משמרות כהונה חלק א רנט

ומדברי רשב"ם בפ' י"נ דק"ך ע"ב גבי ש"ח שכ' ומצא לו פתח של חרטה ע"ש נר' דכה"ג לא הוי פתח ועיין להט"ז בי"ד סי' שכ"ג סק"ב ולה' בית יעקב סי' ק"י ע"ש

ע"ב מי פליגי רבנן וכו' נר' דפשיט"ל דת"ק דמתני' פליג אראב"י מדקאמר ראב"י אף המדיר מכלל דפליג אלא דמבע"ל מי הוא ת"ק אי ר"מ הוא ככל סתמי דמתני' או רבנן דהם רבים והלכתא כוותייהו אף לנגד ראב"י והדר מבע"ל דאת"ל דרבים הם החולקים אי אמרי' דמשנת ראב"י קב ונקי אף לנגד רבים ומסיק דהלכה כראב"י אף נגד רבים ובהכי ניחא מה שדקדק הרא"ש ממשנת ראב"י קב ונקי וניחא נמי להר"מ דאת"ל פשיטותא הא חזי' בשמעתין דמהדר לפשוט מהנך מתני' הבעיא הא' די"ל דכה"ג דבעיא זו בודאי לאו פשיטותא היא כל עור שלא הביא שום משנה או ברייתא אלא דק' לפ"ז מאי מוכיח מסיפא דנדרי אונסין דרבנן פליגי הא סתמה היא דהגמר' דמייתי הנך מתניתין דזהו כבודי והתקבלתי הוא לפשוט הבעיא הב' דמחלוקת ואחר כך סתם והלכה כס' ועיין להר"ן בסוף הסוגיא

דף כ"ד ע"א הריני כאלו התקבלתי עיין בהר"ן ז"ל שהביא פלוגתא דרבוותא אי דוקא בקיום מעשה ע"ש ולקמן דס"ה ע"א נ"ל המודר מחבירו א"מ אלא מדעתו ממש וכ' הר"ן ז"ל דאין מתירין לו בע"כ ע"ש ומדהוצרך להתרה ולא סגי באומרו לך לשלום נר' כדעת הרשב"א ז"ל וע"ש בפירש"י ז"ל ועיין להריטב"א בחי' שם ועיין בתשו' ר' בצלאל ז"ל סי' כ"ה ולהמח"א ה"נ סי' יו"ד ולמהרימ"ט ח"א סי' מ"ט ומה שהוכיח שם מדברי התוס' בר"פ המגרש בד"ה אפילו דבטול התנאי מועיל ע"ש י"ל דכוונתם דבידו לגרשה בגט אחר ויקדשה זה שנשאה פעם אחרת ואז זקוקה ליבם

ע"ב ת"ש דאמר ד"ה וכו' הר"ן ז"ל הוכיח דטעמא דכלבא קאי במסקנא מדפ' כראב"י בבתריית' דא"א הוי סתם במתני' ומחלוקת בברייתא ע"ש ולא ידענא מהיכא מוכיח דמאי דפסק כראב"י הוא בבתריית' דילמא אמתני' קאי ולא פ' כראב"י אלא בקמייתא אבל בבתרייתא הלכה כס' מתני' ובזה ניחא גם מה שדקדק הר"ן ז"ל דמאי פשיט מדר"ה דילמא אבתרייתא קאי די"ל דע"כ לאו אבתרייתא קאי דבההיא הלכה כס' מתניתין דמחלוקת בברייתא וס' במתני'

דף כ"ה ע"א והא ההוא חויא וכו' הק' הט"ז סי' רל"ב למאי דל"ג בדרך הזה גבי יוצאי מצרים אמאי ק"ל אנחש טפי מבבא דיוצאי מצרים ע"ש ולפמ"ש הר"ן במתני' דלכך לא תני במשנתנו גמל פורח משום דלא נחית אלא למתני תרי גווני חד דשייך גוזמא בעי' ראה אבל במילתא דלא שייך גוזמא לא בעי' ראה וטעמו של דבר עיין להט"ז שם בסי' רל"ב דלא כהר"מ שם ע"ש והרשב"א שכ' במתני' דבנחש נמי בעי' ראה נחש גדול לא כ"כ אלא לס"ד דלא ס"ד בטרוף ועיין להנמק"י והתוס' כאן כ' דבעי' ראה גם בנחש ודלא כהט"ז שכ' דליכא מאן דפליג על הר"ן ומ"ש הט"ז שם לישב דעת הפו' דהשמיטו טרוף ע"ש ק' פריך הגמ' ליתני טרוף ועיין בדברי רש"י ז"ל שנראה מדבריו דגם למסקנא בעי' גדול דנחש קטן גבי טרוף ודוק ועיין בפ"ג דשבועות דכ"ט ע"א בד"ה באומר ועיין בגיטין דל"ה ע"א ד"ה נודרת וכו' ע"ש

אלא משה מילתא דלא טריחא נקט ובגמ' בספ"ג דשבועות משני כי היכי דלא תהוי הפרה וכו' וכ' התוס' אין להוכיח מכאן דבב' הוי ע"ד רבים דילמא דעת הקב"ה שאני ועיין למהרש"א ז"ל בח"א שם ועיין להריטב"א ז"ל בחי' בסוגיין

ע"ב אמר רבא ה"מ וכו' כ' הר"ן לפי שאביו לא נכנס מעולם בנדר וכ"נ גם בדברי רבא נר' מדבריי דטעמא דבמעמיד כ"ע מודו משום דכיון דבשעת חזר' הוציא אביו ואפ"ה אמר לי כולכם לגבי האחרים א"כ מ"ש בשעת הנדר כולכם הוא על האחרים ואביו לא נכנס בכלל הנדר אפי' בשעת הנדר וא"כ אם בשעת נדר אמר לזה ולזה ובשעת חזרה פלוני ופלוני פליגי בהא אע"ג דמעמיד הוא שהרי בשעת הנדר נכנס אביו ומאי דלא מוקי הגמ' פלוגתייהו בהא משום דקאי אמתני' דקתני בשעת הנדר אמר כולכם אך הר"ן גופיה לקמן גבי קו' ר"פ לרבא ממתני' דכיצד אמר רע"ק כ' בהדיא דה"ה אם אמר בשעת הנדר ובשעת חזרה לזה ולזה מעמיד הוי וכ"ע מודו בהא אליבא דרבה וצ"ל דמ"ש כאן בטעמא דמילתא משום דאביו לא נכנס מעולם בנדר הוא לפי האיכא מ"ד שהביא לקמן דכ"ו סוף ע"ב דבמתני' דפותחין אפי' במעמיד דינו כמו מחליף ע"ש דע"כ ס"ל דטעמא משום דאביו לא נכנס מעולם והב"ח בסי' רכ"ט וסי' רל"ב כ' בדעת הטור דס"ל כס' האיכא מ"ד שהביא הר"ן לקמן וכ"כ הש"ך שם בדעת הש"ע ע"ש ולפי"ה ק' דא"כ איך כ' דגם אם בשעת הנדר ובשעת חזרה אמר לזה ולזה מעמיד הוי וכ"ע מודו דאסור הא לפי' האיכא מ"ד בכה"ג פליגי ולב"ה דקי"ל כוותייהו שרי בכה"ג

דף כ"ו ע"א בשלמא לרבא וכו' פי' הרא"ש דרישא וסיפא דקאמר היינו רישא ואמצעיתא אבל סיפא לא אסיק אדעתיה ולקמן פריך לה א"נ מוקי לה במחליף ולקמן פריך אמאי קתני א' ואחרון ע"כ פי' אמאי קתני בא' הותרו כולן ובאחרון כולן אסו' ואחרון מותר בתרווייהו הול"ל ראשין ואחרון ולקמן בד"ה אי הכי שכ' ב' פי' בקושיית הגמ' לקמן הוא לפי' הראשון שכ' כאן

והנה הב"ח והש"ך בסי' רל"ב ורכ"ט כ' בדעת הטור וש"ע דפ' כס' האיכ' מ"ד ע"ש ועמש"ל וכ"נ מדברי הר"מ דבפ"ד מה"נ דין י"א לא כ' שצריך שיחליף דבריו ע"ש וכבר כתבתי בסי' רכ"ט שנר' שזה דעת הריב"ש בסי' רצ"א שכ' בנשבע שלא יאכל בשר ולא ילבש בגדי משי דלא אמרי' הותר מקצתו הותר כולו כיון שהם פעולות חלוקות ע"ש וק"ל דבעי' החלפה אלא ע"כ דבהותר ע"י חכם לא בעי' החלפה וכס' האיכא מ"ד ולכן כ' שם דבכה"ג בתמרים וענבים הותר מקצתו הותר כולו ועיין לה' מש"ל בפ"ד דין י"א מ"ש ע"ד הריב"ש ומה שהק' משבועת אליהו דטל ומטר ע"ש ואפשר עוד לו' דאיירי באומר אלו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר דליכא לא העמיד ולא החליף וכה"ג דינו כמו החליף וגרע ממחליף כמ"ש הב"ח בסי' רל"ב ודקדק כן מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה"נ ע"ש

אבל ק' לפ"ז במאי דפריך לרבא ממתני' דכלכלה אמאי קאמר מאי לאו וכו' ליפרוך בפשי' דהא קתני אלו הייתי יודע לא הייתי נודר ובכה"ג דינו כמחליף וצ"ל דכה"ג אפי' רבנן מודו דכיון דכה"ג גרע ממחליף ובמחליף הוא דאשכחן דפליגי רבנן א"כ בכה"ג דאינו לא מחליף ולא מעמיד אפי' רבנן מודו ובמתני' דכלכלה קתני דרבנן אסרי וע"כ איירי במחליף ומשני דאיירי במעמיד והלח"מ שם בפ"ח דקדק כן מדברי הרז'מ כמ"ש