משמרות כהונה חלק א רנב

ועמ"ש בריש מכילתין בשם הרמב"ן ז"ל ע"ש והריטב"א ז"ל כאן כ' דל"ג שאיני דשאיני הוי דבר שאין בו ממש אפי' אי שינה הוי דבר שיש בו ממש ואפי' לתי' דרבינא דמדרבנן אסור ה"ד בשאני אבל שאיני דהוי דבר שאב"מ אפי' אי שינה הוי דבר שיב"מ כולי האי ל"ג ע"ש ותמהני דטעמא דשבועות חלין ע"ד שאב"מ משום דאיסור גברא הוא וגברא יש בו ממש א"כ כשאמר בנדרים שאיני הוי דבר שיב"מ וכיוצא לזה תמהתי לעיל בריש מכילתין ע"ד התוס' שם עש"ב

דף ט"ו ע"א ואי דלא יהיב שיעורא מי שבקינן וכו' כ' הריטב"א ז"ל דסתמא לעולם משמע ויש לתמוה עמ"ש הריטב"א ז"ל גופיה בשבועות דכ"ה ע"א וכבר כתבתי לעיל דף ד' ע"ב מה שנ"ל בזה

אלא דאמר קונם עיני בשינה היום וכו' ותיובתא דר"י וכו' הא דלא ס"ד לאוקמה דה"ק ה"ז אסור לישן היום שמא אתי לידי בל יחל וכדס"ד למי' כן כי מוקמא בקונם עיני בשינה למחר משום דא"כ הול"ל אסור כיון דיום זה הוא איסורא ולא הנאה ומשני כי קתני דאי נאים והא דקתני בל יחל דבא לתת טעם משום דקרוב לבא לידי בל יחל כיון דלמח' הוא תנאה והכל מבו' בדברי הר"ן ז"ל למעיין ועפי"ז י"ל מה שהק' הר"ן ז"ל אמאי לא אוקמה בדאמר קונם עיני בשינה היום ע"ש די"ל דא"כ הול"ל אסור

הרב מח"א סי' כ"ט הוכיח מסוגיין דאומר יאסרו כל פירי אם אעשה דבר פ' דלא חל מדלא אוקמה בהכי ע"ש ואפשר דלהסו' דחל בכה"ג ס"ל דהא מילתא דפשי' ולא איכפל תנא לאשמועינן וכמ"ש הר"ן בכולה סוגיא

ע"ב והא משתעבד לה מדאורייתא וכו' לפמ"ש התוס' בד"ה תנן לחד תי' דקונם שאת נהנית לי אם תלכי וכו' דאפי' משעבד לה לא חייל כיון דנדרו בתליה דבידה שלא תלך וכו' ע"ש הו"מ לאוקמה הכא בקונם שאני משמשך אם תלכי ולרב יהודה ה"ק לא ישמש שמא תלך ויבא לידי ב"י ולהר"ן ה"ק שישמש ולא וכדלעיל ונר' דהכא אזיל אליבא דרבינא דשני לעיל ב"י מדרבנן ולא משמע ליה לאוקמה מתני' בהכי דא"כ הול"ל אסור וכדכתי' לעיל וניחא השתא דלא ק"ל להגמרא הא דבר שאין בו ממש הוא או דבר שלא בא לעולם דלא חייל דמדרבנן מיהא חייל ואף דאין ארם אוסר על חבירו דשב"ל באומרו שאני משמשך הוי על עצמו ועיין להרשב"א ז"ל אבל מדברי הרא"ש ז"ל כאן נר' דהגמרא כאן אזיל לפום שינוייא קמא דלעיל וע"כ דלא ס"ל כס' התוס' הלזו והא דלא ק"ל להגמ' והא דשב"מ ודשלב"ל משום דס"ד שפיר דאיירי באמר הנאת תשמישך עלי וכמסקנא אלא דלא ידע לה לדרב כהנא ודוק בדברי הרא"ש ז"ל

כתב הר"ן ז"ל אף דקונמו' מפקיעין מירי שעבו' אלמוה רבנן לשעבודא דאשה כי היכי דאלמוה לשעבוד' דבעל ע"כ ולפמ"ש הר"ן גופיה בסמוך דהאי נדרא מדרבנן הוא דחייל דדבר שאב"מ הוא א"צ לזה דהא דקונם מפקיע מידי שעבוד היינו קונם דאורייתא אבל דרבנן לא אלים להפקיע מידי שעבוד ולפ"ז יכול להיות דלא אלמוה רבנן לשעבודא דאשה איברא בר"פ המדיר פריך הגמ' והא משועבד לה כדתנן קונם שאיני עושה לפיך וכו' ע"ש הרי מוכח דאלמוה לשעבודא דאשה כמו שעבו' דבעל מיהו לזה י"ל במ"ש הריטב"א ז"ל בשמעתין דהא דקונמות מפקיעין מידי שעבוד ה"ט משום דקי"ל מכאן ולהבא הוא גובה ולפ"ז לאביי דס"ל בפ' כ"ש ד"ל ע"ב למפרע הוא גובה הוי טפי משעבוד ולא אלים הקונם להפקיעו ועיין להתוס' בגיטין ד"מ ע"ב ע"ש וא"כ י"ל דהגמ' שם אליבא דאביי ולדידיה אצ"ל אלמוה אפילו לשעבודא דבעל ופריך שפיר אבל לרבא דקי"ל כוותיה שעבודא דבעל הוא דאלמוה כדמוכח ממתני' דקונם שאני עושה לפיך אבל דאשה לא אלמוה ואצ"ל לכל הנהו אוקמתי דגמר' שם בפ' המדיר ועיין לה' מח"א ה' גביית חוב סי' ג' ובמ"ש ביו"ד סי' רל"ד דין ס"ח

ובהכי ניחא פסקי הר"מ בפי"ב מה' אישות דפ' למתני' דר"פ המדיר ולא ביאר להנהו אוקמתי דגמ' ועפי"ה ניחא דלמאי דקי"ל כרבא מתני' כפשטא דלא אלמוה לשעבודא דאשה ולפ"ז ע"כ דס"ל דהמדיר אשתו מליהנות לו אין הנאת תשמיש בכלל כמ"ש התוס' שם ודלא כמ"ש רש"י ז"ל שם דהנאת תשמיש בכלל ולא חייל משו' דמשועבד לה דהא קונמות מפקיעין ולא שייכא לתא דלמפרע הוא גובה אלא בממונא

והנה התוס' הק' על פירש"י דא"כ הגמרא הביא ההיא דקונם שאיני עושה וכו' הול"ל ממתני' גופה והק' מהרש"א ז"ל נימא שאני שעבודא דתשמיש משום דמדאורייתא הוא ולק"מ דהתוספות מקשים לשי' רש"י ז"ל ואיהו ס"ל שם גבי אוקמתא דהגיע זמן וכו' דמזונות דאורייתא וההיא דקונם שאיני עושה לפיך שאני דשעבודא דבעל הוא דאלמוה אפי' שעבודא דרבנן אבל שעבודא דאשה לא אלמוה אלא שעבודא דאוריית' וע"ש בתוס' והא דלא ניחא להו בפירש"י במתניתין לשיטתם דמזוני דרבנן משום קושיא שנית שכ' שם ע"ש ומסוגיין יש סעד לשי' רש"י דקאמר והא משועבד לה מדאוריית' משמע דאי מדרבנן הוא דמשועבד לה ניחא משמע דלא אלמוה לשעבודא דאשה בדרבנן ועיין להנמק"י ועוד יש ראיה לרש"י ז"ל מירושלמי שם בר"פ המדיר דפריך והא משועבד לה ומשני כמ"ד אין מזונות לאשה מדאורייתא ע"ש וההיא דקונם שאיני עושה לפיך דאלמוה רבנן לשעבודיה דבעל אף בשעבוד דרבנן ודלא כהרב קרבן העדה שם ע"ש ועפי"ז י"ל גם מה שפ' הר"מ בפי"ב מה"א מתניתין דהמדיר כפשטא דס"ל דכל הסו' אזלא למ"ד מזוני דאורייתא ופ' כשנויא דירוש' דמסכים למאי דקי"ל מזוני דרבנן מיהו הר"מ פ' דמזונות מדאורייתא ומ"ש לעיל בישוב דברי הר"מ ע"פ דברי הריטב"א ליתא דהר"מ בפי"ד מה"א ופי"ב מה"נ במדיר את אשתו מתשמיש כ' דהיכא דאמר הנאת תשמישי עליך לא חל הנדר משום דמשועבד לה הרי דס"ל דאלמוה רבנן לשעבודא דאשה ומזה י"ל גם עמ"ש הר"ן בישוב דברי הר"מ הביאו מרן הכ"מ שם בה"א וכבר תפס עליו בזה הלח"מ שם ע"ש ועי"ל על דברי הר"ן ז"ל דא"כ רבא דאמר הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד כתנאי אמרה למילתיה ולפמ"ש המח"א בה"נ סי' א' דתשמישי עליך איסור גברא הוא ולא חל אד"מ והוכיח שכן דעת הר"מ ע"ש ניחא שפיר מ"ש הר"ן בדעת הר"מ וניחא גם מה שכתבנו בדעת הר"מ

והנה המח"א שם הביא דברי רש"י בפ"ק דנזיר שכ"כ דבאיסו' גברא לא חל אד"מ ואף דהגמ' מסיק שם דנזיר חל אשבועה משום דאסור שבדה מעצמו כמ"ש רש"י גופיה שם מ"מ דוקא בנזיר הוא דגלי קרא וה' קהלת יעקב דס"ה ע"ב כ' די"ל דמנזיר ילפי' ושכן כ' מהר"ר יחיאל באסן ז"ל בדעת התוס' בפ"ג דשבועות