משמרות כהונה חלק א כו

מסכת עירובין דף ב' ע"א והאי כי כתיב האי במשכן כתיב לשינוי' קמא הוא דפרי' אבל לאבע"א לא פריך מידי דבקר' אחרינא הוא דפליגי ובמ"ש מהרש"א בפירש"י דלתי' בתרא שכ' התוס' בד"ה ליבעו גם ארוחב קשיא דהא לא ילפי' ממשכן דלא הוי גפופי ע"ש נראה דלא כ"כ התוס' דלא ילפי' ממשכן אלא למסקנ' דשמעתין דקרא משתעי גם במקדש וא"כ י"ל דעיקר פתח דכתיב אמקדש קאי דעל המשכן כיון דפרוץ במילואו מסתבר' דלא מקרי פתח אבל לפום המק' דהשתא דקרא לא מיירי אלא במשכן וקרי ליה פתח בע"כ דילפי' מיניה דאפי' פרוץ במילואו מקרי פתח דלאו על חנם קרי ליה קרא פתח

תוס' ד"ה שלמים וכו' כדתנן בתמיד נשחט וכו' עכ"ל עיין בפירש"י בזבחי' דס"א ע"א דכ' דדוקא בשלמים הוא דפסול וע"ש בתוס'

ע"ב גמ' בין לרבנן בין לר"י לילפי משער החצר וכו' לפירש"י ז"ל דאגובה ל"ק ליה אלא ארוחב הקושי' לר"י היא דלילף דאפי' רוחב עשרים דס"ד דארוחב ל"פ ר"י ואע"ג דלר"י מצי למיפרך לילף מאולם נקט הפירכא משער החצר משום דהיא פירכא כוללת בין לרבנן בין לר"י וכי משני פתח סתמא לא אקרי הדר פריך לר"י לילף מאולם

תוס' ד"ה עד מ' וכו' כדאמרי אינשי וכו' עכ"ל ע"ש בפ' מפנין דפ"ו כדאמרי אינשי היינו אפילו טובא ע"ש ותי' התוס' אינו אלא למסקנא דר"י משער מלכים גמר ואפי' טובא אבל לס"ד דגמר' הו"מ למיפרך השתא חמשים שרי מ' מבעיא אלא דעדיפ' מינה פריך ולרנב"י דלקמן דס"ל טעמא דרבנן משום היכרא ולא ילפי' מפתחו של היכל ולסימנ' בעלמ' נקטיה מודה הוא דר"י יליף מפתחי מלכים ואפי' טובא דאל"ה תק"ל קושית התוס' הלזו והא דקאמר בצריכותא דלקמן אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודו להו לרבנן קמ"ל וכו' לאו היינו דקמ"ל דאפי' להילוך עביד איכא היכרא דהא אפי' גבוה טובא דליכא היכרא מכשיר אלא היינו ר"ל דקמ"ל דאפי' ליכא היכרא ומשום דיליף משערי מלכים ומ"מ אי לאו סברא דלהילוך עביד לא הוה אצטרי' ר"י לאפלוגי כאן בגבוה מ' דנקט דלגבוה מ' מסוכה שמעי' לה אלא דהו"ל למנקט בגוונא דליכא היכרא דלא שמעינן לה מסוכה

ד"ה ליבעו וכו' שהרי היה במילואו וכו' עכ"ל יל"ד דאכתי ק' לילף מפתח שער החצר דלית ביה דלתות ומקרי פתח ולא נפרץ במילואו שהרי יש ט"ו אמה מכאן וט"ו אמה מכאן ולשינויא קמא דגמ' דלעיל דפתח שער אקרי וכו' ניחא אבל לשינויא בתרא דכי כתיב ט"ו בגובהה קשי' וצ"ל דתי' התוס' הלזו אזיל בשי' רצב"א שכ' התוס' ד"ה אבע"א דאפי' לשינויא בתרא דפתח שער אקרי אבל לפי' קמא צ"ל כתי' קמא של התוס' כאן דשאני התם דלא הוה עשרים

ד"ה אלא וכו' הי"ל לעשותו שוה לאולם עכ"ל ר"ל הי"ל לעשותו עשרים שנה לאולם והא דאולם לא מקרי פתח משום דגבוה מ' הוא ואע"ג דלגובה נמי מהני צורת פתח כדלקמן די"א ע"ש י"ל דה"ד בגובה לחוד אבל כי איכא תרוייהו גובה ורוחב ל"מ פתח וא"כ בהיכל אפי' רחב עשרים יש לו ליקרא פתח כיון גבוה כאולם ודלא כמהרש"א ז"ל

ד"ה מידי וכו' אע"ג דברייתא נמי וכו' עכ"ל נראה דהוק"ל מאי משני מידי הוא טעמא וכו' הא אכתי קשיא לשאר אמוראי דתנו א"צ למעט קשיא מתני' אברייתא ועיין למהרש"א

דף ג' ע"א ד"ה אי קלשת וכו' משום סוכה דאורייתא משום דאי קלשת וכו' עכ"ל כ' משמע משום דאין זה מוכרח די"ל דסוכה דאורייתא חישינן דילמא לא מידכר ולא שני ליה לרב בין יחיד לרבים

ע"ב ד"ה והא איכא וכו' וי"ל דרוב אמות קאמר עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל כי משני לעולם ר"ש ורוב אמות קאמר מאי רוב אמות איכא הא תרי ותרי נינהו קרחת ומחול ורצופין ונפרץ ע"ש י"ל דתלת מינים קרחת ומחול ועבודת הכרם בד' אמות והיא מתני' הביאה רש"י ז"ל והיינו עבוד' הכרם לחודיה היכא דאינו לא קרחת ולא מחול

דף ד' ע"א ד"ה גפן וכו' וי"ל דנ"מ אם יש כלי וכו' עכ"ל עיין במהרש"א ז"ל שהוסיף דברי' בכוונת' שלא לצורך ומה שהק' דהומ"ל כדי רביעית מים לנזיר ע"ש י"ל דאם כן הוי הילכתא באת להחמיר וניחא ליה לאוקמה להקל דומיא דחציצין ומחיצין

ע"ב ד"ה דבר תורה וכו' משמע אבל בשרו אפי' מיעוט וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל דמסתברא דמוקמי הלכתא אשערו דאתי מריבויא וכו' ע"ש וק' א"כ מאי מקשי' התוס' אפירש"י למ"ל למיכתב שערו נימא דהלכתא סתמא אתמר ומ"מ לא מוקמי' לה אלא אשערו דאתי מריבויא ונ"ל דהיכא דסתמא אתמר ודאי דאכולהו קאי אלא דלפירש"י בפירושא אתמר שערו אלא דמהרש"א הוק"ל מנ"ל לרש"י דשערו אתמר נימא דהלכתא סתמא אתמר ואהא קאמר דמסתברא דאתמר אשערו כיון דאתי מריבויא

בא"ד א"כ שערו למ"ל וכו' עכ"ל אבל התוס' מפ' הפך מפירש"י דהלכתא אתמר בשרו בהדיא אבל שערו אפילו מיעוט שאינו מקפיד חוצץ כפשטא דמיעוט דנימא אחת חוצצת ואי קשיא א"כ בשרו למ"ל כבר תי' התוס' בסוכה דאצט' לבית הסתרים ע"ש ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ה' ע"א רש"י ד"ה ארכו וכו' הרי רחבו ד' חסר משהו וכו' עכ"ל קושטא קאמר דרחבו לא הוי אלא ד' חסר משהו מיהו בלא"ה אפי' הוי ד' עדיין קשה הא ב' חצירות הן ובעי ח' ועוד אפי' לחצר א' לא סגי דבעי פצימין ועוד דנפרץ במילואו הוא ומהרש"א ז"ל כ' דהכא איכא ב' צדדי האורך והוי במקו' פצימין ולא הוי נפרץ במילואו ע"ש והוא תימה דא"כ אם הפתחים בדופני האורך לא הוי נפרץ במילואו דאע"ג דצד של הפתח של המבוי פרוץ הרי הצד הב' שאצל הרוחב מבפנים איכא כותל ובכולי תלמודא לא מקרי נפרץ במילואו אלא היכא דפרוץ מב' הצדדין אלא ע"כ דהכותלין של הדפנות לא מהנו לענין זה דלא כמהרש"א ז"ל

ע"ב תוס' ד"ה ק"ו וכו' ואמחיצה ד' ק"ו וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל עומד מרובו בד' מחיצות יוכיח ע"ש לפי הנראה דלא שייכא האי יוכיח כיון דמבוי מחצר הוא דגמרי' ולא עומד מלחי ובדברי התוס' בד"ה שפרצתו הוא דשייך לומר כן אך התוס' בד"ה א"ד כ' כה"ג ע"ש ומ"מ קשה היכי יליף הגמ' מבוי מחצר ניפרוך מה לחצר שכן מהני בד' מחיצות תאמר במבוי דאפי' כי ילפת ליה ל"מ למילף דמהני בד' מחיצות דכה"ג אורחיה דגמ' למפרך כמ"ש