משמרות כהונה חלק א ע

פריך הגמ' בסמוך מרבנן נשמע לרע"ק וכו' דמשרת להיתר מצטר' לאיסור מכאן אתה דן וכו' הא רע"ק לא ס"ל כר"ש בהא מילתא דכ"ש למכות כדאי' בפ"ג דשבועו' וא"כ א"ש דלא יליף רע"ק מנזיר דאיכא למיפרך מה לנזיר שכן אסור בחרצן וי"ל דלא חשיב להא פירכא דאיכא למימר חטאת יוכיח מה לחטאת שכן קדשים נזיר יוכיח ואתי מבינייא ומשני הגמ' דהוו ב' כתובים ורע"ק ל"ל האי פירכא דחרצן ועיין בס' בשמים ראש סי' קמ"א

שם אילימא רע"ק דמתני' דתנן וכו' לכאורה ק' נימא משום ט"כ הוא ואי מדפליגי רבנן וכמ"ש רש"י גבי רע"ק דברייתא בד"ה מפת ומיין ע"ש אדפריך מאי למי' טפי הול"ל מאי טעמיהו דרבנן וצ"ל דלישנא דויש בו לצרף דייק דאי לט"כ הו"ל פת גופיה איסורא ולא שייך לישנא דצירוף

שם ורע"ק ט"כ מנ"ל התוס' בנזיר כ' דהא דמ"ל דרע"ק צ"ל ט"כ משום דלא מוקמי' להיתר מצט' לאיסור אי ל"ל ט"כ ע"ש ואע"ג דג"ג עשה הוא דאיכא ואפ"ה משני הגמ' דנ"ל מג"ג ומשרת להיתר מ"ל ולא מוקמי' ליה לט"כ וללאו משום כיון דכבר שמעי' דאסיר ט"כ עדיף טפי לאוקומי באיסור חדש וכ"הג כ' התוס' בפרק הלוקין רי"ח ע'"ש ועיין להתוס' במ"ק ד"ח ע"א ובמהרש"א שם ועמ"ש בחולין דצ"ט ע"ש אבל הראב"ד בסי' תמ"ד דע"ד ע"ד כ' דרע"ק ס"ל גלוי מילת' בעלמא הוא וכי יליף מג"ג לקי שפיר ורבנן פליגי ע"ש

שם יליף מבב"ח וכו' יל"ד היכי יליף נזיר מבב"ח ניפרוך מה לבב"ח שכן איסורו איסור עולם ואין היתר לאיסורו והתוס' הק' כן לקמן בילפותא דג"ג ולא הק' כאן ונ"ל במ"ש התוס' לעיל לחד תי' דרע"ק דריש כל אפי' לא מיסתבר וא"כ י"ל דרע"ק ט"כ מכל דכתיב גבי נזיר ומאי דפריך הגמ' ורע"ק ט"כ מנ"ל היינו בשאר איסורין דלא ילפי' מנזיר דאיכא למיפרך מה לנזיר שכן היתר מצט' לאיסור ומאי דמ"ל להגמ' דרע"ק אית ליה ט"כ היינו משום דסוגיין אזלא לר"י אליבא דרע"ק ור"י ס"ל ט"כ דאורייתא מדאמר בע"א דס"ז אסור ואין לוקין עליו ע"ש בתוס' ולהכי יליף שפיר שאר איסורין מבב"ח מיהו בילפותא דג"ג פריך הגמ' ורבנן נילף מג"ג והשתא אי פריך אשאר איסורין לילפו מג"ג הא י"ל דילפי' טפי מנזיר דהוי איסור לאו אלא ע"כ דפריך אקרא דנזיר גופיה כיון דיש ללמוד עשה מג"ג הי"ל לרבנן לאוקומי משרת להיתר מ"ל דהוי דבר חדש כמש"ל ולזה מק' התוס' שפיר היכי ילפי' נזיר מג"ג הא איכא למיפרך וכו' ועיין מה שהק' מהרש"א בתוס' נימא דרע"ק ס"ל נטל"פ אסור ולקמ' דסוגיין אזלא אליבא דר"י ואיהו ס"ל בע"ז שם נטל"פ מותר ע"ש ובמאי דאמרי' יליף מג"ג מק' נימא ג"ג מטעם בב"ח והוי חידוש ועמ"ש בזה בחי' סוף מס' ע"א ע"ש

דף מ"ה ע"א גמ' יקדש להיות כמוה מאי דק' מפ' דם חטאת דצ"ז דאמר ר"א יקדש עשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ע"ש עיין בס' בשמים ראש סי' רל"ב ע"ש

שם ורע"ק תרוייהו להיתר מ"ל וכו' כ' רש"י דל"ל דס"ל לרע"ק משרת להיתר מ"ל וחטאת לט"כ דס"ל ג"ג חידוש דא"כ רע"ק ט"כ מנ"ל ע"ש וי"מ אמאי הוצרך לו' ג"ג חידוש נימא דס"ל לרע"ק חטאת לט"כ כי היכי דנהוו ג"ג וחטאת ב' כתובים הבאין כאחד וי"ל דטפי מסתבר לאוקומי להיתר מ"ל דנהוו ב' כתובים מדניקמה ב' כתובים לט"ב דט"כ מסתבר טפי לאיסור בעלמא מדנאסר להיתר מ"ל כמ"ש התוס' בנזיר אבל אי ג"ג חידוש טפי עדיף דנוקי קרא דחטאת לגופיה לט"כ מדנוקמה להיתר מ"ל דהשתא לא אתי לגופיה אלא לב' כתובים הבאין כאחד לגלויי על שאר איסורין אבל ק' הא בחטאת ידעי' שפיר ט"כ מדכתיב שבירה בכ"ח ומריקה ושטיפה בכ"נ וא"כ אמאי אצט' קרא דיקדש אי אתי לט"כ לגופיה וצ"ל דס"ל לרש"י כמ"ש הרא"ש ז"ל בסוף מס' ע"א דמכלים אין ללמוד כלום דגזירת הכתוב היא דהא מריקה ושטיפה אחר הגעלה היא ע"ש והנה התוס' שם בסוף ע"א הוכיחו דכל הלילה גורם הפגם ולא סוף הלילה דאי סוף הלילה גורם אמאי צריך שבירה בכ"ח ומו"ש בכ"נ למ"ד נטל"פ מותר ע"ש וק"ל ע"ד דאפי' כל הלילה גורם אכתי ק' למ"ד קדירה ב"י א"א דלא פגמא פורתא אמאי הצריכה תורה הכשר בכלים הא הו"ל נטל"פ ושרי למ"ד וג"ג חידוש הוא דהא רבנן ס"ל נטל"פ מותר וקדירה ב' א"א דל"פ פורתא בשמעתין אלא ע"כ גזירת הכתוב היא ועיין בתוס' שם דס"ד

עוד כתב רש"י ז"ל ורבנן דכותח ס"ל דמשרת להיתר מ"ל וט"כ ל"ל ע"ש הק' מהרש"א ז"ל אמאי לא אסרי' כותח הא היתר מ"ל ילפי' מנזיר ע"ש וי"ל דש"ה בכותח דהיתר רבה על האיסור ואף דרש"י לעיל גריס אלא מאי היתר מצ"ל מ"ט דרבנן וכו' י"ל דאביי מחלק שפיר בהכי כדאי' בנזיר ולא חש להשיב ועכ"ל כן דאל"כ ק' מאי ס"ד דאביי אח"ז ראיתי להכ"מ בפ"א מה' חו"מ דין ו' שהק' ותי' כן לדעת הר"מ ז"ל ושוב הוכיח ממ"ש הר"מ בה' נזירות פ"ה דאפי' היתר מרובה מצט' לאיסו' וע"כ דלא גריס בגמ' דנזיר ע"ש ומה שתי' מהרש"א ז"ל דהוו נזיר וחטאת ב' כתובים ע"ש ק' דא"כ נימא דרבנן דר"א מוקמי להו תרווייהו לט"כ וב' כתובים ואמאי כ' רש"י להיתר מ"ל וי"ל דניחא ליה למי' כן דאתו כרע"ק אבל אי מוקמי להו לט"כ אתו דלא כמאן עוד הקש' מהרש"א ז"ל מאי פריך לעיל ורע"ק ט"כ מנ"ל נימא דל"ל כרבנן דכותח ע"ש ואפשר דקרא דחטאת יותר מסתבר לאוקומי להיתר מ"ל מדנוקמיה לט"כ כיון דהוי מין במינו אלא אי מוקמי' קרא דנזיר לט"כ גם קרא דחטאת מסתבר לאוקומי בט"כ דבר דמצינו לו איסור במ"א ולהכי הגמ' לעיל אכתי לא אסיק אדעתיה קרא דחטאת פריך לרע"ק מנ"ל ט"כ והכוונה דנוקים קרא דנזיר לט"כ דיותר מסתבר כמ"ש התוס' בנזיר אבל השתא דאיכא קרא בחטאת ומסתבר לאוקומי להיתר מ"ל גם קרא דנזיר לאוקומי להיתר מ"ל דמצינו לו איסור במ"א וי"ל שפיר דלמסקנא ל"ל לרע"ק ט"כ ועיין להתוספות בע"א דס"ז וא"ש לפ"ז מאי דפריך הגמ' ורבנן נהוו ב' כתובים דהיינו בט"כ ומאי ס"ד נימא דמוקמי קרא דחטאת להיתר מ"ל כרע"ק אלא משום דכיון דמוקמי קרא דנזיר לט"ב גם קרא דחטאת מסתבר לאוקומי לט"כ כיון דמצינו לו איסור במ"א ועוד כ' רש"י רבנן דכותח ל"ל ט"כ דאורייתא אלא מ"ה בטיל ברוב ולפ"ד היכא דבטל אם יש כזית בכא"פ חייב שהרי אמרי' לעיל לרבנן כותח לית ביה כזית בכא"פ וק"ל דבזבחים דע"ח ע"א אמרי' הפיגול והנותר והטמא שבללן ז"בז פטור ואמרי' ש"מ ט"כ ל"ד ופירש"י כזית פיגול וכזית נותר וכו' ע"ש והשתא אמאי פטור הא איכא כזית בכא"פ ואע"פי שבטל חייב לדעת רש"י ועיין להפר"ח א"ח סי' תמ"ב

שם איסור והיתר מבעיא לפמ"ש התוס' בריש סוגיין דהיתר מ"ל דוקא מעורב י"ל דנוקי איסור ואיסו'