משמרות כהונה חלק א רפא

כבר כ' הט"ז בא"ח סי' קס"ז סק"ד דדוקא התם דבעי לאשמועי' הלכה כרבנן משום דמסתבר טעמיה דרבי נחמיה ע"ש

ע"ב נטולה אני וכו' הטור סימן רל"ד כ' באוסרת גופה על היהודי' ותמה מרן ב"י הא משועבד' לו ולא חייל נדרה והב"ח תי' בכולל חייל מגו דחל על היהודים ע"ש ולפ"ז ק' מה שהק' התוס' הא אחע"א ומה שתי' כולל לא שייך לדעת הטור דבעל גופיה מכח כולל הוא ואלו נדר מנבילה וחלב מי חיילי בכולל ויש לחלק דשאני הכא דבעל מכח שעבוד ויהודים מכח איסור י"ל דחל אבעל מגו דחל איהודים וחל היהודים מגו דחל אבעל ועפי"ז י"ל מה שק' בדברי התו' מאי מק' הא מבואר בפ' ד"א דל"ב דנהי דאין אחע"א מ"מ מתלא תלי וקאי וכי פקע איסור קמא חייל איסור בתרא וכבר עמד בזה השע"ה בה' א"ב ע"ש ועפי"ה י"ל דמ"ל להתוס' דהשתא חייל כי היכי דליהוי איסור כולל וחייל אבעל ומפקיע שעבודיה ומה שתי' התוס' דהוי איסור כולל נר' דל"ד אלא הוי איסור מוסיף ודחו לזה דר"י ל"ל איסור מוסיף בקל על חמור כמ"ש התוס' בפ"ג דכריתו' די"ג ע"ב ע"ש וע"ש להשע"ה אך התוס' בתחי' דבריהם פי' למתניתין דאמרה הנאת תשמיש כל היהודים עלי ובמ"א כתבתי בזה בס"ד

תמו ונשלמו חידושי מסכת נדרים חידושי מסכת נזיר דף ב' ע"א תוס' בד"ה נזיר וכו' וא"ת לר"ל איך יביא חולין לעזרה וכו' עכ"ל וההיא דלקמן דכ"ט דאמרינן קס' ר"ל חש"ב ל"ד כבר כ' התוס' שם דריב"ח גרסינן ולא ר"ל וכ"מ מגמ' בחולין דק"ך ע"א דאמרי' אליבא דר"ל דנבילה אשתראי במליקת חטאת העוף ואלו לקמן בדכ"ט אמרי' קס' אין שחיטה לעוף מ"ה אלא ע"כ דגרסי' ריב"ח ולא ר"ל

ע"ב גמ' דדילמא אהא בתענית כ' בש"מ בשם הרא"ש וכיון דספיקא ספק נזירות להקל ע"ש ולפ"ז צ"ל דהגמ' כאן ס"ל כשינויא דמשני בנדרים די"ט ע"ב גבי נזירות דס' חמור מודאו וכו' אבל להנך שינויי דמשנו התם תנאי לא פריך הגמרא מידי די"ל דמתני' ס"ל כמ"ד ס"נ להחמיר מיהו ק' דאפילו ס"נ להחמיר הכא שאני דכיון דאיכא למי' אהא בתענית קאמר הוי אין פיו ולבו שוין ודוקא בנזיר עובר לפניו דמוכחא מילתא הוא דהו"ל פיו ולבו שוין וכדפירש"י ב' והתוס': דף ג' ע"א תוס' בד"ה משקין וכו' רק שימצא לו פסוק אחד וכו' עכ"ל ולפ"ז הגמ' בשינויא קמא לא אצטריך לאתויי ג"ש פרע פרע אלא בפסוק פרע לא ישלחו די דרבויא הוא וכמו שהקשו התוס' בדבור ולא יתורץ בחי' אלא דהגמ' בעי לשנויי לרווחא דאפי' לא סגי בפסוק אחד א"ש

ע"ב גמ' ודילמא צפורי נדבה פירש"י ולא הוי נזיר דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה ואיכא למידק כי משני קן מבע"ל ובנזיר עובר לפניו וליכא לספוקי כלל מאי חיישי' דקאמר וי"ל דלמסקנא הוי חיישי' דהכא ודאי הוא כמו חיישי' במי מילין כתבו דהוי ל' ודאי וכה"ג כ' התוס' במ"א מיהו ק' לפירש"י מאי פריך נימא דס"ל כמ"ד ס"נ להחמיר בפ"ק דנדרים דף י"ט ולפמ"ש הרא"ש בפי' שם במתני' דטעמא דס' נדרים להחמיר משום דהו"ל למישתק ניחא אך דברי הרא"ש תמוהים מסוגיא שם ע"ש בחי' ואילולי פירש"י י"ל דה"פ ודילמא צפורי נדבה והו"ל להביא נמי צפורי נדבה מס' והוי נמי נזיר מס' מיהו לזה י"ל דא"כ הו"ל לשנויי דאמר בלבו ועיין בתוס'

דף ד' ע"א בפירש"י בד"ה אלא וכו' הכי אמרי' בהדי' במס' שבועו' וכו' עכ"ל דבריו תמוהי' דאדרב' כיון דהוי שבועת שוא מיקרי לא חיילא דאי חיילא לא הוי ש"ש אלא בטוי

בד"ה ואבע"א וכו' וה"נ כי אסר עצמו וכו' עכ"ל פי' תמוה דא"כ קשיא לר"ש כל אשר יעשה ל"ל וליכא לשנויי לצירוף דר"ש ס"ל כ"ש למכות וליכא למי' דמהכא נ"ל לר"ש אין אחע"א דא"כ חמור על קל מנ"ל דלא חייל כגון יו"הכ על נבילה

תוס' בד"ה מאי וכו' דאדרבא להכי אצט' וכו' עכ"ל ול"ל דא"כ נילף מהכא דשבוע' חלה עד"מ לבטל דשאני הכא דהוי כולל וכיוצא לזה כ' התוס' בפ"ג דשבועות דכ"ה ע"א ע"ש ולכן הרשב"א בתשו' הוכיח דשבועה חיילא לבטל ד"מ ממתניתין דיש נדר בתוך נדר ולא הוכיח מסוגיין ממימרא דרבא

בד"ה ר"ש וכו' היכא דנשבע שלא לשתות וכו'

עכ"ל לפ"ז לאבע"א ל"צ קרא לרבנן כלל דהא א"ל בעלמא איסור כולל ואייתר שכר לאלופי למקד' וניחא לפ"ז דהגמ' דכריתות די"ג פסיק הילכתא כר"א ודלא כר"י וזה סותר למאי דקי"ל כרבנן דאפי' לא נזר אלא מחד הוי נזיר לפום סוגיא דשמעתא ולפי' התוס' א"ש דגמ' דכריתות ס"ל כאבע"א ועיין למרן בכ"מ בפ"א מה' ביאת מקדש

בד"ה מה וכו' וא"ת שאלה א"ב וכו' עכ"ל עיין לקמן ברפ"ב דב"ש ס"ל אין שאלה בנזירות וא"כ י"ל בפלוגתא לא קמיירי

ע"ב גמ' שלא מצינו בשמשון וכו' ק"ל למ"ל לר"ש האי טעמא כיון דס"ל לעיל אינו נזיר עד שיזיר מכלן ושמשון מטמא למתים ואינו נזיר מכולן ולהסוברים דלר"ש מיתסר מיהא בההוא מין שנזר מדין נדר ניחא דאצט' לה"ט דאפי' משום נדר לא מיתסר אבל