משמרות כהונה חלק א סט

בד"ה אמ"ר כהנא וכו' תימה וכו' עכ"ל עיין להתוס' בחולין דקט"ו דכ' דלר"ל דמפיק בב"ח מובשל ל"ל הך דרשות דשמעתין ע"ש ודו"ק

בד"ה עולא וכו' דלא בעי לדחויי הכא וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דה"נ גבי פסח בעי' טעם הפסח לק"מ דהא דבעי' טעם פסח היינו לקיים עשה דאכילת פסח ולא שייך לשון חייב וברייתא קתני צלאו ואח"כ בישלו חייב דומיא דבישלו ואחר כך צלאו וכ"הג דייק הגמ' לקמן

ע"ב גמ' בישלו מבע"י וכו' פירש"י ואכלו משתחשך מה שדקדק מהרש"א ז"ל דא"כ עשאו נא מבע"י ואכל משתחשך לא מחייב ולא לישטמי' וכו' גם לפי דרכו ק' בברייתא דמכילתא שהביא דקתני אכלו נא ומבושל מבעי' מנין ת"ל ובשל וכו' והשתא נא מנ"ל וע"כ דילפי' ליה ממבושל וע"ש במכילתא שלפנינו גי' אחרת דלא כמו שהביא מהרש"א ז"ל וע"ש לה' שבות יאודה ז"ל

דף מ"ב ע"ב גמ' מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד משמע הא ליכ' חזקה מס' צריך לעשר ומדיוקא דסיפא משמע דמס' א"צ לעשר וצ"ל נעשה דיוקא דרישא כסיפא כאורחיה רגמ' בכ"ד וא"כ שמעינן דמס' צריך לעשר אף דהוי ס"ס ס' שמא מן התמד ואת"ל אינו מן התמד שמא עישרן דקי"ל רוב ע"ה מעשרין ועיין להר"מ ז"ל בה' מעשר

פרק שלישי

דף מ"ג ע"א גמ' התם נמי הכתיב כל פי' ונרבי עירובו לכרת וק' לפי מ"ש הר"ן ז"ל דמקרא יתירא ממעט בבריית' עירובו לכרת מאי פריך ודוחק לפ' דפריך כל למ"ל ונר' דכי איכא רבויא דכל לא דרשי' מעוטא ולא כ' הר"ן דהוי מיעוטא אלא למסקנא דדרשי' כל לנשים ועיין מהרש"א ז"ל ומ"ש רש"י ז"ל לענין כרת ל"כ כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ נר' דכונתו למסקנא דשמעתין דכי איכא אוכלין לא מרבי נאכלין וה"ט משום דגבי כרת כתיב כל אאוכלין דלא כ' כל מחמצת דהוי אנאכלין אלא כל אוכל חמץ ואאוכלין קאי ומפ"ל לברייתא לפום מסקנא דשמעתין כנ"ל

שם גמ' וכ"ש חמץ וכו' עיין למר"ן בב"י ז"ל רסי' תמ"ב דנר' דל"ג ר"ש לא בדר"א ולא בדר"י ולכן כ' מ"ש ע"ש

ע"ב גמ' קאי באוכלין וכו' כ' רש"י ז"ל וגבי לאו קאי אנאכלין ולכאורה קשה דגבי לאו אפי' קאי אאוכלין מרבי עירובו דליכא לרבויי אוכלין דמהיקשא דהשוה הכתוב נפקא נשים וכמ"ש מהרש"א ז"ל וי"ל דכ' כן לפי' ס"ד דפריך מברייתא דחלב ולא פריך מלאו דחמץ גופיה ועי"ל דנתכוין לישב אמאי לא דרשי' דלאו לנשים ודכרת לעירובו

תוס' בד"ה סד"א וכו' אורחיה דקרא וכו' עכ"ל הקשה ה' טורי אבן ז"ל בחגיגה די"ז לכתוב קרא שבעת ימים תאכל עליו מצות ברישאהדר ל"ת עליו חמץ ולא בעי כל ע"ש ונר' דלר"ש דנ"ל לעיל דכ"ח בהיקשא דכל שישנו בקום אכול מצה וכו' למשרי משש שעות א"ש דכתי' קרא הכי למדרש הך דרשא מסיפא לרישא כאורחיה דקרא וגם לר"י דדריש התם לקובעו חובה י"ל כיון דאצט' לקובעו חובה והך דרשא מרישא לסיפא גם הכא דרשי' מרישא לסיפא אע"ג דאיכא למדרש הכא מסיפא לרישא כי אורחיה מ"מ כיון דע"כ דרשינן האי היקשא מרישא לסיפא לקובעו חובה דליכ' למדרשיה איפכא דרשי' כולהו דרשות מרישא לסיפא בהאי קרא ונ"ל לר"י נשים מהיקשא ולא דריש כל והגמ' דפריך לרבנן נשים מנ"ל בעי לאוקמי רבנן גם כר"ש

בא"ד משום ג"ש דט"ו ט"ו וכו' עכ"ל לפמ"ש רש"י בסוכה דף דאין דנין י"ג מדות מהלכה לא א"ש וי"ל דשאני הכא דאינו דבר חדש אלא הדרי' לכללין דמ"ע שהז"ג נשים פטורות ובזה ניחא דנקט הגמ' לישנא דמ"ע שהז"ג וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל

בא"ד דבפ"ק דביצה משמע דכלאים לא חזו למידי עכ"ל י"ל דהתם מדרבנן דמדרבנן אה"נ דחייבין נשים אבל יש להוכיח ממתני' דפ"ק דקדושין דכ"ט ע"א דלא חשיב כלאים מיהו אין למידין מהכללות אף במקום שנאמר בהם חוץ וע"ש בגמ' דל"ד

גמ' זעירי אמר אף שאור וכו' לשי' רש"י ז"ל צ"ל דזעירי ס"ל יש קומץ פחות מב' זיתים ואין הקטר' פחות מכזית והא דתנן במנחות דכ"ו הקטיר קומצה פעמים כשירה קשיא לזעירי וצ"ל דש"ה דהקטיר השאר ובכ"הג מודה דיש הקטרה פחות מכזית וחילוק זה הוזכר בדברי התוס' במנחות דנ"ז ע"ש ובמ"ש התוס' במנחות דכ"ו דתקשה לר"י ול"ש לשנויי לאפוקי מדאביי דהא ר"י כאביי דבריה' תמוהי' דבלא"ה ל"ש לשנויי לאפוקי מדאביי דהא ר"י לא קאמר שאור ויש שמחקו מדבריהם תיבות דהא ר"י כאביי וליתא דא"כ מאי שיאטה דהאי קושי' שם במנחות ודברי התוס' תמוהים וכבר דשו בו רבים

רש"י בד"ה אין היתר וכו' וכל לא דרשי עכ"ל ויל"ד דמאי פריך לקמן ורע"ק טעם כעיקר מנ"ל הא רע"ק דריש כל בפ' התערובת ונימא דנ"ל ט"כ מכל וצ"ל דס"ל לרש"י כפי' ר"י שכ' התוס' בד"ה מאן דדוקא היכא דסברא לדרוש הוא דדריש ולתי' א' שכ' התוס' י"ל דפסיקא ליה להגמרא דאתא כל לדרשא אחריתי

דף מ"ד ע"א תוס' בד"ה לענין וכו' וא"ת והא בפ"ב דיומ' וכו' עכ"ל אף למ"ש התוס' לעיל בשם ר"י דלא דרשי' כל אלא היכא דמסתבר ודרשא דעירובו לא מסתבר ע"ש מ"מ כונתם להק' כל למ"ל ותי' דאתא לאיסורא ואף דנ"ל ח"ש מכל דחלב מ"מ אצטריך כל דחמץ לח"ש מעורב ולאיסורא והדר יליף חלב מחמץ ולאיסורא מיסתבר שפיר לדרוש ודוקא למלקות הוא דלא מסתבר ועיין מהרש"א ז"ל ולפ"ד התוס' אלו י"ל מה שהקשו התוס' לעיל הא רע"ק דריש כל די"ל דהק' הגמ' מאן שמעת ליה דדריש כל למלקות ר"א

ע"ב גמ' ואין איסורו איסור הנאה וכו' עיין בגמ' לעיל דכ"ב ע"א דפריך והרי נזיר וכו' ותנן מערבין וכו' וכתבו התוס' דלא פריך למ"ד א"מ אלא לדבר מצוה וכו' ע"ש והו"מ הגמ' לאתויי ברייתא הלזו דקתני בהדיא דנזיר אין איסורו איסור הנאה ואיכא למידק בברייתא הלזו אמאי לא תני חומרא בכלאים דאסיר שלא כדר"ה כראיתא לעיל דכ"ד ואחי כלאים בהרבעה וי"ל דאתיא כר"ש דס"ל כ"ש למכות ושלא כדר"א נמי איסורי בשאר איסורין כמ"ש מהרש"ל ומהרש"א ז"ל בפרק ג' דשבועות דכ"ג ע"ב בד"ה דמוקי ע"ש ובהכי י"ל מאי דק' ניפרוך מה לנזיר שכן אסור בחרצן כדעביד צריכותא הגמ' בנזיר והביאו התוס' לקמן בד"ה ורבנן ע"ש דעפי"ה י"ל כיון דברייתא ר"ש דשלא כדר"ה נמי אסור דמו שאר איסורין לנזיר דחרצן לא גרע משלא כדר"ה אבל ק' מאי