משמרות כהונה חלק א רצד

ואם כן ש"ה דעשה קיל אבל בכיבוד אפי' אין חפץ האב בכיבוד מצוה קעביד וכ"מ מדברי הרדב"ז הללו

דף ט"ל ע"א בד"ה כל וכו' ושיעור תכיפ' איכא למשמע משיעו' תכף וכו' עכ"ל ליכא למשמע אלא דבשיעור ל"ב אמה ודאי דלא הוי תכף אבל יכול להיות דאף בפחות מכן לא הוי תכף והמג"א סימן קס"ו הק' מדפרכינן מהך ברייתא שם למ"ד ביאה במקצת ל"ש ביאה דניטול ידיה ולסמוך ולשחוט שם דס"ד דכל העזרה כשרה לשחיטה והשתא אפילו למ"ד שמה ביאה תקשה דלסמוך שם מבחוץ והדר לעייליה ולשחוט סמוך לפתח אלא ע"כ דמרשות לרשות אפילו בפחות מכן לא הוי תכף ע"ש ומכל מקום יש להוכיח דבמקום אחד בשיעור ל"ב תליא ממאי דמשני שם כמ"ד שוחט בצד המזבח והשתא תקש' למ"ד לא שמה ביאה דליעול ידיה ולסמוך ולהוליך הקרבן אח"כ למזבח דהשתא במקום אחד הן אלא ע"כ דבמקום אחד בשיעור ל"ב אמה וממקום למקום אפי' בפחות כן ואפשר דמאי דלא ה"ד הגמרא בס"ד למ"ד שמה ביאה משום די"ל דבעינן תכף ממש כיון דאין מפורש בשום מקום השיעור אבל למסקנא לא מצינו מפורש אלא בל"ב אמה ומה שהוכיח המג"א ממתני' דפ' ב' מדות עיין שם בדף צ"ג ע"ב בפי' רש"י בד"ה ה"ק שכ' כלומר לאחר שסומכין וכו' ע"ש שנר' מדבריו דלא כדברי ה' מג"א

דף מ' ע"ב תוס' בד"ה והאמר וכו' לא כן תני ר"ח וכו' עכ"ל ואמשנתנו פריך ומשני שסמך ופריך מקרא דלא מ"ל דוישב דקרא סמיכה וא"צ למ"ש כאן מהרש"א ז"ל

דף מ"א ע"א פירש"י מכאן ואילך וכו' א"כ ירושלים דלתותיה נעולות וכו' עכ"ל לכאורה קשה ממתניתין בפ' תמיד נשחט שהביאו התוס' לעיל דקתני ראשונה ישבה לה בהר הבית ג' בחיל ג' במקומה עומדת ואי לית בה איסור ר"ה אמאי לא יוליכוהו בעוד יום לבתיהם ואפשר דאף דדלתותיה נעולות הויא בכרמלית וביום הכפורים לא גזרו אלא דק' לפי זה אמאי לא היו תוקעין ביום הכ' שחל בערב שבת כדפריך בשבת דקי"ד אקניבת ירק ע"ש ועיין להתוספות בפסחים דף ס"ו בד"ה תוחב וכו' ובמהרש"א ז"ל שם ועיין פירוש רש"י בעירובין דף ו' ע"ב ודוק

ע"ב תוס' בד"ה מצוה וכו' אמאי לא משני

בפרק ב' דכתובות וכו' עכ"ל אף על גב דרבנן פליגי אר"י בסנהדרין ולא ס"ל דמצוה שאני מ"מ מדל"ק הגמ' כאן הא מני ר"י משמע דאף רבנן מודו במצוה דהכא משום דמצוה עדיפא ולהכי מק' מההיא דכתובות דמצוה דכבוד נמי היא וכן כתב מהרש"א ז"ל שם בסנהדרין אלא דמ"ש כבוד תורה ל"ד אלא דכבוד בעלמא דאל"ה לא מקשים מידי מההיא דכתובות

דף מ"ג ע"ב הא בהרכבת איסור לכאורה ק' מבריך אמבריך והתוספו' בפ"ק דר"ה דף ט' ע"ב נרגשו מזה ע"ש ונראה לי דמ"ל מבריך בהרכבת איסור כגון דהבריך בקרקע בתוך שיעור יניקת אילן אחר דהוי כלאים דצריך להרחיק לכל אילן כשיעור יניקתו ובמס' ע"א דף מ"ט כ' התוס' אמאי דקתני שם שאם נטע והבריך והרכיב וכו' דלא מקרי זוז"ג אלא ממין אחד כגון אילן ואילן וכו' ע"ש וקשה מבריך מאי א"ל דהא מבריך הוא בקרקע כמ"ש רש"י כאן והתוספות בר"ה וע"כ דלא מפ' כן במבריך ודע דנראה מפי' רש"י שם דמאי דבטלה ילדה בזקנה הוא משום זוז"ג ע"ש בתוס' וקשה דאם כן פריך הכא נוקמה למתניתין כמ"ד זוז"ג אסור גם לפי' אמאי לא בטלה זקנה בילדה וכן בנוטע א' לסייג ולקורות וכן בנוטע בירק אמאי לא בטלה כיון דזוז"ג שרי. והא דלא פריך כאן כמאן דלא כריה"ג כ' מהרש"א ז"ל דאיירי בהרכיב לו אריס ועוי"ל דפשיט"ל בעבד תשובה ולעיל דפריך יום הכפורים סמיך אקו' אי הכי וכו' והא דלא מחייב משום מקיים בכלאים אתיא כרבנן דרע"ק דל"ל מקיים בכלאים כדאיתא במכות דף כ"א וכבר הרב טורי אבן בפרקא קמא דר"ה הוכיח מכאן דלרבנן דרע"ק אפילו איסורא ליכא ע"ש אך י"ל דהכא לא פריך כמאן דלא כריה"ג משום די"ל דאה"נ דלא כריה"ג אבל לעיל פריך הכי משום דדברי ריה"ג הוזכרו במתניתין וממתניתין נראה דגזלן אינו חוזר מדקתני אחד היורש ואחד שניתן לו במתנה ותו לא ואל זה נתכוון רש"י לעיל שכתב דלא כריה"ג במתני' ע"ש

דף מ"ד ע"ב מתני' אין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד התוס' בפרק ב' דמכות דף י' ע"ב הק' ממתניתין הלזו למ"ד עיר שאין בה זקנים מביאה ע"ע ע"ש ונראה לי דהא מילתא תליא בפלוגתא דתנאי דפליגי במסכת סנהדרין דף מ"ה ע"ב אי בעי קרא כדכתיב ומ"ד דס"ל מביאה ע"ע ס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב וקרא למצוה ומוקי מתני' הלזו כמ"ד בעי' קרא כדכתיב

הר"מ בפ"ט מה' רוצח פ' דבעי' חמשה דלא כס' מתני' וע"ש למרן בכ"מ מ"ש ודבריו באו בט"ס והרי הוא כמבואר

דף מ"ה גמ' או כר"י כר"ש ואע"ג דשופטיך אצט"ל למלך וכהן מ"מ נראה לי מיוחדין שבשופטיך מג"ש דזקני זקני ולהצד דבעי כולה סנהדרין ס"ל דסתם זקניך הם סנהדרי גדולה כמ"ש רש"י ז"ל בחומש ועיין מהרש"א ז"ל בפ"ק דסנהדרין דף י"ד ע"ש

דף מ"ו ע"א ויהא מום פוסל בעול' מק"ו עיין במ"ש מהרש"א ז"ל ותימה הא בעול ממש פרה בעלייה דעלמא ועגלה עד שתמשך וזה לכ"ע כדכתיב קראי ולא חדית לן ר"י אלא בשאר עבודות וא"כ אכתי ק' נפרוך מה לפרה שכן העול פוסל בה אפילו בעלייה לבד וע"כ צ"ל דגמרא סמיך אג"ש דעול עול

עו"ש מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה ק"ק נימא פרה תוכיח שאין השנים פוסלות ועבודה פוסלת בה וי"ל כיון דפרה ילפא מעגלה לא הוי תוכיח כי ילפי' קדשים מעגלה דהו"ל למד מן הלמד וכה"ג כ' מהרש"א ז"ל בפ"ק דשבועות ד"ט ע"ב וה' עצמות יוסף בריש קדושין כ' כה"ג אפילו בחולין ע"ש ואכתי ק"ק ניפרוך מה לעגלה שכן עבודה פוסלת בה אפילו בזמן שהיתה חולין תאמר בקדשים דאפילו כי ילפת מעגלה דוקא בעודה קדשים כדנ"ל מקראי בסמוך וכה"ג פריך הגמ' בכ"מ וצ"ל דעגלה אפי' דכתיב בה כפרה מטעם זה טריפה פוסל בה כדאי' בפ"ק דחולין מ"מ לא מקריא קדשים ואין מקום לחלק בזמנים שלה כמו קדשים

עו"ש אלא אי אתה מקריב וכו' עיין להתוספות בחולין דף קט"ו ע"א ועיין לה' הלכות יום