסיא יהרג ואל יעבור אלא דק"ל לתודוס אמאי מסרו עצמן לכבשן האש וחבלו בעצמן לא הי"ל אלא למאן מלעבוד ע"א והגוים ימיתו אותם ואין עליהם חיוב למסור עצמן ובזה ניחא נמי מאי דק' מאי קו' זה מצפרדעים שאני התם דלא כתיב בהו קרא וחי בהם ולמ"ש התוס' בפ' אין מעמידין דאף דכתיב וחי בהם אם רצה למסור עצמו רשאי ניחא אך למ"ש הר"מ בהלכות יס"הת דבמקום שאמרו יעבור ואל יהרג אם מסר עצמו מתחייב בנפשו ק' ועפי"ה ניחא שפיר דודאי כיון דבפהרסיא הוא מחוייב למסור עצמו אלא דקו' הבריית' אמאי מסרו עצמן מאליהן ומשני משום קדושת ה' מסרו עצמן אפי' שאין מחוייבים מן הדין מק"ו

דף נ"ה פירש"י בד"ה ולבסוף וכו' דמשמ' בכ"מ עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל דמהגמ' לקמן משמע דב"ש לא מיירי אלא בגליל ע"ש ולא היא דהגמ' מסיק הא ר"י והא ר"מ ופירש"י דגליל ויאודה דקאמ' היינו דבני גליל אוסרין ובני יאודה מתירין וא"כ הוי כמו פלוגתא דתנאי ולשי' בני גליל דאו' אסור מדינא בכ"מ אפי' ביאודה אלא דבני יאוד' חולקין וס"ל דמדינ' שרי אבל השת' בס"ד גליל ויאוד' דקתני מתני' היינו מנהג מקומות ולאו מדינא ולכך לא יתכן למנקט אוסרין דמשמע בכ"מ ומ"ש מהרש"א ז"ל דמדברי התוס' משמע דאוסרין יתכן לאומרו על מנהג אינו מוכרח די"ל דאי מלישנא דאוסרין הוו מוכחי י"ל דלר"מ יאמר דלא אמרו אוסרין ומ"מ פליגי ב"ש וב"ה ולכך הוכיחו דבמנהג לא שייך פלוגתא דהשתא מוכרח לומ' דלא נחלקו ב"ש וב"ה כלל בד"ז

תוס' בד"ה כל וכו' וי"ל דבמקו' הגריד מאחרו' וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז מאי פריך הגמ' מדלא נקט י"ד נימא דנקט י"ג לרבותא דגריד אסור אפי' בי"ג ולא שרי בגריד אלא בי"ב ונימא דכך שיעור האיחור דגריד וי"ל

דף נ"ו ע"ב גמ' נהי דמעילה ליכא איסורא

איכא וכ"מ בבתרא דף כ"ו ע"ב דמוקי לההיא דקתני לא נהנין ולא מועלין כמ"ד אין מעילה בגידולין וקתני לא נהנין וזהו מ"ש הגהמ"ר שם דאין מעילה בגידולין ומכאן נלמוד דאין נותנין מס על מעות הקדש ע"ש והיינו משום דאיסורא מיהא איכא מדקתני לא נהנין ול"ק מ"ש הר' משא מלך ז"ל דף ל"ד ע"ב ע"ש

פרק חמישי דף נ"ח ע"א גמ' חלקיהו בין ב' ערבים וכו' מה שהק' מהרש"א ז"ל דגבי פסח נמי כתיב בין הערבים ע"ש ל"ק דמתני' נמי קתני דפסח בח' ומחצה ואי אחל ע"פ בע"ש כ"ז נכלל בפירכת הגמ' אח"ז ואי כוונתו דבתמיד ופסח כתיב בין הערבים וקי"ל דהפסח אחריו וא"כ ממ"נ בחד מנייהו נפק"ל קרא דבין הערבים ממשמעותיה הא ל"ק דאפשר לשחוט התמיד ואחריו הפסח תכף ותרווייהו בח' ומחצה ומאי דתנן דהפסח אינו נשחט אלא אחר שעה אחת דעשיית התמיד הוא מדרבנן

תוס' בד"ה מוקמי' וכו' ומשני משום דלא מכווני וכו' עכ"ל ה' בכור שור ז"ל כ' דק"ל להתוס' אמאי לא מפרש דטעמ' הוא משום דאדם טועה בשעות דהא רבא גופיה קאמר לעיל דלר"מ אדם טועה ב' שעות ולר"י טועה ג' שעות לזה כ' דעיקר דינו בתחי' שבע ואי טעמא משום דטעי הו"ל לתקן בתחי' ט' דאפי' טעי לא פגע בא"ד ע"ש ותמהני דלעיל שם בפ"ק אמרי' בין ה' לשבע אין אדם טועה שבחמש חמה במזרח ובז' חמה במערב ע"ש

ע"ב גמ' ומתני' דקתני בין בחול בין בשבת ד"ה וצ"ל דריש' ס"ל מוספין קודמין לבזיכין ולכך בשבת ע"פ בעי שבע ומחצ' ומ"ש רש"י ז"ל בד"ה כך וכו' דאתי למיסרך למעבד בחול בשבע ע"ש הול"ל בז' ומחצה והנה הר"מ ז"ל בריש ה' תו"מ פ' כתנא דמתני' ואף דלאוקמתא דרבה בר עולא הוא דלא כרע"ק מ"מ פ' כרי"ש משום דהלכה כסתם משנה גם אי פ' כאוקמת' דאביי א"ש דפ' כרי"ש משום דאביי גופיה ביומא דל"ד ע"א פ' דמוספין קודמין לבזיכין וע"ש להלח"מ ז"ל

שם אמר אביי עליה שלמים וכו' מבואר מזה דמי שהקטיר אחר תמיד של בין הערבים עובר בלאו הבא מכלל עשה ולענין הדחיה לא הוי לאו אלא עשה דלקמן אמרי' האי עשה והאי עשה וכו' ואי לענין הדחיה הוי כלאו שפיר אתי עשה ודחי ל"ת ומכאן תמהני עמ"ש הרב יבין שמועה ז"ל בשם הר"מ דלאו הבא מכלל עשה הוי כלאו לענין הדחיה ע"ש ודע שזה ימים שתי' עפי"ז מה שהק' הרב שיו"ט ז"ל סי' על ס' הר"מ דכ"ג