משמרות כהונה חלק א כד

ע"ד מהרש"ל שהרי לר"ח דפליג עליה דרבה וכו' ע"ש לק"מ דלר"ח טעמא דזדון שבת ושגגות מלאכות חייב על כל שבת משום דגופין מחולקין ולאו משום דשגגת מלאכות מהניא לשבתות אבל הכא טעמא משום דשגגת שבת מהניא למלאכו' ה"ה דשגגת מלאכו' מהניא לשבתו'

ד"ה כי הכיר וכו' נראה לר"י דודאי אי הוה תני וכו' עכ"ל ר"ל דכיון דלא תני חייב משמע דהתנא פשיטא ליה דחייב וא"כ י"ל דפשיט"ל גם בתינוק שנשבה ולא אצטריך למתני ומ"מ קשיא לר"י דהא אצט' למתני תינוק לאפוקי מסברת ר"י ור"ל ולאו מילתא היא ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ס"ט ע"א ור"י האי קרא דרשב"ל וכו' הו"מ למפרך נמי למונבז כיון דשגגת לאו לחודה ל"מ משום דלא שב מידיעתו כמ"ש התוס' ובעי שגגת קרבן והיא לחודה מהניא א"כ האי קרא דלא תעשנה מאי עביד ליה

ד"ה אלא וכו' דסברא הוא עכ"ל והא דלא מוכח מברייתא דלקמן כמ"ש התוס' בסמוך בד"ה אמר דמשום דמהגמ' כאן משמע דאכתי לא ידע לבריי' דלקמן מדקא' אלא למונבז שגג' ועיין למהרש"א ז"ל

בא"ד דאפשר בתשו' וכו' עכ"ל בהכי י"ל מה שהק' ר"י לפירשב"ם לקמן דצ"ג ע"ב בד"ה שגגה

בד"ה כגון אבל לר' וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל וי"ל דלר' כיון דנ"ל דרשא דריב"ל מעליה וס"ל דשגגת קרבן ל"ש שגגה אייתר ליה היקיש' ובע"כ לאקושי למאי דיכול לאקושי דהיינו לשהיתה לו ידיעה ולא לגמרי למזיד ממש כיון דשגגת קרבן ל"ש שגגה אבל רע"ק ס"ל כיון דאיכא לאוקומי היקיש' לדריב"ל דל"ל דרשא דעליה ס"ל דלא מוקמי' היקיש' לשוגג למזיד אלא כי איכא לאקושי לגמרי והגמ' ה"ה דהומ"ל דמונבז כר' ס"ל ועיין בחי' בשמעתין

גמ' סד"א חידוש הוא וכו' האי חידושא דהכל מודים הוא אפי' לר"ל מדמותיב הגמ' לאביי ולא לר"ל והא דנקט הגמ' ה"מ מאן ר"י משום דלר"י חי' טפי

ע"ב תוס' ד"ה הא מני וכו' הקש' הר"א וכו' עכ"ל ועוד ת"ל לפירש"י הגמ' בריש שבועות דמוכיח דר' ס"ל כרע"ק בלשעבר מדדריש ריבויי ומיעוטי גבי פדיון ולפירש"י נימא דאע"ג דבעלמ' דריש ריבויי ומיעוטי הכא לא דריש דס"ל שגגת קרבן לא שמה שגגה וא"כ לא משכחת לה לשעבר

דף ע' ע"א בד"ה אא"ע וכו' דאטו בתרי קטלי וכו' עכ"ל נ"ל במ"ש במכילתא פ' יתרו פ"ז כל העושה בו מלאכה יומת אין לי אלא עונש דיממא עונש דליליא מנין ת"ל מחלליה מות יומת ע"ש והשתא משום דאיכא למימר מות יומת חד ליממא וחד לליליא להכי קאמר שהרי כבר נאמר כל העושה וכו' וכיון דלא נשאר למדרש אלא בליליא וקאמר תרי קאמר מות יומת מסתבר לאוקומי לחילוק מלאכו' והליליא דאפשר דיליף מיו"הכ ותנא דמכילתא ס"ל דברה תורה כלשון ב"א והא דלא נ"ל דליליא מדרשא דלא עולת חול בשבת לקמן דקי"ד דהקטרת חלבים היא בליליא משום די"ל דאיסור' הוא דאיכא ולא עונש ועיין להרב שבות יהודה שם

דף ע"א ע"ב בד"ה מ"ד וכו' וליתא דהא תנן התם וכו' עכ"ל ומאן דאמר בעי ידיעה היינו ד"י בכריתות ס"פ ספק אכל דאמר אין שניהם מביאין אשם אחד וכ"כ הריטב"א בחי' וכ"מ שם בכריתות ספ"ק ד"ז ע"ב דטעמא דר"י אין ב' מביאין חטאת א' משום דבעי ידיעה וא"כ גבי אשם נמי דאמר אין ב' מביאין אשם א' הוא משום דבעי ידיעה ודלא כמהרש"ל ומהרש"א והשתא א"צ למה שנדחק מהרש"א בתוס' בדיבור שאח"ז ע"ש

דף ע"ב ע"א פירש"י בד"ה בעל וכו' משום דה"ד דאיירי עלה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א וי"ל דהו"ל למתני הא דעולא אמתניתין דלעיל דאכל ב' זיתי חלב בהעלם א' א"ח אלא א' משמע הא ב' העלמות חייב ב' ולמ"ד ל"כ ידיעה בתחיל' א"ח אלא א' אע"ג דנודע בנתי'

תוס' ד"ה בעל וכו' אשם ע"ת ולהתנות בשלמי' וכו' עכ"ל עיין להתוס' בקידו' דנ"ה ע"ב אהא דאמרי' דמייתי אשם ע"ש

דף ע"ה ע"א גמ' רב אמר משום צובע והא דתניא בפ"ב דחולין ד"מ ע"א השוחט חטאת בשבת לע"א חייב ג' חטאות ולא תני ד' חטאות דחייב נמי משום צובע שאני התם כיון דאסור' בהנאה לא שייך טעמא דניחא ליה כי היכי דליחזו אינשי

דף ע"ו ע"ב תוס' ד"ה ויעמוד וכו' דדוק'

מקדש עכ"ל והא דאמרי' בפ' ע"פ ד' כוסות ברביעי' ובכללם קידוש י"ל דהתם מדין ד' כוסות קאמר דידי ד' כוסות יצאו ידי קידוש לא יצאו ועמ"ש מהרש"א ז"ל

דף ע"ז ע"ב בד"ה ועוד וכו' ואע"פ שאינו ראוי לכוס של ברכ' בלא מים וכו' עכ"ל והיינו כדאיתא בגמר' דברכות והביאו התוס' לעיל דה"מ בכוס של ברכ' שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים והא דתניא בפ' ע"פ אחד חי ואחד מזוג היינו מדין ד' כוסו' דידי ד' כוסו' יצאו ודלא במהרש"א ז"ל

בא"ד דבסמוך קאמר אביי וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דאי לר"ש קאמר בסמוך א"כ מנ"ל לר"י דאמרו ד"א נימא דר"נ בפחות מרביעית הוי כזית וכת"ק דמתני' ע"ש ולפ"ד צ"ל דהתוס' ס"ל כס' הרמב"ם ז"ל ופ' מרן בסי' שס"ח דין ג' דגרוגרת שליש ביצה ובפ' המצניע דף צ"ה מוכח דגרוגרת יותר מכזית וא"כ ביצה ומחצה דהוא שיעור רביעית כדאיתא בפ' ע"פ יש בהם חמשה זיתים בקירוב ויכול להיות ר"ן כת"ק דברובע רביעית סגי ויבש הוי כזית אותו הרובע אבל להחולקים הביצה ב' זיתים וא"כ רובע רביעית הוא בציר מכזית ועיין להמג"א ר"סי תפ"ו ולהתוס' בעירובין דף ע"ב ולהרב בן דוד חא"ח דף קל"ו ע"א ע"ש

בא"ד או שנגע בו נכרי וכו' עכ"ל וס"ל דמגע נכרי ביין שלנו אינו אוסר בהנאה דאל"ה הוי דומיא דעצי אשירה לעיל דף ע"ה ע"ב ועיין לעיל כיון דמדרבנן הוא דאסור מדאוריית' הוא כשר להצניע ויש להסתפק בד"ז

דף ע"ח ע"א בד"ה אטו וכו' ומשני כתלמיד שאמ"ל רבו דכה"ג כ"ע עכ"ל ואע"ג דמתני' קתני א"ח אלא המצניעו ונכלל בה גם תלמיד שאמ"ל רבו וקרי ליה המצניעו דהא כ"ע מודו בתלמיד מ"מ. תנא דברייתא רצה לבאר יותר ולא תנא המצניעו אלא במצניע לכלול גם תלמיד

ע"ב גמ' רבנן סברי אסור לשהות שטר פרוע וכו' ק"ק דהא אכתי צריך לו דבעי אהדורי ללוה דאי לא מהדר ליה מפיק מיניה מאי דפרע ליה כדפירש"י לקמן וי"ל דהשתא ס"ל כותבין שובר ואע"ג