משמרות כהונה חלק א כז

התוס' בפ' מרובה וזה לא יתורץ בתי' מהרש"א דפירכת מה עבדי כה"ג

בא"ד דדיו לבא מ"ה וכו' עכ"ל יל"ד א"כ מאי מק' רש"י והתוס' בדבור שאח"ז דנילף דמהני אפי' בד"א משום פס הא י"ל דיו כמו לחי דבעומד מאליו ל"מ בד"א וי"ל דא"כ לא מהני לן ק"ו מידי וכה"ג אמרי' היכא דמפריך ק"ו לא אמרי' דיו

ד"ה שפרצתו וכו' דגמרי לה מסיני וכו' עכ"ל יל"ד א"כ היכי ילפינן מבוי מחצר לעומד מרובה הא אין דנין ק"ו מהלכה וי"ל הא דגמירי הל"מ היינו לענין לזרוק אבל לטלטל לתוכו אינו אלא מדרבנן וכעין דאורייתא תקון וכמ"ש מהרש"א ז"ל וילפותא דשמעתין במידי דרבנן היא

ד"ה וספק וכו' דקי"ל וכו' עכ"ל עיין במהרש"א ומ"מ לשון דקי"ל שכ' התוס' אינו מדוקדק דהא אפי' רב הונא מודה

דף ו' ע"א בא"ד וא"ת דבפ"ב דבכורו' וכו' עכ"ל קושיתם היא לפי' הר"ש אבל לתי' קמא דאפי' צדדי החיוב מרובין דשמא קרובה לשמא שוין לא הוי אלא ספק ל"מ לאתויי קרבן דשמא אינה קרובה אבל להר"ש כיון דצדדי החיוב מרובין דשמא קרובה ושמא שוין לא הוי ספק ומצי לאתויי קרבן ועמ"ש מהרש"א ז"ל

ד"ה אחד ומצדו דהוי בד' וכו' עכ"ל עיין במהרש"א ז"ל בד"ה מצדו ע"ש

ע"ב ד"ה וכ"ת הו"א טעמא דר"י וכו' עכ"ל והא דלא אמרינן דקושטא הוא כן דטעמא דר"י משום דלחי הוי מחיצה משום דא"כ אפי' ברחב ט"ז אמה ובגמ' אמרי' דלא התיר ר"י אלא י"ג אמה ושליש

דף ז' ע"א רש"י ד"ה א"צ כלום וכו' והא ל"ל דמשו' בני רחב' וכו' דהא נמי פשיטא וכו' עכ"ל ק"ק כיון דפלוגתא דר' אלעזר ורבינא היא נימא דהיא גופא אתא ר"י לאשמועינן ברחבה הפתוחה למבוי ולא בכלה לרחבה דהיינו שנפרץ דאפי' בחצר איכא למ"ד לקמן בשמעתין דלא אסיר משום עירוב

ע"ב תוס' ד"ה דאי דרב וכו' מדנקט רחבה ולא נקט חצר עכ"ל הקשה המהרש"א ז"ל דאי נקט חצר נמי הוה משמע נמי משום תרי איסורי בקושייתם ע"ש ונ"ל דל"ק דבקושייתם היא משום דנקט מפולש ונקט במילואו דמדנקט מפולש משמע דאסור משום פילוש ומדנקט במילואו משמע דאסור משום עירוב דלענין פילוש אין לחלק בין במילואו לשלא במילואו אבל כשתי' דא"כ הו"ל רחבה ע"כ דר"ל דהו"ל רחבה סתם ולא ליתני במילואו דרחבה פשיט"ל דלית ביה משום עירוב כמ"ש רש"י בד"ה א"צ וכיון דליכ' אלא משום פילוש ע"כ דליתני רחבה סתמא קאמרי והשתא שפיר כ' דמדלא נקט חצר דהיינו סתם כמו רחבה ע"כ משום דרחבה בכל גוונא ליכא אלא פילוש אבל חצר איכא גוונא דאסור משום עירוב והשתא ל"ל דאי נקט חצר נמי משמע תרי איסורי דא"כ הול"ל למימר במילואו ומדנקט חצר סתמא משמע דליכא אלא משום פילוש בכל גוונא

ד"ה בעירובו וכו' דהא ר"י אסר בצידי רחבה וכו' עכ"ל עיין למהרש"א ומאי דנקט לפי סברת המק' וכו' ע"ש משום דהתוס' בסברת המק' קיימי אבל קושטא דגם למסקנא כן הוא לפר"י דלכ"ע נראה מבחוץ אינו נדון משום לחי ובצידי רחבה לכ"ע אסור וליכא לאוכוחי אלא מרב יוסף גופיה כמ"ש מהרש"א ז"ל

בא"ד אע"ג דלא מפליג בשריותא אין לחוש וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דלהוכחה האחרת שכ' התוס' לעיל דלאמצע רחבה פשיטא י"ל דקמ"ל דרחבה עצמה שרי ע"ש ואינו נכון בדברי רב דאמר חצר מותרת שפיר כ' התוס' לעיל דקמ"ל דחצר גופה אבל שמואל לא מיירי כלל בדין רחבה גופה אלא אמבוי לחודיה קאי ע"כ נראה די"ל דקמ"ל אפי' רחבה דיחיד ולא אמרי' דילמא בני בתים ולא ס"ל כרבה דבסמוך אבל בס"ד ס"ל להמקש' כס' רבה דדוקא ברחבה דרבים הוא דלא חיישינן דילמא בני ולכך ס"ל דלאמצע רחבה פשיטא

דף ה' ע"א ד"ה לאו וכו' הו"ל לרב לפרושי מתניתין וכו' עכ"ל ובמאי דמשני אי מהתם הו"א ה"מ זה שלא כנגד זה ה"ה דה"מ למפרך הו"ל לרב לפרושי הך מתני' דמיירי אפי' זה כנגד זה אלא דעדיפא פריך

ע"ב רש"י ד"ה ולפי ולרבה וכו' ואסור אפי' חצר וכו' עכ"ל היינו לפום האי שינויא דמשני אי מהתם הו"א ה"מ זה שלא כנגד זה דלפי"ז דזה כנגד זה בחצר נמי אסיר פילוש אוסר בחצר כמו מבוי אבל לקושט' דמילתא פילוש אינו אוסר בחצר וכדמוכח כולי שמעתא וכ"מ בדברי התוספות בד"ה בעירובו שכ' לשיט' רש"י דהו"מ לשנויי מילתא דרב בזה כנגד זה ע"ש ואפ"ה קאמר רב חצר מותרת ודברי רש"י בסמוך בד"ה תרתי הם לפום קושטא דמילתא ועיין למהרש"ל ומהרש"א ז"ל

בד"ה עושין וכו' באחד מב' ראשין וכו' עכ"ל שכ' המבוי הגדול נמי עקום ע"ש וכ"כ הריטב"א בשם רש"י ע"ש ולפ"ז רש"י בסמוך בד"ה כמאן שכ' דהא כל מבואות הקטנים וכו' הול"ל נמי אמבוי הגדול דהא גם הוא עקום. ד"ה שאין באלכסונו וכו' ובד"ה הנמשכין וכו' עכ"ל אינו מדוקדק דהא בפחות מד"א קיימי

דף ט' ע"א בד"ה לרשב"ג וכו' הו"ל לפרושי וכו' עכ"ל ובמסקנ' לה בכרמלית הא דלא נקיט ר"י למילתיה בר"ה וביש בו ד' משום דא"כ הוה צריך לארוכי ולפרושי למילתי' וכמ"ש מהרש"א ז"ל ע"ש

ע"ב ד"ה ולרשב"ג וכו' וסתם מבוי אורך כותליו שוין וכו' עכ"ל ולקמן דדייק ר"י ממלתי' דר"ה בלחי המושך עם דופנו של מבוי דבין לחייה אסור אע"ג דסתם מבוי כותליו שוין וא"כ כנגד הלחי הוי ר"ה התם מיירי במבוי שאין כותליו שוין וס"ל להתוס' דפי' לחי המושך עם דופנו של מבוי היינו ר"ל דנמשך הלחי מכותל זה מה שהיה שוה עם דופנו שכנגדו כמ"ש הריטב"א שם דלא כפירש"י שם ע"ש

ד"ה כותל וכו' ומייתי לה נמי אמבוי שרצפו וכו' עכ"ל משמע שדומה הוא למבוי שרצפו והיינו נראה מבפנים ושוה מבחוץ דרישא דמימרא הוא דומה ממש למבוי שרצפו אבל נראה מבחוץ דכוותה היא אלא שהבליטה לצד חוץ ולא לצד רחבו של מבוי ומאי דמשמע מדבריהם שהוא שוה לרצפו ארישא דמימרא הוא דהיינו נראה מבפני' ועיין למהרש"א ז"ל

דף י ע"א ד"ה ושני וכו' א"נ בפס גמור וכו' עכ"ל לפ"ז דיש לחלק בין פס לכותל מאי דקאמר הגמ' ר' היא הומ"ל אפי' רבנן ומודו