משמרות כהונה חלק א לד

דאוסרת אע"פ שאינה אלא משום גזירה ולכך הוכיחו מתחילה מדלא קתני אוסרת דלא כמהרש"א ע"ש

בא"ד דבהא סבר כר"ש וכו' עכ"ל ואע"ג דאיהו אמר כ"מ ששנה ר"י בעירוב הלכה כמותו היינו מסתמא אבל פעמים דלא מיסתבר ליה כוותיה פוסק כר"ש ע"ד שאמרו אמורא בידו לפסוק כנגד הכלל הק' מהרש"א דהשתא סברות הפוכות הן דלרב אליבא דרבנן אמצעית מותרת וחיצונות אסורות ולשמואל חיצונו' מותרות ואמצעית אסורה וכ"הג הק' התוס' לעיל גבי ב' קדושות ע"ש ולק"מ דכיון דכל חדא איסורא מטעם אחד בפ"ע ולאו חד טעמא לתרווייהו לא שייך כאן סברות הפוכות ולעיל מק' התוס' סברות הפוכות דלמר שבת ויו"ט קדושה אחת טפי מב' י"ט של ר"ה ולמר ב' י"ט של ר"ה קדושה אחת הן ושבת ויו"ט ב' קדושות דחדא מילתא היא ומ"ש מהרש"א דלר"י לא ס"ל כר"ת בפי' דברי רב ע"ש דבר תימה הוא דאי לרב אליבא דרבנן אמצעית אסורה וחיצונו' מותרו' מאי קאמר ואזדא שמואל לטעמיה הא דאסורה אמצעית עם שניהם אתיא נמי כרב אליבא דרבנן וכמו שהק' רש"י ז"ל

דף נ' ע"א רש"י ד"ה והרי וכו' ולבי אומר לי דאינו מברך וכו' עכ"ל אם כונתו כשמקריב כל אחד לבדו לא היה עולה על לב להסתפק כזה אלא נראה דכונתו אפילו מקריב שניהם יחד אינו מברך דבעינן שיהא מברך על מצוה המבוררת ומכאן יש להוכיח קצת ספקו של מהריט"א ז"ל שהבאתי לעיל דל"ו ע"א ע"ש

ע"ב גמ' רב תנא הוא ופליג נראה דלא הוצרך לזה אלא לל"ק דטעמא דרב משום דלא מסיי' אבל לל"ב דטעמא משום דכל שאינו בזאח"ז וכו' ל"ק כלל לרב מהני ברייתא דהכא לאו בב"א הוא ועפ"ז ק' עמ"ש התוס' לעיל בד"ה מ"ט דהילכתא כשמואל משום דלרב צ"ל דפליג דהא י"ל דהילכתא כרב וכל"ב ויש לישב

דף נ"א ע"ב תוס' ד"ה ואהיכא וכו' ולא בעי למי' וכו' עכ"ל ולולי דבריהם י"ל דניחא ליה לאוקומא כר"מ משום דקתני ברגליו ואי שלא במקומו אינו הולך ברגליו אלא אומר שביתתי במקום פ' ובדרב חסדא בהכרח הוא לאוקמ' בשלא במקומו וברגליו ל"ד אבל בדר"ן מוקי לה בפשיטות טפי

דף נ"ב ע"א גמ' והתניא רגלו אחת וכו' הו"מ לשנויי דפלוגתא דתנאי היא אי יש אם למקרא או למסורת אלא דבלא"ה אשכח תנאי בהאי מילתא גופה

תוס' ד"ה כי תניא וכו' דמילתא דפשיט' היא וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל הא אתא לאפוקי מר"ש דפליג ואמר אפי' ט"ו אמה ע"ש ול"ק דהא מילתא כבר אשמועינן ר"א גופיה במתני' ד"ג לא יכנס וע"כ דלא כר"ש ולזה כ' דאי לאשמועינן דאסור לצאת חוץ לתחומו מילתא דפשיטא היא

דף נ"ה ע"ב ד"ה נפש וכו' דהא קבר סתמא לא הוי וכו' עכ"ל נראה דלזה כיון רש"י שכ' קבר בין הקברות

דף נ"ו ע"א ד"ה ואין וכו' ואם נאמר שהשעות וכו' לא משכחת וכו' עכ"ל לפמ"ש הזוהר דהנהו שעתי דמתוספי בליליא יממא אינון וכן אנהו שעתי דמתוספי ביממא ליליא אינון עיין שם ניחא הכל שפיר דכי שלמו שש שעות אחר חצות הלילה יום הוא אף על פי שעדיין הוא לילה וכן ביום

בא"ד הא אמרת אין תקופת טבת נופלת וכו' אין תקופת תמוז אלא וכו' וגם ל"מ וכו' כצ"ל ועיין מהרש"א ז"ל

ע"ב ד"ה פלגא וכו' משום דפעמים וכו' עכ"ל היינו אי עם העיר ובקושיתם עם העיר קאמרי כמ"ש מהרש"א ע"ש אבל אכתי קשה אמאי נקט הגמ' פלגא דהוא בתחומין לבד ואמאי לא כלל התחומין והקרנות ולא יהא פלגא בשלמא עם העיר שפיר תי' משו' דפעמים וכו' אבל בתחומין וקרנות לבד מאי איכא למי' ויש לישב

דף נ"ז ע"א רש"י ד"ה והאיכא וכו' ואין כנגד הקרנות אלף מגרש עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דרבא לעיל דצרף העיר הוא מה"ט ע"ש ואינו מוכרח די"ל דרבא דצרף העיר הוא משום דאי רביע דתחומין וקרנות הא כיון שמרבעין עין העיר אותו הרבוע נוסף על התחומין כיון דהמגרש עגול ולא הוי רביע וכמו שהק' התוס' בד"ה אביי ע"ש ומה"ט הוא שלא הק' התוס' אלא לאביי ולא הק' לאוקמא דרבא משום דהשלמים ושש דקרנות ותחומין לאוקמתא דרבא הוא עם הארבעה על העיר דחשבינן להו כבר מרובעין וע"ש במהרש"א בתוס'

ע"ב תוס' ד"ה אלא וכו' אין ראיה מכאן וכו' עכ"ל ק' דאכתי יש להוכיח מדקאמר רואין כל שאילו וכו' ואין בו זל"ז אלא קמ"א ולחייא בר רב הול"ל ואין בין זל"ז אלא שבעים אמה ושיירים דאחר שרואין לא שייך לכלול בחשבון אלא מה שבין זל"ז ולא מה שבין שנים החיצונים דהא כבר הטלנו אמצעי ביניהם ויש לישב

דף נ"ח ע"א ד"ה ואם היה וכו' לא קאי אגיא מעוקם וכו' עכ"ל ולפ"ז שמואל קאי אמתני' ולא אברייתא וכ"כ הרא"ש ע"ש וקאי אכול' מתני' בין אגיא וגדר בין ההר דהא מתני' קתני גבי הר מבליעו ומיירי בניחא תשמישתיה ועיין למהרש"א ז"ל

ד"ה הגיע וכו' ואם נאמר דגיא וגדר שוין וכו' עכ"ל ר"ל שוין בדינן וחלוק דינא דהר מהן והיינו לפיר"ת לקמן בד"ה אבל דבר שהוא בידי שמים חלוק דינו מגיא וגדר ע"ש

ע"ב ד"ה אבל וכו' ור"ת מפרש וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א דנייד ר"ת מפירש"י משום דפי' מדידה יפה אינה שוה ע"ש והוא תימה דגם לפי' רבי שמואל אינה שוה דבמתלקט עשרה מתוך ה' ימדוד גם השפוע כמו ימוד הכותל כמ"ש ר"ש להדיא ובחוט המשקולת א"צ להבליע ולא ימוד אלא החלק ולא השפוע

בא"ד ה"ג התם בשחוט וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א וק"ק אמאי הגיהו כאן וטפי הי"ל להגיה לעיל התם לא ניחא תשמישתיה דהשתא אמתני' קאי כפשטא דמילתא וי"ל

דף נ"ט ע"א גמ' והתניא לא אמרו וכו' הא דלא מוקי לה כמ"ד תחומין דאורייתא משום דקתני לא אמרו חכמים וכו' דמידי דרבנן הוא

ע"ב תוס' ד"ה דעבוד וכו' מחיצ' גבוהה עשרה וכו' עכ"ל מה שהוכיח מהרש"א לגירס' ד' מההיא דפ' כל גגות דקאמר בהדיא ד' ע"ש ל"מ דהתם בפתח מיירי ואפי' בפתח קטן איכא גילוי דעת אבל הכא לענין מחיצ' בכ"מ מצינו דאין מחיצה פחותה מיו"ד: