עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › משמרות כהונה חלק א

משמרות כהונה חלק א רפו

Mishmerot Kehunah part 1 286 · משמרות כהונה חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אצט' הפרט האחרון לרבות בין הבינים ותי' דה"פ ליכתבי' קודם הכלל וכה"ג חזרו והקשו ותי' לקמן בד"ה מחרצני' וכו' ועיין לה' ספרי דבי רב בפ' נשא בכוונת ברייתא זו ודוק

בד"ה חייב וכו' ור"א סבר כר"י עכ"ל עיין פירש"י לקמן דט"ל ע"א בד"ה ר"א

בד"ה מחרצנים וכו' וק' דהיאך יסבור וכו' עכ"ל נר' דקו' זו קביעותה גבי מאי דאמר לאתויי בין הבינים והוו גרסי בגמ' מחרצנים ועד זג למ"ל אמר רבינא וכו' דמשמע דכוליה קרא מיותר והוק"ל היאך יסבור דלא קרא זה הא אי לאו קרא בתרא הוה דרשי' נעשה כלל מוסף על הפרט ותי' דהגמרא פריך לכתוב חרצן וזג

דף ל"ה ע"א בד"ה ור"א וכו' ולא מצינו שר"א חולק וכו' עכ"ל הא ודאי דאיכא תנאי בעלמא דס"ל דדרשי' בכל התורה בריבה ומיעט וריבה ולדידהו לא ממעטי אלא שטרות אף דלא נחלקו בהדיא בההיא ברייתא אלא בדברי ר"א הוא דכ' הכי דכיון דפליגי גבי שבועת הפקדון במסכת שבועות ולא פליגי בההיא דפ' הזהב מוכח דמודה בהו

בד"ה ונילף וכו' שור הבר בהמה וכו' עכ"ל עיין בפ"ח דכלאים דפלוגתא דתנאי היא ועיין בתוס' בחולין ד"פ ע"א בד"ה מדחשיב

ע"ב גמ' אהני ליה דדמי ליה וכו' פירש"י אפילו דגים והיינו למ"ד כללא בתרא דוקא אבל ברייתא דבעי גם גדול עיקר וממעט דגים כדפירש"י גופיה לעיל ס"ל כללא קמא דוקא מיהו ק' מגמר' דפ' בכל מערבין דממעט דגם לכ"ע

דף ל"ו ע"ב תוס' בד"ה שתי וכו' היינו כר"א וכו' עכ"ל נר' מדבריהם דאביי דס"ל היתר מצטרף לאיסור כר"א דיליף מכל דגבי חמץ ויליף שאר איסורין מחמץ וכ"כ לעיל וק' היכי יליף תרומה מחמץ הא איכא למפרך מה לחמץ שכן אסור בהנאה וע"כ דאביי טעמיה משום דיליף מנזיר כמו דיליף ר"מ ט"ב מנזיר

דף ל"ז ע"א גמ' דיליף מגיעולי נכרי' עמ"ש בחי' בפסחים בסוגיא זו

ע"ב גמ' דהא כל איסורי שבתורה גמירי מנזיר פירש"י דהיינו דיליף מזרוע בשלה בפ' ג"ה והוא תימה דהתם מין במינו הוא דמדאוריית' ברוב' בטיל וע"כ דהתם אסמכתא בעלמא היא כמ"ש התוס' שם והכא בדאורייתא עסקי' וע"כ דמ"ש בגמ' דהא כל איסורי שבתור' וכו' היינו מאי דיליף בברייתא ט"כ מנזיר ורע"ק פריך לרבנן ומתחילה ס"ד דגמ' דברייתא סמיך אחטאת תוכיח והשתא פריך דברייתא לא מדבר אלא נזיר לחוד ועוד דכיון דחולין מקדשים לא גמרי' גם יוכיח לא עבדי' מקדשים

תוס' בד"ה אלא וכו' א"נ אף רע"ק דריש כל עכ"ל לפ"ז כי פריך ור"ש וכו' הומ"ל דר"ש לא דריש כל אלא דקושטא משני

דף ל"ח ע"א גמ' ור"א משקין אין וכו' י"מ דתקשה לר"א אמאי לא יליף שאר איסורין מנזיר דל"ל נזיר וחטאת ב' כתובים דהא מצריך צריכי חד באוכלין וחד במשקין ולק"מ דאי ילפי' שאר איסורין מנזיר גם אכילה נילף משתיה דמ"ש ולא קאמר ר"א דדוקא משקין אלא אחר דהוו ב' כתובים ולא ילפינן

תוס' בד"ה דל"ל וכו' אלא כשהוא בעיניה וכו' עכ"ל כבר תמהו ע"ז מגמ' דפ"ג דשבועות ועמ"ש בחי' במס' ע"א דס"ח ע"ש

בפירש"י בד"ה ועל וכו' דבפלוגתא לא מיירי וכו' עכ"ל נר' מדבריו דאפי' בסמוקתא בפלו' לא מיירי ולא ידענא מ"ש רביעית מזית א' דלא קרי' ליה פלוגתא מרביעית דראוי לאחד דהוי בפלוגתא לא מיירי כדבסמוך

ע"ב גמ' מכאן אתה דן וכו' וב' שמות היינו לחים ויבשים כדפירש"י ותוספות ומ"ש רש"י ואמרי לה זג וחרצן לא ידענא מאן דכר שמייהו בבריית' זו ומכאן ק"ל עמ"ש ה' פר"ח בי"ד סי' צ"ח דבשר איל ועז הוי מב"מ כיון דלא קרי להו אלא בשר איל בשר עז וכמו דם הפר ודם השעיר דהוי מב"מ ע"ש דהא הכא לא קרי להו אלא ענבים לחים ענבים יבשים ואפ"ה קרי להו ב' שמות

שם אמר רבא אין לוקין וכו' לחד פי' שפירש"י דאין לוקין אלא א' אפי' זג וחרצן ק' לרבא מברייתא דתני חמש ולמסקנא ניחא

שם והא שייר בין הבינים וכו' לדברי התוס' קשה נימא דבל יחיל שיורא הוא ומאי קאמר אלא אר"פ ובפשטא דגמ' י"ל דפריך אברייתא גופה דליתני בין הבינים ולא שייך למי' שייר במידי דאיירי ביה כמ"ש התוס' במכות דכ"ב ע"א בד"ה מתקיף ע"ש

דף מ' ע"א תוס' בד"ה ובתער וכו' היכא דלא שיירו וכו' עכ"ל כ' כן ליישב דלא תפשוט בעיא דלעיל מהכא אבל למאי דמסיק הגמ' לעיל דמלתחת רבי אפי' שיירו בו לא איכפת לן

פירש"י בד"ה תנן וכו' גם ברייתא היא בספר' וכו' עכ"ל כיון בזה ליישב מאי דפריך הגמ' לקמן האי תנא מעיקרא אמאי ללמדו וכו' דנראה דחד תנא הוא והיינו משום דגם ההיא דתנן התם היא בספרא כאידך ברייתא דלעיל

ע"ב תוס' בד"ה והאי וכו' דילמ' אתי למשרי לאו גרידא וכו' עכ"ל ק' מאי קושיא הא אי ללאו גרידא למ"ל קרא הא כבר ידעי' בכ"מ דאתי עשה ודחי ל"ת ולכך מוקמינן ליה בכהן ומשים דהוה ס"ד דלא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה כמ"ש התוס' עצמן: דף מ"א ע"ב בד"ה ור"א וכו' שכן לאו שאינו שוה בכל וכו' עכ"ל ואע"ג דאמרי' בפ' ב' נזירים דנזיר הוי שוה בכל כמ"ש התוס' לעיל בד"ה ואי וא"כ אכתי אתיא מביניא מנזיר וכהן י"ל דלגבי כהנים הוא דהוי נזיר שוה בכל דכל אדם בידו להיות נזיר אבל לגבי דעלמא הוי אינו שוה בכל דמ"מ לא אסירי אלא נזירים

בא"ד ואומר הר"פ דמש"ה לר"א וכו' עכ"ל ק' דמ"מ קשיא לרבנן מנ"ל דאתי עשה ודחי ל"ת כיון דליתיה בנשים הוי אינו שוה בכל ודוחק לומ' דאה"נ דלרבנן ל"ל דאתי עשה ודחי ל"ת לפום ס"ד הגמ' ולמסקנא נ"ל מגדילים

כתב הרא"ש ז"ל בפי' במס' נגעים פי"ד דמצורע בתער ילפינן מנזיר ולוים ע"ש והוא דלא כמסקנא דסוגיין דלרבנן נ"ל מזקנו ור"א מראשו

דף מ"ב ע"א גמ' מדגלי רחמנא גבי נזיר וכו' פירש"י דהוו נזיר