משמרות כהונה חלק א רנג

דכ"ה ע"א בד"ה חומר וכו' וע"ש בתוספות בדבור שלאחריו ודוק

כתב עוד המח"א דעפי"ז ניחא מה שהקש' הר"ן ז"ל בשמעתין מהא דקונמות מפקיעין מידי שעבוד די"ל דאסור גברא הוא ולא חל אד"מ ע"ש ונ"ל דא"כ הגמ' אמאי פריך מכח שעבוד הו"ל למיפרך כיון דאיסור גברא הוא לא חל אד"מ דמצות עונה ומצות פו"ר כמ"ש הר"ן ז"ל אח"ז אלא ע"כ דס"ד שפיר לאוקמ' באומר הנאת תשמישך אלא דהוה ס"ד כיון דמכח שעבוד הוא אף באומר כן לא מהני ולא ס"ד השתא הא דרב כהנא ולזה מק' הר"ן שפיר מהא דקונמות מפקיעין מידי שעבוד ועפי"ז י"ל מה שהק' התוס' על פי' רש"י בריש פ' המדיר דלא מצי הגמ' לאוכוחי מתשמיש די"ל דמשום דאסור גברא הוא ולא חל אמצוה דעונה ודפו"ר ולאו משום שעבוד ורש"י דנקט שעבוד משום דקושטא הוא דשעבוד מהני כדהוכיח הגמ' מקונם שאני עושה לפיך

ודע דממ"ש הרא"ש בשמעתין בפי' נר' דנדר בלשון גברא לא חל אפי' ע"ד הרשות וכדעת התוס' בשבועות דכ"ה ע"ש ועיין להמח"א שם בריש ה"נ מ"ש ע"ד התוס' הללו ע"ש וכ"כ הרא"ש ז"ל שם בהדיא דנדר בל' שבועה לא חל אפילו אדבר רשות ע"ש והא דכ' בשבועות ד"ך גבי איזהו איסר הרי עלי שלא אוכל דל"ד הוא דהא הוי דבר שאב"מ ולא אתי עלה משום דהוי נדר בל' שבועה משום דד"ז פלוגתא דאמוראי הוא בירוש' הביאו הר"ן ז"ל בריש מכילתין אבל דבר שאב"מ כ"ע מודו דלא חייל ועיין לה' בני יעקב דקצ"ז ע"ש

דף ט"ז ע"א א"כ פשיטא וכו' נראה דמתניתין דלעיל גבי קרבן כולהו לחידושא דקרבן שלא אוכל לך לאשמועי' דלא אמרינן קרבן יהא לפיכך לא אוכל לך אלא כי אמר לקרבן עיין בהריטב"א ז"ל שם יהא קרבן שאוכל לך לאשמועי' דבא' קרבן קא' ולא קרבן שלא אוכל לך לאשמועי' דלא אמרי' מכלל לאו אתה שומע הן ותני להו כולהו בסיפא בשבועה דהני לישני דשרי גבי קרבן גבי שבועה אסירי ואע"ג דשבוע' שלא אוכל לך מילתא דפשי' הוא לא איכפת לן כיון דגבי קרבן צריכי כולהו ולרב אשי דשאי אוכל לך קתני אי גבי קרבן שאי אוכל לך נמי קאמר קשיא פשיטא בקרבן ובשבועה ואי גבי קרבן כפשטא א"כ גבי שבועה תני מאי דלא תני קרבן ואי קשיא גבי שבועה פשיטא ומשני מ"ד וכו' ולמסקנא אה"נ דגם גבי קרבן שאי אוכל קאמר ולאו בחיי קרבן קאמר וניחא מה שדקדקו בזה התוס' ברפ"ג דשבועות ובמאי דקאמר הגמרא מ"ד לישנא דאתקיל וכו' קמ"ל כ' הנמק"י קמ"ל דסתם נדרים להחמי' ע"ש וק' מה שייך סתם נדרים להחמיר הכא הא כי אמר נמי שאוכל לך מישתבע דאכיל מדחבריה ושמא לא יתן לו חבירו והוי שבועת שוא כיון שאין בידו וכדתנן בפ"ג דשבועות שבועה שיזרוק פ' וכו' ע"ש

ר"א נאדי מאוקמתא דאביי וכו' ק' הא מתניתין דשבועות בסתמא איירי ואין מסרבין כלל ומ"ש בגמ' במסרבין ל"ד וכדכ' הרא"ש ז"ל וכיון דבסתמא איירי לא שייך לאקשויי ליתני במסרבין בשלא אוכל ואמאי נייד ר"א ונר' דאמתני' דידן קאי דהו"ל למיתני כגוונא דשלא אוכל גבי שבועה דשרי לאשמועי' דאיכא גוונא בשבועה דשרי וכ"נ קצת מפירש"י ז"ל והא דתנן בתר הכי זה חומר קאי אשלא אישן כדקאמ' הגמ' לקמן ובירוש' פריך אמתני' אמאי לא תנינן שבועה שלא אוכל לך שרי ומשני משום דתנינן זה חומר וסברי' מימר דברי חכמי' אסור לפום כן לא תנינן ע"כ וה' קרבן העדה כ' גירסאו' בירוש' ע"ש ומן האמור ניחא שפיר דס"ל מתני' במסרבין ולזה ק"ל שפיר ומשני משום חומר דס"ל זה חומר קאי אמתניתין ועוד משני דשבועה שלא אוכל לך ומסרבין מדרבנן מיהא אסור לפום כן לא תנינן

מתני' שהנדרים חלין עד"מ עיין בתי"ט ועיין לה' תומים סי' כ"ו סק"ה עש"ב

ע"ב הא דאמר הנאת סוכה עלי בשבועה נדר הוא וחל אד"מ וברפ"ג דשבועות גבי מבטא שבועה כ' דאי אמר מבטא עלי ככר זה הוי שבועה וחייב קרבן עולה ויורד ע"ש וצ"ל דדעת רש"י ז"ל היא דבאמר עלי בשבועה דין נדר יש לה לחול ע"ד מצוה ושבועה מיהא היא להתחייב קרבן שבועה ויש מק' ע"ז מדאמרי' בפ"ג דשבועות דכ"ד ע"ב דפריך למ"ד כולל באיסור הבא ע"י עצמו מדתנן יש אוכל וכו' וא"א לחשוב כגון דאמר שבוע' שלא אוכל חלב ותמרים ע"ש ואי איתא תק"ל מתניתין גופה לכ"ע לחשוב כגון דאמר אכילת חלב עלי בשבועה דחלה וחייב קרבן ואין לו' דליתיה בהן דהא מ"ל דאמר אכילת חלב ותמרים דמ"ל הן בחלב דהתיר כיון דהזכיר תמרים ע"ש בתוספות ולק"מ די"ל דס"ל לרש"י כדעת הרז"ה דהא דנדרים חלין עד"מ דוקא לבטל ולא לקיים וא"כ כי אמר אכילת חלב עלי בשבועה לא חיילא כיון דלקיים הוא

והריטב"א ז"ל בשמעתין הביא דברי הרז"ה הללו וחלק עליו דכיון דחלה לבטל כ"ש דחלה לקיים ואח"כ כ' ואיכא דק"ל ע"ז מדאמרינן בפ' הלוקין דכ"ב דפריך אמתני' דיש חורש תלם א' לחשוב שבועה ומשני דלא חיילה והשתא תק"ל לחשוב קונמות ותי' די"ל דאיסור חפצא לא קתני ועוד דמידי דאיתיה בשאלה לא קתני דהא דפריך בתר הכי לחשוב שבועה בכולל ומשני מידי דאיתיה בשאלה לא קתני עכ"ד ודבריו תמוהים טובא דהא לא קיימא מסקנא הכי דפריך אשנויי' דמידי דאיתיה בשאלה והרי נזיר ומשני אלא האי תנא איסור כולל ל"ל ואכתי ק' למסקנא לחשוב קונמות בלא כולל ולפי חומר הנושא נר' דס"ל להריטב"א ז"ל דגמ' לרווחא דמילתא הוא דמסיק הכי דהו"מ לשנויי כי פריך מהקדש ונזיר דהאי תנא ס"ל כב"ש ברפ"ב דנזיר דס"ל אין שאלה בהקדש ובנזירות אבל שבועה איתא בשאלה לכ"ע דכתיב כי יפלא וכן בנדרים דדוקא בהקדש ונזירות הוא דס"ל אין שאלה בהקדש ועיין מה שכתבתי לעיל דף ה' ע"ב בד"ה מקיש ודף ד' ע"ב בד"ה למ"ל הקשה שו"ר לקמן דף כ"ח דב"ש לית להו שאלה בשבועות ע"ש מיהו י"ל כר"א דס"ל אין שאלה בנזירות ויש שאלה בשבועות ועמ"ש לקמן דכ"ב ע"ב ובהכי ניחא מ"ש בשבועות דכ"ג ע"ב בד"ה דמוקי דתנאי דל"ל כולל לא מתנו במתני' ע"ש והא מתני' דמכות לית ליה כולל וכבר עמד ע"ז השע"ה ועפי"ה יתיישב דההיא מסקנא דמכות לרווחא דמילתא היא ועוי"ל דהומ"ל תנא ושייר ע"ש בתוס' במכות בד"ה מתקיף וכו' ע"ש וכ"כ הר"ן ז"ל בפ"ג דשבועות לתרץ קו' הריטב"א ע"ש

שו"ר דמש"ל דדעת רש"י כדעת הרז"ה דדוקא לבטל חלין עד"מ ליתא דממ"ש רש"י בשמעת' דאיזהו איסר ברפ"ג דשבועות דל"ג מדרבנן דאפילו דאורייתא הא קי"ל נדרים חלין עד"מ נר' דאפי' לקיים חלין והדק"ל והגידו לי שכן הק' השע"ה וכ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דדוקא במ"ע חלין לקיים דאתיא מכ"ש כיון דחלין