משמרות כהונה חלק א לה

דף ס' ע"א גמ' דאי בעי לערובי דרך גגות וכו' יל"ד דא"כ אמאי עירבה ערסייתא ולא עירב כולה דרך גגות וי"ל כיון שלא היו יכולין להשתמש דרך פתחי' טריח' להו להשתמש דרך גגו' ולא הוה מהני להו מידי עירוב של כולה טפי מערסיית'

ע"ב תוס' ד"ה כאן וכו' וא"ת ולר"א דאמר וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל לרבנן משום דלצד מערב אינו מפסיד כלל וניחא להו להקשות לר"א דאית ביה תרתי נשכר לצד מזרח ומפסיד לצד מערב ומהרש"א ז"ל כ' משום דכבר כ' דהכא לא אתיא כרבנן ע"ש ואכתי קשיא אמאי לא ק"ל לר"י דד"א לכל רוח שירצה וכשיברר ד"א לצד מזרח הוי לצד מזרח ב' אלפים וד"א ולצד מערב שני אלפים פחות מד"א וי"ל דמתני' ה"ק פעמים לא עשה כלום כגון אם יברר הד"א לצד מערב

ד"ה אין אלו וכו' וקאמר רבא תרווייהו תננהו ומאי קמ"ל וכו' עכ"ל וצ"ל דמק' רבא אר' אידי נמי מאי משבח מדקאמר הגמרא ור' אידי אנשי וכו' משמע דהקושי' היא גם לר' אידי ולפי האין לפרש שכ' אח"ז דהיא לגריעותא לא ניחא להו לפרש דק"ל לרבא גם אריב"ל מאי קמ"ל והוה ניחא מאי דקאמר סוף העיר אצט"ל דכיון דאיכא מאן דפליג דהיינו ר' אידי אין דרך להקשות על שכנגדו מאי קמ"ל אלא מק' אר' אידי לבד

דף ס"א ע"ב ד"ה אמר וכו' ועוד דלא יתכן דר"מ וכו' עכ"ל והא דלא ניחא להו למי' איפכא דר"ג דהכא הוא בנו של ר"י הנשיא עיין למהרש"א מ"ש בזה ואין לתרץ דר"י הוא שסידר המשניות ולא יתכן שיאמר בשם בנו דהא מצינו שהוזכר ר"י הנשיא במס' אבות להריטב"א ז"ל בחי'

דף ס"ב ע"א רש"י ד"ה אלא וכו' ליתן שכר בכל שבת וכו' עכ"ל לכאורה לא היה צריך לזה דבלא"ה לא מוגר משום אחזוקי או כשפים כדקאמר הגמ' ועוד דבשכירו' קי"ל דדי בשכירות פעם אחת לעולם ונ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דלס"ד דמשום אחזוקי לא חייש לאחזוקי ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם הרי בכל שבת ישכור ממנו בשביל אותו שבת לבד ולזה כ' רש"י דקשה בעיניו לשכור בכל שבת ושבת וגם למסקנא דמשום כשפים י"ל כן דלא חייש לכשפים אי שוכר ממנו בשביל שבת אחד

ד"ה ראב"י וכו' ואוסר הנכרי על בתיהם וכו' עכ"ל דבריו תמוהים דהא מוקמי' לה בליתיה דליכ' גזירה דילמוד ממעשיו וא"כ גם לראב"י אינו אוסר הנכרי על בתיהם אלא לענין שישראל על ביתו דנכרי הוא דמתניא הך ברייתא וצ"ל דדבריו אלה לל"א שכת' רש"י בסמוך דלהך לישנא לא שני לן בין ישראל אוסר על ביתו של נכרי בין נכרי אוסר על ביתו של ישראל

דף ס"ג ע"ב תוס' ד"ה בטילו וכו' וא"ת : כיון וכו' וכי אם שנים דרים וכו' עכ"ל ודאי במקום גוי מיירי ואף על גב דכבר כ' דאפ' א"צ לשכור לעולם היינו שהוכיחו שהדין כך והשת' מק' מ"מ מ"ש משנים דרי' ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ס"ד ע"ב ד"ה שהולכין וכו' דבישרשל י"ל וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל מדברי התוס' שאח"ז שכתבו הי"ל לאסור מספק ע"ש הוא תימה דמסקנא דגמ' בפ' כ"ש דכ"ט דלר"י דחמץ אחר זמנו מדאוריית' הוא דאסור אפי' של נכרי מדאוריית' ולר"ש דקנסא לבר הוא דחמץ ש"ג שרי ע"ש וא"כ התוס' לקמן דמיירי אי חמצו של נכרי אסור מדאוריית' הוא אבל בדבור זה אליבא דר"ש קיימי דקנסא לבד ולכך מס' שרי

דף ס"ה ע"ב גמ' ל"ל נכרי הומ"ל מעשה שהי' כך היה כדמשני לעיל אלא דבלא"ה משני שפיר

דף ס"ו ע"א תוס' ד"ה דאתא וכו' מנ"ל שלא עירבו וכו' דק"ל לקמן דשמואל וכו' עכ"ל ק"ק דטפי הו"ל להקשות מאי פריך מדשמואל הא כיון דהיו יכולין לערב וכשבא הגוי בשבת ושכרו ממנו חזר העירוב למפרע לפום האי פי' שפיר יכולין לבטל דהא אוסרין ומערבין קרי ביה וכמו דאת' מאתמול דפריך לקמן לאוגר מאתמול ע"ש בפירש"י והתוס' וא"כ מאי פריך מדשמואל ויש לישב במ"ש מהרש"א ז"ל בד"ה ואי דאתא דאביי א"ש כשמואל ושמואל מודה באתא נכרי מע"ש ע"ש ולפ"ז י"ל דר"א דק"ל מדשמואל ס"ל כאביי וה"פ אי דאתא נכרי מאתמול לוגר מאתמול ואי לא נתרצה מאתמול ונתרצה היום הא בכ"הג מודה שמואל דמהני ביטול כאביי והיכי קאמר שמואל דאין מבטלין אלא ע"כ דאתא בשבת וקתני אין מבטלין כיון שאין מערבין ואף שהיו יכולין לערב כיון שלא עירבו אין מערבין קרי ביה שו"ר למהרש"א בד"ה אלא שנרגש מזה ממילתא דאין מערבין לחוד ע"ש ולזה ודאי די"ל דלפום ההוא פי' שדחו התוס' כיון שלא עירבו קרי ליה אין מערבין ולא קשיא אלא ממאי דפריך לוגר מאתמול ולא מוקי לה כשנתרצה היום ולא נתרצה מאתמול וכמ"ש מהרש"א שם ואף גם זאת כבר נתישב שפיר וכדכתיבנא

דף ס"ז ע"א ד"ה שכח וכו' אבל הכא הפנימי' פשעה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דרע"ק ס"ל יש דיורין להחמיר ואנן לא קי"ל הכי ע"ש וק' דלפ"ז הגמר' בסוף פרקין אמאי לא מוקי ר"י דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר אמר לך אנא דאמרי ככ"ע ופלוגתייהו ביש דיורין להחמיר דרע"ק ס"ל יש דיורין להחמיר ולכך צריך לבטל ורבנן ס"ל אין דיורין להחמיר וא"צ לבטל כלל

ד"ה כמאן וכו' ל"מ למפרך הכי וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל דאכתי קשיא בהניחו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהפנימי' אמאי שניהם אסורין ליבטל לבני פנימית ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו ע"ש וי"ל דבביטול דאתי ממילא לא מהני אלא אי עירובן בהדייהו ולא אמרי' תיתי חיצונה בהדייהו היכא דאתי ממיל' ועי"ל דקושית הגמ' עצמה היא קאי גם ארישא בנתנו עירובן ושכח אחד מן הפנימית ליבטל לבני פנימית והתוס' מק' אמאי לא פריך גם אשכח אחד מן החיצונה ומאי דנקטו בדבריהם לעיל בשמעתין וכו' משום דהשתא קיימי' אחר סיומן דמילתא דרבא והכל נקרא לעיל

ע"ב ד"ה ומ"ט וכו' ואין לחלק בין סלע דהתם משום דלא שכיח וכו' עכ"ל ודאי דאפי' בגינה תוכו שכיח טפי אלא דקאמרי דשאני סלע שבים דלא שכיח שיהא סלע בים ומשתמש מזה לזה וכן כתב הריטב"א ע"ש ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ס"ח ע"א גמ' א"ל ולא שני לך וכו' עיין במהרש"א ולכל הפי' ק' מאי ס"ד לאקשויי מהזאה הרי רבה עצמו כי אמר ליה ערבי' שתק ולא רצה להתיר שבות ע"י ישראל והתיר ע"י נכרי וע"כ דיש לחלק בשבותים בין ע"י ישראל לע"י נכרי ומאי פריך מהזאה וי"ל

דף ע' ע"א תוס' ד"ה הב"ע וכו' פסקו כר"ש דתנן וכו' עכ"ל