משמרות כהונה חלק א מט

דאי דרבנן כיון דטומאה א' דאורייתא ושנייה דרבנן אף דהוסיף לעשותו ב' מדרבנן לא מקרי הוספה וזהו מאי דחדית ליה המתרץ ואולם לפמ"ש ר"ת דס"ד דגמ' דאין אוכל מטמא אוכל אפי' מדרבנן קשה מסיפא וכבר עמד בזה מהרש"א ז"ל ע"ש ונ"ל דלמ"ד בקדשים אוכל מטמ' אוכל דאורייתא ס"ד שפיר דגזרו בתרומה וחולין אטו קדשים אבל למ"ד אפי' בקדשים לא מטמא מדאורייתא ס"ד דלא גזרו

עו"ש מדרבנן מיהא מטמא ואף על גב דמשקה בי

מטבחיא דכן דבקדשים העמידו על דין תורה היינו בקדשים טהורין אבל בקדשים טמאין ליכא הפסד קדשים

שם מאי הוי שני מאי קמ"ל אף על גב דהוי ראשון מדרבנן דמשקה הוא מ"מ מ"ל דרע"ק אתא לאוסופי דאורייתא דאי דרבנן מאי איריא שנטמא בט"מ אפי' בראשון וב' נמי וכדקאמר לקמן דהשתא נמי ידע לה להא מילתא ומאן דפריך מאי דוחקיה נמי ידע לה דאיכא הוספה מדרבנן אלא דהכי פריך דילמא הוסיף דהכא פסול וטמא ודנקט בט"מ בא להוסיף דשרי לעשותו טמא מדאורייתא ודוקא לקמן דבעי למימר טומאת משקה דרבנן ואפי' נטמא בט"מ לא מטמא אלא מדרבנן ולהכי פריך אפי' א' וב' נמי והיינו דרבא גופיה קאמר מתני' קשיתיה ליתני שנטמא בשרץ ול"ק ליתני בא' וב' כדקא' לקמיה ועוד נ"ל כיון דהשתא קיימא האי סוגיא אליבא דמ"ד אוכל מטמא אוכל וכדכ' התוספות ולדידיה ר"ח קאמר אע"פי שמוסיפין טומאה דאורייתא על טומאתו וכדאי' לעיל וכיון דר"ח הוספה דאורייתא גם רע"ק ודאי כן הוא דאל"ה גם ר"ח מוסיף ארע"ק דממילתא דרע"ק לא שמעי' מילתא דר"ח אע"ג דשרי לאוסופי טו' דרבנן לא שמעי' דשרי לאוסופי טו' דאוריי' וכה"ג כ' התוס' לקמן בד"ה התם ע"ש ואף דשם כ' דמדשרי לקלקולי בדאורייתא ולא שמעי' דרבנן מ"מ ודאי דמכ"ש דמדשרי דרבנן לא שמעי' דשרי לקלקולי בטו' דאורייתא ולכך נקט רבא מתני' קשיתיה ליתני טו' שרץ דלא מ"ל ליתני א' וב' כיון דהשתא קיימי' אליבא דמ"ד אוכל מטמא אוכל וכאמור ולקמן דקאמר דילמא לטמויי אחרים מדרבנן הגמ' הוא דפריך לה אליבא דמ"ד משמיה דרבא אין אוכל מטמא אוכל אבל למ"ד אוכל מטמא אוכל ור"ח בדאוריי' איירי גם רע"ק בדאורייתא איירי ולא פריך מידי וניחא בזה גם מה שהק' מהרש"א ז"ל לקמן על פירש"י דפי' ליתני שנטמא סתם ואנא ידענא דבאב הטו' איירי דדילמא שנטמא במשקה ע"ש ועפי"ה ניחא שפיר דבהא ליכא למטעי דודאי בדאורייתא איירי כמו ר"ח ועיין להצל"ח

ודע דהר"מ בפ"ו מהלכו' אה"ט פ' טומאת משקה לטמא אחרים דרבנן ובפי"ט מה' פיסולי המוק' העתיק להא דרע"ק כלשון המשנה ולדידיה ק' אפי' א' וב' ועיין להכ"מ שם ולה' צ"ק במנחות ועיין להר"מ בפי' משנתנו

תוס' בד"ה דאיכא וכו' דאכתי לא גזרו וכו' עיין להתוס' לקמן בד"ה אפי' ע"ש

ע"ב פירש"י בד"ה נוקמה וכו' דאלו שמן של קדש וכו' עכ"ל. לכאורה נר' דק"ל מאי פריך נוקמה בשל קדש לבד אלא דזה אינו דמ"מ פריך שפיר מאי דוחקיה נוקמה בשמן של תרומה ואתא לאוסופי פסול וטמא ועוד ע"כ בתרומ' איירי דקתני שנפסל דבקדש טמויי נמי מטמא לשי' רש"י אפי' בט"י לכן נר' עיקר דק"ל מאי פריך מאי דוחקיה נימא דמ"ל דאיירי בתרווייהו בקדש ותרומה מדנקט סתמא ודנקט שנפסל משום דאיירי אף בתרומה והשתא בקדש ליכא הוספה ולכך מוקי בשל מתכות ותי' דבשמן של קדש לא מיתוקמא כלל

בד"ה ש"מ וכו' דאמר שהשמן שהוא ג' עשאוהו ראשון וכו' עכ"ל נקט עשאוהו א' דכן אוקמ' ר"י לעיל וגם לפום ההיא אוקמתא הוא דהוכיח רבא דטו' משקה דאורייתא דאי מוקמי' לה בנר של חרס א"ש גם אי ס"ל טו' משקה דרבנן ולא פרכי' אפי' א' וב' נמי דע"כ מתני' ל"ד דהא אפי' אי טו' משקה דאוריי' אכתי הו"מ למנקט שנטמא סתם אי מוקמת לה בנר של חרס וע"כ דלא דייקי' בהא מילתא ועיין להתוס' במנחות דף ל"א שכ' בפ"ק דפסחים מוכח דשמן משקה דקאמ' הוסיף רע"ק וכו' ומוקי לה בנר של מתכת ואמ"ר ש"מ טומאת משקה דאורייתא וכו' ע"ש ולכ"א מ"ש ומוקי לה בנר של מתכת וכו' הוא שפת יתר דאינו ענין לדבריה' ועפי"ה ניחא שפיר

תוס' בד"ה ואלו וכו' אע"ג דג' של תרומה וכו' עכ"ל יל"ד נימא דההיא: מדרבנן אבל מדאורייתא דוקא ג' דקדש הוא דעושה ד' והכא מדאורייתא קאמרי' דכולה שמעתא בדאורייתא איירי. בא"ד דבפ' חטאת העוף וכו' עכ"ל שם פליגי תנאי וס"ד מעיקרא דפליגי בדאורייתא ורבא קאמר התם דל"פ אלא בדרבנן אבל בדאורייתא כ"ע לא מטמא והכא אתיא כרבנן לפום הס"ד וככ"ע למסקנא וע"ש בתוס' שכ' דהגמ' בסוטה ס"ל כס"ד ע"ש

בא"ד מיהו תימה דג' דט"י וכו' עכ"ל וק' גמ' ערוכה היא בסוטה דף דפריך הק"ו דר"י ט"י יוכיח ומשני כאבא שאול ע"ש ונ"ל בכונתם דלרע"ק ס"ד דגמ' לקמן די"ח דס"ל ק"ו דר"י ע"ש ולכן מק' לרע"ק היכי ס"ד דס"ל ק"ו דר"י הא י"ל ט"י יוכיח ואיהו ס"ל כרבנן דאבא שאול כמו שהוכיחו מההיא דהסולת והקטור' וכו' ואף דהגמ' בסוטה פריך על האי שינויא אפי' אליבא דר"י לחודיה מ"מ הדברים מוכרחים דס"ל לר"י כאבא שאול אלא דלא דק בלישניה דנקט מח"כ

בד"ה אפי' וכו' והכא מ"ל בלא נקרש וכו' עכ"ל אפשר דמ"ל כן מדנקט רע"ק ט"י ולא נקט ב' דעלמא אלא ע"כ בלא נקרש דכל הפוסל תרומה מטמא משקה להיות תחי' חוץ מט"י

גמ' נימא קסבר ר"מ וכו' נר' מפירש"י דמפ"ל לכולה האי שמעתא כמ"ד אין אוכל מטמ' אוכל ולדידיה מוקמי' ולד הטו' דרבנן דהשתא ר"ח אשמועי' דג' דרבנן מותר לעשות ב' דרבנן מדברי ר"ח אבל למ"ד אוכל מטמא אוכל לא מיתוקמא בולד הטומ' דרבנן דא"כ לא מוסיף רע"ק מידי ואדרבא מיגרע גרע שהרי מדברי ר"ח שמעי' דג' דרבנן מותר לטמאותו מן התורה ומה שהוצרכו בגמ' לו' ואב הטו' דאורייתא היינו דאי אב הטו' דרבנן אין ללמוד מזה לתרומה בשש דמותר לטמאות באוכל כיון דהאוכל טמא מדאורייתא אף דאינו מטמא מדאורייתא מ"מ ל"ד לאב הטומאה דרבנן דעיקר הטו' מדרבנן ולכך מוקי לה בדאורייתא דהשתא הוי דומה בדומה ממש וכל זה מתבאר מדברי רש"י ז"ל למדקדק בלשונו הטהור ולפמ"ש לעיל דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל פיסולי מיהא פסיל מדאורייתא א"ש טפי בפשי' ומ"ש רש"י ז"ל שנטמא בכלי שנטמא במשקה ולא פי' שנטמא באוכל לפום סברא דהשתא דקיימי' למ"ד אין אוכל מטמא אוכל היינו נמי