משמרות כהונה חלק א רס

הב"ח ונר' עוד מדבריו דאפי' סתם ולא אמר כלל אלו הייתי יודע לא הייתי נודר אלא דהלך ולא אמר אמדינן דעתיה ובטל כולו וכ' דכי פריך ממתני' דבצל הומ"ל כן אלא דעדיפא משני ע"ש ולפי"ה דכה"ג אפי' רבנן מודו הדבר ק' דגבי בצל הו"ל לאוקמה בהכי דאתיא אליבא דכ"ע מלאוקמה במחליף דלא אתיא אליבא דרע"ק וכדקאמר הגמ' ור"מ אליבא דרע"ק דהיינו אליבא דרבה ועפירש"י והתוס' שם מיהו אכתי איכא למידק לס' דכה"ג דאינו לא מחליף ולא מעמיד אפי' רבנן מודו אמאי לא אוקמה הגמ' בסמוך לרישא דברייתא דנדר מה' בני אדם בכה"ג ואתיא לכ"ע ובעי' דברי הלח"מ שכ' דאפילו בסתם שרי עיין להרשב"א בחי' בסוגיין שכ' דדינו כמו מעמיד ועיין בחי' המאירי שהביא פלוגתא בזה ע"ש ועיין למהרשד"ם חי"ד סי' צ"א דנר' דפשיט"ל בכה"ג דינו כמו מעמיד ולא זכר דברי הראשונים שכ' ע"ש

ע"ב איתיביה רבינא לרבא וכו' כ' הר"ן איכא מ"ד דבמתני' דפותחין אפי' במעמיד שרי אליבא דרבא ואין כן דעת הרמב"ן ז"ל והכריח כן ממאי דפריך רבינא ממתני' דכלכלה ע"ש ולזו י"ל דהאיכא מ"ד ס"ל כפי' הרא"ש ז"ל לעיל באוקמתא דרבא דאליבא דרבא אין חלוק בין מחליף למעמיד אלא דהעיקר תלוי באם אמר כולכם בשעת חזרה ודברי האיכא מ"ד הם אליבא דרבה דוקא דשני ליה בין מחליף למעמיד ובדברי הר"ן ז"ל איכא למידק אמאי לא הכריח כן ממאי דפריך לעיל לרבא ממתני' דכיצד אמר רע"ק וכו' אמאי פליגי רבנן הא רבנן דפליגי ארע"ק במתני' דפותחין ס"ל אפילו מחליף אסור לפי האיכא מ"ד

גמ' כגון שתלאן זב"ז הר"מ בפ"ד העתיק המשנה בצורתה ולא כ' שתלאן זב"ז והוא נגד הסוגיא וכבר עמד בזה הלח"מ ע"ש

מאי לאו דאמר אלו הייתי יודע שהכופרי וכו' כ' הר"ן ז"ל דהומ"ל דאף דב"ש ס"ל כר"מ לא ס"ל כן אלא דס"ל דלא אמרי' תפוס ל' ראשון אלא בסותרין ע"ש ואין להק' לפ"ז אמאי הגמ' לעיל מוקי בה' כר"י דאמר בגמר דבריו אדם נתפס נוקמה דס"ל כר"מ אלא דס"ל דדוקא בסותרין די"ל משום דכבר איפליגו בזה ב"ש וב"ה ברפ"ב דנזיר ע"ש בגמ'

דף כ"ז ע"א אמ"ל רבא אנוס הוא הר"מ בפ"ז מה' סנהדרין דין יו"ד שפ' כרבא ומרן בכ"מ בשם הסמ"ג הראה מקור דין זה מהירוש' ע"ש ולא זכר סוגיא דשמעתין ועיין להב"ח בח"מ סי'

התוס' הק' במ"ע אי באונס דשכיח הו"ל לאתויי וגם בשכיח ולא שכיח הו"ל לאתויי כדמוכ' כריש כתובות ובשמעתין מדמה לגט ותי' דאיירי בלא שכיח כלל ודבריהם תמוהים טובא דשם בכתובו' אמרי' דבגט דוקא משום צנועות ומשום פרוצות והתם בשכיח ולא שכיח איירי דבלא שכיח כלל לא גזרי' משום צנועות ופרוצות כדהוכיחו התוס' מההיא דאכלו אריה ע"ש ונר' דכוונתם לס"ד דגמר' ע"ב טעמא דרבא דאין אונס לגיטין משום דהו"ל לאתנויי והגמ' כאן ע"ב בס"ד שם מדלא משני אגט דשאני התם משום צנועות ופרוצות ע"כ דס"ל להגמ' דעעמיה דרבא דאין אונס בגיטין משום דהו"ל לאתנויי דלל"ב שם ס"ל לרבא יש אונס מ"מ צריך ליישב דרבא כאן אליבא דכולהו לישני כיון דבהא מילתא ליכא תרי לישני וכה"ג מוכח מדברי התוס' בכ"ד ועיין בהר"ן בשמעתין ותי' דאיידי בלא שכיח כלל ר"ל האי שמעתא דזכוותא אבל מתני' דזרוזין בשכיח ולא שכיח דהא קתני חלה ומוכח מגמ' דריש כתובו' דחלה הוי שכיח ולא שכיח ע"ש ורבא מייתי מנדרי זרוזין במכ"ש והגמ' מקשה ליה מגט אבל אכתי דבריהם תמוהים דלמסקנא דמשני אגט דשאני מת דלא ניחא ליה דתיפול קמי יבם תק"ל מתני' דזרוזין אמילתא דרבא דאין אונס לגיטין ול"ל לרבא דאין אונס בגיטין איירי במת דוקא דא"כ מאי קמ"ל רבא מתני' היא דה"ז גיטיך אם לא באתי וכו' דמייתי הגמ' בשמעתין ועוד דמילתא דרבא שם אחלה קאי דהגיע זמן ולא ע"ש וצ"ע ועיין להרב בעי חיי ח"ב מח"מ דקל"ב עש"ב ועיין לה' חיים שאל ח"ב סי' ע"ש

ע"ב גמ' ר"י אומר לא יתן כ' הרא"ש דלא גבי ממשעבדי אפי' מקצת שלא נפרע ועיין להמש"ל בפי"ד מה' מו"ל שכ' בשם הרדב"ז דגובה ע"ש

דף כ"ח באומר יאסרו פירות וכו' לכאו' בלא"ה הוי נדר שוא כיון דא"א לקיימו וי"ל דהגמ' סמיך אשבועה דקתני אפי' בשבועה והא הוי שבועת שוא דלוקה עליה דודאי בכה"ג איירי ולא בנשבע ממש שהם של בית המלך כמ"ש לקמן בשם הריטב"א וכפירש"י במתני' ונר' שלזה כיון מהרימ"ט חח"מ סי' מ' שכ' דמסוגיא זו מוכח דגם בשבועה סתמא לעולם דלא כהמרדכי וכן יש להוכיח מדקאמרי ב"ש חוץ משבוע' ואי סתמו יום א' אמאי שבועה הא יכול לקיים שבועתו ודלא כה' שמחת יו"ט סי' ל"ב שכ' דאין ראיה מסוגיא זו כלל מיהו י"ל דשאני הכא שהוא מתכוין לו' לשון משמעותו לעולם וכמ"ש הר"ן בשמעתין אבל בעלמא סתמא לאו לעולם גבי שבועה

והט"ז בסי' רל"ב כ' דודאי הפירות אין נאסרין אלא דמ"מ איסור' איכא דהוציא הנדר לשוא ע"ש ועפי"ד ניחא לי מאי דק' בדברי ב"ה בסיפא דמתני' דאמרי אלו ואלו מותרין דמשמע דטעמא משום דשרי להוסיף ע"ד האנס והא בלא"ה שרי כיון דלא חל לגבי אשתו דב"ה הוא דס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו ומן האמור י"ל דלענין איסור דנדר שוא הוא דאיירי ב"ה הכא דלא עבד איסורא כלל משום דרשאי להוסיף אלא דדברי הט"ז א"א להולמן לפי סוגיית הגמ' דקאמר וכיון דקאמר יאסרו איתסרו להו כל פירי דעלמא דמשמע דנאסרין הפירות וע"כ צ"ל דלא אסר כל פירות אלא מקצת וכמ"ש הש"ך שם וכ"כ הריטב"א ז"ל בשמעתין ע"ש וכיון דבגמ' מוכרחים לפ' כן בע"כ גם הש"ע בהכי איירי כיון דמקור הדין מסוגיין

הר"מ ז"ל בפ"ד מה"נ השמיט דינא דפותח לן בשבועה ונר' דס"ל כמ"ש הרא"ש ז"ל בפי' בסיפא דמתני' דגם לב"ה יש חדוש דהו"א בכה"ג אסור כיון דלא שמע האנס ע"ש וס"ל להר"מ ז"ל דחידושא דסיפא הוא לב"ה ולכן כיון דפ' דמותר להוסיף בשבועה לא הוצרך לו' דפותח לו בשבועה דכ"ש הוא ועיין להלח"מ שם ובירוש' בעי לב"ש אי עבר ופתח מהו ופשיט מסים' דבניו אסורין הא פתח שרי. נר' דהכי פשיט כיון דלא שמעי' דאסורין אלא בסיפא דלא שמע האנס משמע דברישא שרי דאל"ה הו"ל לאשמעי' האי דינא בפתח והקה"ע כ' ה"ג הא פתח אסור ולפ"ד הרא"ש ק'

כתב הריטב"א ז"ל דלא שרי לישבע שהיא תרומה או של בית המלך כיון דבשעת השבועה יצאת לשקר ולא שרי אלא באוסר פירות עולם עליו בשבועה אם היא תרומה ע"ש ועיין להתי"ט והש"ך בסי' רל"ב ובקה"ע בתוספותיו ע"ש ועיין להמהראנ"ח ח"א סימן