משמרות כהונה חלק א סג

בד"ה הכל מודים וכו' בחש"ב וכו' עכ"ל תמה המ"ל בה' יסה"ת דחש"ב לית בהו מלקות ע"ש ואפשר לו' דהנה מגמ' לעיל גבי ההוא מדרבנן נר' דיותר מסתבר להחמיר בחש"ב משאר איסורין וכמ"ש רש"ל גבי איכא בינייהו חש"ב ע"ש וא"כ אחר דנ"ל מלא יאכל מסתבר לן לאוקומי הלאו דל"י לחש"ב ואותו לשאר איסורין וגם לר' אבהו י"ל דל"י לחש"ב וא"כ אית בהו לאו ולקי אפילו שלא כדר"ה כיון דלא כתיב בגופיה אלא באם אינו ענין

דף כ"ה ע"א גמ' זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן וכו' עמ"ש רש"ל ועיין בתוס' בזבחים דיו"ד שכ' דפירכת שם חשיב פירכא כ"ד ועמ"ש רש"א ע"ד דאישטמי' סוגיא דפ' כ"ה ע"ש ועיין במ"ש רש"ל בדברי התוס' בשמעתין ועיין בס' הליכו' עולם דגריס גי' אחרת בשמעתא דפ' כ"ה ע"ש

שם בכל מתרפאין חוץ מעצי אשרה במ"ע וכו' הא דלא מוקי לה בחולי שאין בו סכנה ובשלא כדר"ה דבשאר איסורין שרי כדאמר לקמן מידי כדר"ה קעבידנא אבל בעצי אשרה דאסור מדאורי' אפי' שלא כדר"ה כמ"ש התוס' לקמן דכ"ו בד"ה שאני וכו' אסור בחולי שאין בו סכנה משים דא"כ הול"ל נמי חוץ מכלאי הכרם דאסורין נמי שלא כדר"ה כדאמר אביי לעיל אך לפמ"ש מהרש"א שם בתוס' בד"ה שאני דרבא ס"ל בכלאי הכרם נמי דוקא כדר"ה ק' דנימא כרבא ס"ל ועמ"ש בס"ד שם

ע"ב גמ' לא אפשר ולא מכוין כ"ע ל"פ דשרי שמעתי מק' מהא דאמרי' בר"ה דכ"ח המודר הנאה מן המעיין טובל בו ביה"ג אבל לא בימות החמה והא לא אפשר ולא מכוין הוא ולק"מ דהתם פסיק רישיה הוא ומאי דשרי' בשמעתין בדאינו פ"ר איירי כמ"ש התוס'

תוס' בד"ה לא וכו' דהא בשמעתין מייתי עלה וכו' עכ"ל המשך דבריהם כך הוא דפשט משמעות לא אפשר הוא לא אפשר בשום ענין והוי פ"ר ואהא קשיא דבפ"ר מודה ר"ש ואף דבהא י"ל דאיירי בדרבנן ופ"ר בדרבנן כאין מתכוין בדאורי' מ"מ בהנהו דמייתי עלה דהם דאורייתא וקאמר בהו לא אפשר וע"כ דבלא פ"ר איירי וא"כ ע"כ לא אפשר היינו ר"ל בטורח גדול וא"כ גם בשמעתין גבי פלוגתייהו נימא הכי ועיין מ"א סי' שי"ד

דף כ"ו ע"א גמ' ת"ש הכניס' לרבק' וכו' פרי' לאביי ללישנ' בתרא והומ"ל כר"ש אבל לרבא לל"ב ולכ"ע לל"ק לא אפשר ומכוין לכ"ע אסיר ורב פפא דקבע דבריו אמתני' דשכן עליה עוף ס"ל כרבא וא"צ למ"ש התוס' בד"ה הא וכו' משום דהיא משנה שו"ר שדבריהן מוכרחין ועיין בגמ' במציעא ד"ל ע"א ובתוס' שם

תוס' בד"ה שאני וכו' ילפי' חטא חטא וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ותמהני דתק"ל ללישנא קמא דאף לאביי לא אפשר ומכוין אסור מריב"ז ועכ"ל שאני היכל לתוכו עשוי ולדידיה ק' דהא לא כתיב אכילה ודמי לבב"ח ממש וי"ל דבריו דמ"ש בל"ק לא אפשר ומכוין אסור גם לאביי היינו לר"ש אבל לר"י מותר וס"ל לאביי דלא אפשר ולא מכוין שרי לר"י והוי כמ"ש בל"ב ומ"ש בל"ק דר"ש דוקא בלא אפשר הוא דשרי ומינה דלר"י אסור היינו לרבא אבל לאביי שרי ופליגי בתרתי וכ"נ מדברי רש"א גופיה לעיל בתוס' בד"ה לא אפשר בס"ד ע"ש ומ"מ דבריו בזה דחוקים לו' דפליגי בתרתי אלא דגם לאביי ר"י אוסר גם בלא אפשר ולא מכוין כיון דלא חלק אביי על רבא בזה ולקושי' רש"א י"ל דבמעילה כיון דשייכא גם בעצים ואבנים לא מצי למכתב אכילה ודוקא גבי בב"ח הוא דאמרינן מדלא כתיב אכילה בגופיה וכדמשמע לישנא דלעיל ואביי להכי לא כתיב אכילה וכו' ויש להוכיח דלכ"ע במעילה שרי שלא כדר"ה מברייתא דלקמן דל"ב ע"ב דיליף מעילה משאר מצות בק"ו ע"ש וא"א ניפרוך מה לשאר מצות שכן שלא כדר"ה שרי מיהו י"ל כר"ש דשלא כדר"ה בשאר מצות נמי אסיר כמ"ש רש"ל בשבועו' דכ"ג וראיתי להשע"ה בה' יסו"הת שהביא דברי רש"א ותמה דאכתי תקשי להר"מ דפסק כאביי בכה"פ ופ' לא אפשר ומכוין אסור ע"ש ולק"מ דהר"מ פס' כר"ש וא"כ א"ש דפ' כל"ב דלר"ש כ"ע אסור ולא אמר אביי שרי אלא לר"י וא"ש דפס' כאביי בכה"כ ומ"מ ק' אמאי פס' כאביי לגבי רבא לפ"ד רש"א ועיין להר"מ בפ"ה מה' מעילה דפס' דצל אילן אין בו מעילה מטעמ' דאין מעילה במחובר ועיין לה' מש"ל ז"ל שם ע"ש ועיין להשע"ה ז"ל שם בה' יסו"הת שכ' דהתוס' בסנהדרין מפ' וכן י"ל לדעת הר"מ ז"ל ומה שכ' השע"ה שם דג"ש דקדש קדש לא אתיא אלא להא מילתא ע"ש לפי מה שנר' מדברי התוס' לעיל דכ"ד בד"ה אמרת דהג"ש נתקבלה תיבות דהיינו קדש קרש ע"ש ליתא ועמ"ש שם

ע"ב גמ' אימור דשמעת ליה לר' וכו' נר' דלס"ד דפליגי בשבח עצים ולכ"ע זוז"ג אסור ולמסקנא זוז"ג לכ"ע שרי ואפה בו את הפת קאי אחדש בהיסק א' ובישלה ע"ג גחלים דשרי משום דזוז"ג הוא דגחלים היתר והתנור איסור דהא תנור ישן בהיסק א' הוי זוז"ג כמ"ש התוס' והגורם דהיתר היינו חום התנור בלא אבוקה דאי התנור גופיה הא התנור לחודיה לא מהני ואבוקה לחודה בלא תנור מהניא ובכ"הג לא הוי זוז"ג ועיין מהרש"א לקמן דכ"ז בתוס' בד"ה עד ע"ש ועיין להשע"ה ה' חמץ מ"ש ע"ד התוס' לקמן ד"ל בד"ה אמר' וכו' מה יענה בקושייתם כאן בד"ה בין ע"ש וה"נ דכוותה הגחלים אע"ג דאתא מאיסורא השתא מיהא היתר נינהו כמו חום התנור ועמ"ש רש"א גופיה כאן והשע"ה כ' דאי יש שבח עצים בפת אף בישן בהיסק א' דהוי זוז"ג אסור דגופו של איסור קאכיל וכ"נ מדברי רש"י ז"ל לקמן דכ"ז ע"א בד"ה ואת"ל ע"ש

דף כ"ז ע"ב גמ' תנור שהסיקו בעצי הקדש וכו' הק' רש"ל ז"ל דמאי מבע"ל הא אפר גופיה אסור ול"ד לערלה ותי' דמפ"ל לפלוגתייהו דלעיל בזוז"ג והכא איירי בגרוף דהוי זוז"ג דחום התנור והתנור ע"ש נר' דה"ט דבלא גרוף לא הוי זוז"ג גבי הקדש משום דהגחלים לחודייהו יוכל לאפות בהם בלא תנור ותנור לחודיה בחום שיש בו לחוד מהני ובכ"הג לא הוי זוז"ג ואזיל לשי' שכ"כ לעיל בתוס' בד"ה עד וכו' דאם כל א' יש בו כדי להחמיץ לא הוי זוז"ג ולפ"ז ישן בהיסק א' לא הוי זוז"ג אבל רש"א שם דלקושטא דמילתא דאף בכ"הג הוי זוז"ג וכאן כ' ע"ד רש"ל דיכול להיות אף בלא גרוף דאזיל לטעמיה כאמור ומ"ש עוד רש"א דתפשוט מדפליגי ר"א ורבנן גבי ע"א בזוז"ג דלא בטלה דבריו תמוהים דגם רבנן ס"ל זוז"ג בע"א אסור ואולי דנתכוון ארבנן דר"א גבי שאור דס"ל זוז"ג שרי וכיון דשמעי' לר"א דל"ש ליה בין ע"א לשאר איסורין גם רבנן דגבי שאור ל"ש להו וכ"כ התוס' בע"א דמ"ט ומ"מ אין הדברים מוכרחין

שם כגון שנפלה דליקה וכו' מה שהק' רש"א ז"ל