משמרות כהונה חלק א רעד

הא ליתא דהרשב"א לעיל בעיקר בעיין פי' דגידולין פשיט"ל דשרי ולא בעי אלא לבטולי העיקר וצ"ע

ודע דלפמ"ש הרא"ש ז"ל לעיל דאפי' למ"ד אין בילה. ביבש מודה כאן דיש בילה ע"י יניקה ולחלוחית הקרקע ע"כ דל"ג כאן מפריש עליה ממ"א וכ"נ מדבריו כאן דלא גריס לה מיהו י"ל בפשי'

דף נ"ט ע"א והרי תרומה וכו' מדברי רש"י נר' דתרומה אין מיתשיל עלה אלא ע"י פתח אבל הר"ן כ' בפתח או בחרטה כשאר נדרים ועיין לה' ט"ז יו"ד סי' שכ"ג

אלא תרומה מאי מצוה וכו' הר"מ פסק לדינא דמתני' גם בשבועות דליכא מצוה לאתשולי עלה ועיין להמח"א בה' צדקה וכבר כתבתי בזה במ"א

דף ס' ע"א והתנן הטבל וכו' לכאורה שאני טבל דדשיל"מ ולא בטיל או מטעם כהיתרו כך איסורו כדאי' בשלהי ע"א ע"ש ולכך לא בטיל משא"כ בתרומה וי"ל דמשמע ליה דאיירי אפי' בטבול למעשר וליתנהו לבעלים בעיר דהשתא ל"ל מתירין וגם ל"ל טעמא דכהיתרו כך איסורו ו ועיין להתוס' שם בע"א ועי"ל דמ"ל דאיסור גידולין דקתני מצד עצמן הוא ולא משום תערובת דומיא דגידולי תרומה דקתני רישא ועוי"ל דמ"ל דמאי דקתני אבל אין זרעו כלה וכו' קאי גם ארישא דמתני' דתרומה ופריך שפיר תרומה אתרומ' ועוד י"מ דהגמרא הכא ס"ל דדשיל"מ בטל בדרבנן וכשינויא קמא דריש ביצה ע"ש ואין זרעו כלה אסור משום דשיל"מ ע"ש ויל"ד ע"ד מסוגיין וכן שמעתי מק' ע"ד זה ימים מגמ' דפסחים דל"ד ע"א

ע"ב מ"ד יומי דשבתא וכו' כ' הר"ן ואית דגרסי וכו' ולפי' שפי' במשנתנו נתנו ליכא לפרושי וכו' עיין שם ולפמ"ש הר"ן גופיה במתני' דאף להנך פי' דקתני ושבת לשעבר לאשמועי' הך דינא דפי' קמא ע"ש מקום יש ליישב הך גי'

קמ"ל קרו אינשי ריש ירחא כ' הר"ן בגיטין יש לכתו' ביום ל' וכו' שהוא יום ר"ח וכו' וכן הוא ל' מרן בש"ע אה"ע סי' קכ"ו וכ' ח"מ להפך ועיין לשון מר"ן בא"ח סי' תכ"ז ועיין בתוס'

אלא מהא ליכא למש למשמע מינה לכאורה ק' אמאי לא אמרי' נעשה דיוקא דרישא בסיפ' וליפשוט בעיין ק' במציעא ד"ל מיהו כבר כ' ה' פרח מטה אהרן סי' ר' דלא אמרי' נעשה ליפשוט הבעיא משום די"ל דהתנא ספוקי מספק"ל ועיין בקי' דף ה' ע"ש אבל ק' כי פשיט בתר הכי ממתני' דיום כהיום להקל תק"ל מרישא דאי אמרי' נעשה הוי דיניה כיום אחדואי אמרי' מספק"ל ספק נדרים להחמיר וי"ל דלפום הפשטן ממתני' דלקמן י"ל דברישא לא תנא יום דסמיך אסיפא ואין אנו צריכין למ"ש אלא דלפי המסקנא דדחי הפשי' ממתני' דלקמן אך מלשון הרא"ש בפי' נר' דהא דקאמר מהא ליכא למשמע מינה היינו די"ל דיוקא דסיפא עיקר להקל ועיין לה' קרבן העדה גבי יום א' זה ע"ש

דף ס"א ע"א אלמא שנה כהשנה הר"מ פ' דשנ' אחת אסו' בעיבור' והמח"א ה"נ סי' ל"ד תימה עליו מסוגיין וכבר כ' הלח"מ בה' שכירות דמפ' כפי' הרא"ש ע"ש גם מה שהקשה הר"ן מירוש' דשכח יש לו תשלומין ע"ש יש לחלק בין שכח לפשע וכה"ג אמרי' בברכות גבי תפלה ופ' בש"ע א"ח סי' ק"ח ע"ש וע"ד הסתירה שיש בדברי הר"ן עיין להש"ך סי' ר"ך ועמ"ש שם באורך

יין שאיני טועם יובל מאי לפירש"י ק"ק מ"ש משבת דאף דהשבת לשעבר אסור באותו שבת שעומד בה ודכוותה נימא ביובל וי"ל

דף ס"ב ע"א גמ' שרו ליה תגראי ברישא דכתיב ובני דוד כהנים ק' דבר"פ שבועת העדות מפיק לה מקרא אחרינא דתני ר"י בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה ומצות השתדל לדונו יפה ופירש"י למישרי תגריה ברישא ולפמ"ש הרמב"ן הביאו מרן בב"י בח"מ רסי' ט"ו ופ' מורם בהגה שם י"ל דאצט' תרי קראי חד לפתחו בדין אחר ובא אח"כ לדין הת"ח בעצמו דפוסקין מן הדין הא' כדי שלא יתבטל מלימודו וחד קרא ללא פתחו בדין אחר עדיין ולא בא הת"ח בעצמו אלא שלוחו דליכא אלא משום כבודו של הת"ח ולאו משום ביטול תורה ועיין להב"ח שם

דף ס"ג ע"א מתני' עד ר"ח אדר הא' וכי' עמ"ש בזה בי"ד סי' ר"ך

דף ס"ד ע"א א"כ אין נדרים כ' הר"ן אבל בכבוד מצוה אחת וכו' בהני לא חמירא להו לאינשי וכו' ע"כ דוקא כי הני אבל בלולב שאני נוטל תפלין שאני מניח חמירא להו ואין פותחין וכ"מ בירוש' דבעי אם פותחין בכבוד המקום בדברים שבינו לבין המקום כגון בלולב שאני נוטל וכו' וקאמר דבהני לאו דברים שבינו לבין המקום נינהו דליכא הנאה למקום כדכתי' אם צדקת מה תתן לו וכו' ע"ש להקה"ע משמע דמטעם כבוד המקום לחודיה אין פותחין וה"ט משום דחמירא להו גם משמע מתוך דברי הירוש' דאי משכחת לה דברים שבינו לבין המקום אכתי לא נפשטא הבעיא ולפ"ז נר' בדברי' שבינו לבין רבו איכא למבעי אי פותחין כיון דמורא רבך כמור' שמים וע' בהריטב"א ז"ל

ע"ב א"כ אין נדרים נשאלין לחכם כ' הר"ן ז"ל דס"ל לר"א איכא נדרים דקילי וכו' ורבנן ס"א א"א דפותחין בכולהו סגי וכו' ע"כ נר' דכ' כן לפי המסקנא דגמ' אבל למקשן דפריך מדתנן מודים חכמים לר"א בדברים שבינו לבין המקום וכו' עכ"ל דס"ד דטעמא דרבנן דפליגי אר"א משום דאע"ג דאיכא נדרים דקילי וכו' מ"מ חיישי' בהנך נדרים דחמירי גופייהו דאין נשאלין לחכם ולהכי פריך גם בדברים שבינו לבין אביו ואמו אין נשאלין לחכם ומשני כיון דאיכא נדרים וכו' ומה"ט אית לן למי' דחכמים דפליגי אר"א ס"ל דבכולהו נדרים סגי להו וכדכת' הר"ן ז"ל דאלת"ה ק' לפ"ד הר"ן מאי פריך הגמרא

אלא שירדו מנכסיהן פירש"י וכבר ירדו קודם שנדר וק"ק דא"כ אפי' מתו ממש נימא דכבר מתו ועיין בהמאירי ז"ל שהביא גי' אחרת ע"ש ומדברי רש"י נר' דגריס כגירסתנו וצ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דאי מתו קודם קלא אית להו והיה שומע מרע"ה מקודם אבל בעניות ל"ל קלא ולר"א נמי ע"כ מתו ממש דאי הענו מנ"ל מקרא דפותחין בנולד נימא העני מקודם

עני דכתי' כי מתו וכו' נר' דס"ל דאי מתו או נעשו מצורעין או אין להם בנים לא שכיחי ואין פותחין בנולד דלא שכיח וע"כ הענו דשכיח ועיין בדברי הראשונים ז"ל

דף ס"ה ע"א איתשיל אשבועתיה מה שמק' הא קי"ל צריך לפרט הנדר והכא כשיפרט מגלה ועובר אשבועתיה י"ל דכיון דטעמא דצריך לפרט הנדר הוא שמא נדר ע"ד מצוה אם התירוהו בדיעבד מותר והכא כדיעבד דמי כמ"ש הר"ן ז"ל א"נ