משמרות כהונה חלק א רנז

אשמו כמ"ש הר"מ בפ"ח מה' נזירות ואשם אינו בא בנדבה ולריב"י דאמר בנזיר די"ח נזירות טהרה מז' חייל' א"צ לשום קרבן וע"ש בהמאירי בנזיר ד"ח שתי' לקו' התוס' שם בע"א

נזיר שמשון לא תניא פירש"י דהאומר נזיר שמשון לא אמר כלום ואע"ג דמתני' היא בפ"ק דנזיר ד"ד ע"א מ"מ אפשר דר"י ס"ל לא אמר כלום ופריך והתניא נזיר שמשון ר"י גופיה והיינו ההיא בריית' דמייתי הגמ' שם ומשני אי תניא תניא אי משכחת ברייתא הא ברייתא היא דמשבשתא היא כן צ"ל לפירש"י אף על גב שלשונו מגומגם

כתב הרא"ש גבי נזיר עולם מיקל בתער ומביא ג' בהמות אכל נזירות ע"ש והיינו כל שלשים יום דסתם נזירות ואיכא למ"ד הכי בפ"ק דנזיר ע"ש ומ"ש הרא"ש ואינו ספק ר"ל דלא מחית איניש נפשיה לספיקא בנזיר עולם כיון דספיקו חמור מודאו ונחית לפרש כל דיני נזיר עולם

התוס' בנזיר דף ל"ד הק' לר"א דכר"י היינו ר"י דהפלאה מה מתרץ במתני' שם ותי' דאתיא כמתני' דהפילה ע"ש ולא ידענא מאי אולמיה הא מהא הא מתני' דהפילה ס' מתניא והגמ' שואל מני לידע שם התנא ועיקר קו' לא ידענא מאי קושיא הא בשמעתין בסמוך מייתי הגמ' תנאי ור"א כר' צדוק ס"ל ס' נדרים להקל וה"ה לנזירות ובהכי ניחא לר"א דאמר ר"י דהפלאה היא מתני' דס' נזירות להקל אתיא כראב"ץ וא"צ למ"ש הרשב"א ז"ל בחי' דאתיא כר"י דהפלאה ע"ש דדחוק הוא דמדקתני ס' נזירות להקל משמע דעדיין ס' ולא נתברר ואי ר"י דהפלאה אפי' נתברר להקל ולישב דברי התוס' דנזיר נר' דס"ל כמ"ש הרשב"א בשמעתין דלר"י דהפלאה דבעי הפלאה בנזירות גם בנדרים בעי הפלאה דאתקש נדרים לנזירות ע"ש דלא כהרא"ם בתשו' שהביא המח"א ה"נ סי' י"ג ע"ש וא"כ מילתא דראב"ץ י"ל דס"ל כר"י דהפלאה ומטעם הפלאה הוא דמיקל דגם בסתם חרמים שייך לתא דהפלאה כמו שכ"נ מדברי הרא"ם בתשו' שהבי' המח"א שם ע"ש ועיין להר"ן דף ה' ע"ב גבי מה נזירות בהפלאה שנר' מדבריו דכה"ג הוי הפלאה כיון דאנו מפ' דבריו כך ודוקא בידם ש"מ הוא דלא הויא וכן יש להוכיח מגמ' לקמן דפ"ג דמוקי. מתני' שם כר"י דהפלאה וא"א הא סתם לן תנא הכא סתם נדרים להחמיר דלא בעי הפלאה אלא ע"כ דבכה"ג הוי הפלאה כיון דפי' דבריו בעלמא הוא

וכן י"ל ממ"ש הרשב"א בסמוך דגמרא לקמן דס"ב דפריך ר"מ אדר"מ ור"י אדר"י עיקר הקו' היא מר"מ אבל לר"י י"ל דשאני בקידושין. דספיקו חמור מודאו ע"ש דא"כ מאי אר"מ נימא שאני גבי נדרים משום הפלאה וס"ל כר"י דהפלאה שו"ר דהא ל"מ דר"מ במשנתנו ס"ל בהדיא ס' נדרים להחמיר וע"כ דלא ס"ל כר"י דהפלאה אך מ"ש הרשב"א ז"ל לחלק בין גופו לממונו י"ל דמגמ' בריש שמעתין גבי פלוגתא דר"י ורבנן בכוי נר' דנדרים מירי דגופו הוא וי"ל

ולעיקר קו' הרשב"א בסמוך מפלוגתא דר"מ ור"י לקמן גבי קדושין וקי"ל כר"י נ"ל דל"ד דכולה שמעתין איירי דכי אמרי' להחמיר הוא כולל הכל דסתם נדרים דמשנתנו דלהחמיר משום דכי מספק"ל אי נתכוון לתרומת הלשכה או לתרומת הגורן אמרי' דנתכוון להתפיס בכולהו וכי מתפיס בדבר האיסור ובדבר היתר אסור כמ"ש הפו' וכן בהקדיש את הכוי אמרי' דנתכוון להקדיש הודאי והס' וכן בכרי נתכוון על ודאי יש בו ק' כור ועל הס' ולכך אזלי' להחמיר בכולהו לדידן אבל אך דקידושין דכי אמרי' נתכוון על גדולה שבקטנות לא נתכוון אלא עליה דהא לא קדש אלא אחת ויצאת גדולה שבגדולות שהיא ודאי גדולה ודכוותה בפני הפסח דאי אמרי' נתכוון אף על הפני האחרון שהוא ס' יצא פני ראשון שהוא ודאי ולא נכלל בלשונו ובכי האי הוא דקי"ל להקל ועיין להעט"ז רס"י ר"ח ע"ש ועמ"ש שם ובהכי ניחא גם מה שהק' המח"א בה"נ סי' י"ג על הר"מ דפ' סתם נדרים להחמיר ופ' בההיא דפני הפסח להקל ע"ש ועפי"ה ניחא שפיר ובלא"ה לפמ"ש לעיל בישוב פ' הר"מ דסתם נדרים וסתם נזירות דסתראי נינהו ניחא גם הא דפני הפסח

והנה מהרימ"ט סי' פ"ה כ' לישב סתירת פסקי הר"מ דסתם נדרים וסתם נזירות משום דנזירות ס' חמור מודאו ונדרים אין ס' חמור מודאו ומהרש"ך ח"א דל"ה הק' דא"כ אמאי לא כ' הר"מ דנזיר שמשון להחמיר ע"ש והנה התוס' בנזיר די"א הק' איך שייך תנאי בנזירות הא תנאי שא"א לקיימו ע"י שליח ותי' משום דמשלח קרבנותיו ובתשו' בשמים ראש סי' ר"ד תי' דהו"ל נדר ופתחו עמו ולפ"ד בנזיר שמשון לא שייך תנאי והוא נגד סוגיין וכבר עמד ע"ז בהגהת כ"ד שם עש"ב ונ"ל די"ל הסוגיא כך אמ"ל נזיר שמשון לא תניא ד"ל דלא מהני תנאי משום דא"א לקיימו ע"י שליח אמ"ל והתניא נ"ש ע"י תנאי אמ"ל אי תניא תניא ר"ל ברייתא היא ומשבשתא והוא ע"ד ואופן שכתבתי לעיל לפירש"י ז"ל וניחא לפ"ז מה שלא כתב הר"מ בכרי דנ"ש להחמיר ועמ"ש הר"מ בפ"ד נזירות דין ו' ובלח"מ שם ועיין למהריב"ל ח"ג הי' ז' ועיין מה שכתבתי בי"ד סימן ר"ח

והנה מדברי ה' בשמים ראש שכתבתי יש ללמוד דאם נשבע ע"ד על תנאי והתנאי אינו כפול אינו מחוייב לקיים שבועתו אלא בהתקיים התנאי דהו"ל נדרו ופתחו עמו דמ"ש משפט תנאי כפול ממשפט תנאי שא"א לקיימו ע"י שליח הא תרווייהו גמרי' מתנאי בגו"ר ועיין בס' בעי חיי ח"ב דסי' צ"ב ועיין למהרימ"ט סי' קל"ה ולה' מחנה ישראל סי' ט"ו

חוזרני על פסקי הר"מ דסתראי נינהו שהרא"ם בתשו' כ' דהר"מ פ' כרי דהפלאה ודוקא בנזירות ולא בנדרים דלהא מילתא מקשי' להו לשבועות ע"ש וכבר תמה ע"ד המח"א סי' י"ג דא"כ אמאי נקט הר"מ גבי כרי נגנב או נאבד ע"ש גם מגמ' לעיל ד"ה ע"ב דנ"ל לרבא דידים שא"מ דלא הויין ידים מהקישא דמה נזירות בהפלאה נר' דגם נדרים ילפי' להו בהקישא מנזירות להא מילתא דהא רבא דאמר לא הויין ידים אפי' בנדרים אמרה דהא פריך התם מברייתות דנדרים לאביי ולא רבא ועיין להעהש סי' ר"ח שהוכיח כן מגמ' לקמן רפ"ג ע"ש ולזה ז"ל דהג מ' הק' כי היכי דדריש ר"ט לכי יפלא דנזירות ה"ל דרשי' כי יפלא דנדר בערכך ולמסקנא הך כי יפלא דנדר לדרשא אחרינא גם לר"ט מיהו בחגיגה ד' יו"ד ע"א נר' דכי הדרי נינהו ע"ש בפירש"י ועיין למהרימ"ט ח"א סי' י"ט וח"ב חי"ד סי' כ"ה ע"ש

והנה המח"א בסי' הנ"ל תמה ע"ד מהרימ"ט בסי' פ"ה שכ' כדעת הר"מ דס' נזירות להקל משום דס' חמור מודאו ממ"ש הר"מ בפ"ב מה"נ הריני נזיר ביום שבן דוד בא אם בשבת נדר מותר לשתות ביין באותו שבת משום ס' נזירות להקל והא התם אין ספיקו