משמרות כהונה חלק א נו

למ"ל ובהא ליכא קרא דמיותר ע"ש ולפ"ד גם מאי דאמרי' ולמדנו ג' מן התורה וד' מק"ו היינו נמי משום דאמרי' קרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא למ"ל דהומ"ל והבשר טמא לא יאכל וק' מנ"ל דאתא לאשמעי' ד' בקדש נימא דאתא למי' בכל טמא אפי' אוכל ואתא לאשמעי' דאוכל מטמא אוכל וכמ"ש התוס' בדי"ד ע"א ע"ש ואף דרש"י כתב דמנבואת חגי ילפי' לה מ"מ מתורת משה לא למדנו ונימא דקרא להכי הוא דאתא מנ"ל לד' בקודש גם לפמ"ש לעיל בדי"ד במתני' דה"ט דלא אמרינן כתותי מיכתת שיעוריה משום דגלי קרא והבשר אשר יגע וכו' נימא דקר' להכי הוא דאתא ועמ"ש לקמן בדברי רש"י ז"ל

דף י"ט ע"א גמ' ש"מ צירוף דרבנן וכו' פירש"י משום דעצים ולבונה דרבנן וכ"פ הר"מ ז"ל בפ"ו מהלכו' איסורי מזבח והיינו דמ"ל דמעלה דאמרו בגמ' בפ' כ"ש מעלת ממש מדרבנן ועיין להמש"ל שם איברא דלשי' הר"מ ק' כיון דמ"ל דמעלה מדרבנן היא אמאי פס' בפי"ח מה' פיסולי המוקדשין דמחוס' כפורי' לוקה וכבר עמד בזה המש"ל ז"ל שם ע"ש

פירש"י בד"ה אמר וכו' ואוכל ג' לר"י וכו' ע"כ מאוכל קבלה וכו' עכ"ל הקושי' מבוארת דא"כ מ"ל שפיר ד' ואמאי כ' דס"ל ד' מדרבנן ומהרש"ל כ' דאוכל הבא מחמת אוכל לא חמיר כולי האי לטמויי אוכלין ומשקין ע"ש טעמו ודבריו תמוהים דכיון דר"י ס"ל אוכל מט"א ע"כ מנבואת חגי נ"ל דכן היא שי' רש"י בתחילת הסוגיא ע"ש בתוס' ובנבואת חגי קאמר לחם נזיד יין ושמן ופירש"י בדי"ז דכל אחד מטמא חבירו הרי דאוכל הבא מחמת אוכל מטמא משקה ועוד דבגמ' בתחי' הסוגיא פריך והא אין אוכל מט"א הניחא למ"ד אוכל מט"א בקדשים וכו' ע"ש ואי איתא דאוכל הבא מחמת אוכל אינו מטמא לא אוכל ולא משקה א"כ היכי ניחא ליה למ"ד אוכל מט"א בקדשים הא לדידיה קשיא מאי הוספת טומאה איכא ומאי יליף מינה ר"מ לתרומה ול"ל דבולד טו' דרבנן איירי דהא התם אליבא דר"י קאי דמוקי לה בוולד וולד ואי איתא דבוולד דרבנן איירי אמאי אצט' לאוקמא בוולד וולד הא בלא"ה איכא הוספ' דאוריי' אדרבנן ונ"ל לישב דבריו דנראה פשוט דאף לדברי רש"י ז"ל דר"י ס"ל טומאה עושה כיוצא בה ה"ד אוכל אוכל אבל משקה משקה לא מטמא דכ"נ ממ"ש רש"י בדבור זה מאוקמתא דר' ירמיה דלעיל דקאמר ר"י לטעמיה לאו למאי דס"ל סברא דנפשיה וכו' ואי איתא דבקדשי' משקה משקה וכ"ש דמשקה אוכל מאי ק"ל אלא ע"כ דלעולם משקה משקה לא מטמא ולקמיה יתבאר והשתא ע"כ. דמאי דס"ל לר"י אוכל אוכל בקדשים לאו היינו מנבואת חגי דמשם יש ללמוד גם משקה משקה דיין ושמן כתיבי אלא ע"כ דנ"ל מוהבשר אשר יגע וכו' וא"כ הגמ' לעיל דקאמר הניחא וכו' היינו דנימא דס"ל נמי משקה משקה ונ"ל מנבואת חגי כדפירש"י שם אבל לר"י ע"כ דל"ל הכי כמו שנתבאר ועיין בברייתא דלעיל דט"ו ע"א דקאמר ר"י אי מדר"ח התם טמא וטמא וכו'

והשתא מיהו דבאנו לידי מידה זו י"ל דברי רש"י ז"ל בדרך נכון והוא דמאי דלא ניחא ליה למי' דמ"ל ד' בקדש כ"הג משום דכיון דע"כ ס"ל אוכל אוכל בקדשים וע"כ דנ"ל מוהבשר אשר יגע וכו' א"כ ע"כ ד' בקודש דרבנן דמהיכ"ת שיהיה מדאורייתא הא מקו' דמחוסר כפורים י"ל דיו ולא מיפרך ק"ו דהא טעמא דלא אמרי' דיו היכא דמפריך משום דא"כ קרא למ"ל כמ"ש מהרש"א ז"ל לעיל בדעת רש"י בתוס' בד"ה למדנו ע"ש והכא אצט' קרא דוהבשר אשר יגע וכו' לאוכל מט"א כללא דמילתא דכי נ"ל אוכל אוכל מוהבשר אשר יגע תו לית לן למילף ד' בקודש מק"ו ובהכי ניחא ליה מאי דק"ל למ"ש רש"י ד"ד בקודש דרבנן קרא דוהבשר אשר יגע למ"ל לפי' מה שהשרישנו מהרש"א ז"ל בטעמא דהיכא דמפריך לא אמרינן דיו כנז' ועפי"ה ניחא שפיר דקרא אצט' לאוכל אוכל בקדשים

והנה מהרש"א ז"ל פי' בדברי רש"י ז"ל דלא הוצרך לו' ד' דרבנן אלא לר"מ אבל לר"י אה"ן דד' דאורייתא ועפי"ז הק' ר"י לעיל אמאי לא אוקים פלוגתא דר"מ ור"י בטומאה עושה כיוצא בה ע"ש ולק"מ דכיון דר"י ס"ל אוכל אוכל אמאי לא אמרינן כן לר"מ ע"כ משום דל"ל למי' דס"ל לשום תנא אוכל אלא אי בהכרח לו' כן והיינו ע"כ למ"ד אוכל אין מט"א אפי' בקדשים אבל לאביי דס"ל אוכל מט"א בקדשים ע"כ בלא שום הכרח יאמר דס"ל לכולהו תנאי כן זולת אי יש שום הכרח להיפך וא"כ כיון דר' ירמיה ס"ל אוכל מט"א בקדשים כמ"ש רש"י שם באוקמתא דר"י ע"ש בע"כ גם לר"מ ולכולהו תנאי אוכל מט"א ועי"ל דלא מצי ר"י לאוקומא בהכי משום דס"ל דדוקא בקדשים הוא דאוכל אוכל וא"כ אף אי ס"ל לר"י אוכל אוכל אמאי קאמר אינה היא המידה הא מצי למילף מדר"ח דהא דר"ח דאורייתא בדאורייתא ודר' יוסי דרבנן בדרבנן וס"ל לרש"י דילפי' שפיר דרבנן בדרבנן מדאורייתא בדאורייתא דלא כהתוס' לעיל בריש הסוגיא ועמ"ש שם מיהו רש"י לעיל באוקמתא דר"י כ' דס"ל כאביי או כרב אדא והשתא למאי דס"ל כרב אדא ק' קושי' מהרש"א ז"ל

והנה לפמ"ש רש"י דר"י ס"ל טומאה עושה כיוצא בה בקדשים וכו' הא דלא אוקמא לדר"ח בריש הסוגיא כרבי יוסי משום דהך סוגיא אזלא כמ"ד עצים ולבונה דאוריית' וא"כ אין הכרח דס"ל לר"י טומאה עושה כיוצא בה ודברי רש"י אינן אלא למ"ד עצים ולבונה דרבנן דפלוגתא היא וניחא מ"ש רש"י בסוטה ד"ד בקודש דאורייתא ע"ש ולא מתרצי נינהו רש"י ז"ל ועיין להתוס' במעילה ר"פ חטאת העוף

ודע דמהרש"ל ז"ל הכריח דאוכל הבא מחמת אוכל לא מטמא משקה דמהיכא נ"ל דאוכל משקה מדאצט' הוא טמא והתם לאו באוכל הבא מחמת אוכל ע"ש ועיין למהרש"א שהק' דנימא התם במשקה מחמת שרץ אבל משקה מחמת כלי מנ"ל ע"ש ונ"ל לישב קושייתו דמק"ו דט"י דילפי' מניה ג' בתרומה שמעי' דאיכא ג' במציאו' דאי ליכא ג' אמאי סתם קרא בשני כמ"ש מהרש"א בתוס' בד"ה למדנו ע"ש אלא דלא ידעי' אופן המציאות וכיון דגלי קרא דאוכל מחמת שרץ מטמ' משקה שפיר אנן למידין משקה מחמת כלי כי היכי דמיתוקם ג' דתרו'

בא"ד ואני שמעתי וכו' עכ"ל צ"ע דלפי"ז כיון דס"ל לר"י ג' בחולין הדרא קושית הגמרא לדוכתה לר"י ד' בתרומה וה' בקודש מבע"ל למתני ועיין מהרש"א ז"ל

והנה כבר כתבתי דממה שהק' רש"י מאוקמת' דר"י נראה דלר"י אף דאוכל מט"א בקדשים מ"מ משקה לא מטמא ומ"מ יש להבין אמאי לא ניחא ליה למי' דלר"י משקה מטמא בקדשים ואין אוכל מט"א והוה מ"ל ג' אוכל שפיר וניחא אוקמתא דר"י לר"י אליב' דנפשיה ונ"ל לר"י משקה בקדשים מוהבשר אשר יגע כמו אוכל לדברי רש"י ז"ל ונר' דהוכרח לזה מדמייתי באוקמתא דר"י דר"י לטעמיה מההיא ברייתא דהיא אליבא דרע"ק