משמרות כהונה חלק א רלט

והנה מבואר בשמעתין דמקשינן נזירות ונדרים להדדי בכל דבר וכ"ע מודו בהאי הקיש' וק"ל מדאמרי' בנזיר דכ"ט דלר"י דאמר ניחא דבנזירות אדם מדיר בנזיר ולא בנדרים והשתא אמאי לא מקשי' נדרים לנזירות גם להא מילתא ולהסוברים כשם שאין דנין ק"ו מהלכה כך אין דנין בהיקישא מהלכה ניחא ועיין בבעלי הכללים בזה ועיין במכות די"א ע"א דנראה דפלוגתא דתנאי היא ונר' דלר"י דאמר הלכה ניחא די"ל דכך נאמר' הלכה בנזיר מדיר בנו ולא בנדרים ועיין להתוס' בפ"ג דשבועות דכ"ה ע"א ע"ש ועיין למהרימ"ט ח"א סי' כ' דפשיט"ל דבנדרים אין היתר מצט' לאיסור ע"ש וי"ל אמאי לא ילפי' בהיקיש' מנזיר מ"ש מג"ש דנרא' מדברי התוס' בערכין דט"ו ע"א דילפי' מב' כתובים בג"ש ע"ש וה"ה בהיקישא דמ"ש ועיין לה' הלכות יו"ט דקפ"ז ע"א ע"ש ועיין בירושלמי ריש מכילתין

דף ד' ע"א אלא לר"ש דאמר עד שיזיר מכולן מאי א"ל וכו' סמיך אקושיית ועוד חומרא היא דברייתא בלא"ה לא אתיא ככ"ע דמוקמי' לה לעיל כמ"ד דברה תורה בלשון ב"א ובהכי ניחא דכי משני דחידוש הוא כיון דאם גלח על א' משלשתן יצא לא פריך הניחא לרבנן אלא לר"א דאמר אחר מעשה כולן בנזיר דמ"ו ע"ש מאי א"ל אבל ק"ל אמאי לא מוקי לה כר"ש דאמר עד שיזיר מכולן והחידוש הוא דכי אמר הריני נזיר מחרצן מותר אפילו בחרצן לאפוקי נדרים ושבועות וכיוצא במה שהוציא מפיו מיהא אסור והוי חדוש לקולא וראיתי להמאירי בנזיר ד"ד שכ' דלרבנן אם אמר הריני נזיר מן הגרוגרות אסור מיהא בגרוגרות מדין נדר ע"ש וכ"כ גם ברפ"ב שם ופי' מ"ש בגמ' שם מתני' דלא כר"ן קאי אב"ש דלתנא דמתני' לב"ש נזיר ואינו נדור אבל לב"ה גם תנא דמתני' ס"ל נדור ע"ש וזה דעת הר"מ בפ"א מה' נזירות דין יו"ד וניחא השתא דלא כמרן הכ"מ שם ע"ש ואפשר דמכאן יצא לו להר"מ כן דסתמא דגמרא כאן ע"כ דס"ל דאסור מדין נדר ועיין למהרימ"ט ח"א סי' ך' ומה שהוכיח שם ממתני' דנזיר די"א ע"א מזגו לו וכו' ע"ש י"ל דשאני הכא דאמר מן הגרוגרות ול"ד למי שאמר הריני נזיר סתם ומינה לר"ש דאמר עד שיזיר מכולן אם אמר הריני נזיר מחרצן אסור מיהא בחרצן מדין נדר ונר' פשוט דמה שאסור מדין נדר לדעת המאירי אינו אלא מדרבנן דהא כי אמר הריני נזיר איסור גברא הוא כמו שבועות כמו שמבואר בריש מכילתין וכמ"ש הרא"ש ז"ל בפי' שם ע"ש ובנדר שהוציאו בל' שבועה דעת המאירי ז"ל בריש מכילתין דמדרבנן הוא דאסור וא"כ מדאורייתא כי אמר הריני נזיר מן הגרוגרות לרבנן ומחרצן לר"ש מותר בגרוגרות וחרצן וצ"ע. ובעיקר מאי דמבואר בשמעתין דכי החדוש חומרא לא מהני ללמוד קולא עיין במ"ש בחי' בחולין דצ"ז ע"ב עש"ב

ע"ב והאיכא חטאת יולדת וכו' איכא למידק חטאת יולדת גופה מנ"ל ואי משום דלא נפקא מכלל שאר חטאות הרי חטאת נזיר דנפקא מכלל שאר חטאות משום דאין מתפיסו בנדר ולאו לכפרה וה"ה חטאת יולדת ונר' שלזה כוונו התוס' אלא שנפל ט"ס בדבריהם ובמקום יחיד צ"ל נזיר ונראה דהיא גופה ק"ל להגמרא לקושטא דמילתא חטאת יולדת מנ"ל דיש בה ב"ת דאין ס' דלקושטא לית בה ב"ת ואי ילפינן מנזיר הא בנזיר איכא חידוש דחומרא לרבנן דאפילו לא נזר אלא מחד מנהון הוי נזיר אך אכתי איכא למי' דילפי' ליולדת מנזיר וחלב ושלמים ועיין בהר"ן ז"ל

ודע דמבואר בשמעתין דיולדת ונזיר כי מייתו קרבן לאו לכפרה מייתו ועמ"ש הרשב"א ז"ל למ"ד נזיר חוטא ולר"ש דאמר יולדת חוטאת וכו' ע"ש ועיין בגמ' בפ"ב דכריתות דכ"ו ע"א ולה' באר שבע שם מ"ש ולמהרימ"ט ח"א סי' נ"ג

למ"ל היקישא תיתי במ"מ וכו' כ' הרא"ש ז"ל בפי' ל"ד במ"מ דהא בנזירות איכא עינוי נפש וכ"נ שכן מפ' התוס' אלא שנפל ט"ס בדבריהם ועפי"ז ל"ק מה שהק' הר"ן וכל הראשונים ז"ל אמאי לא ק"ל להגמ' בידות ובב"י ובל תאחר למ"ל היקיש' תיתי במ"מ די"ל דמ"ל היקישא מ"ל מ"מ ולא קשיא ליה להגמ' גבי הפרה אלא למ"ד לימוד כלל הא היא גופה ענוי נפש ועפי"ז ניחא מה שהק' ה' שמחת יו"ט סימן ל"ב ע"ד המרדכי שכ' דה"ט דסתם נדר לעולם משמע וסתם נזירות ל"י משום דנדרים איסור חפצא אבל נזירות איסור גברא הוא ודמי לאדם המחייב עצמו דיכול לפטור עצמו בפרט אחד ועיין למהריט"ץ סי' ק"פ ולהרב מגדל עז בפ"ד מהלכות שבועות דין יו"ד ע"ש והק' ע"ז דא"כ בשבועות דאיסור גברא הוא סתמא לאו לעולם וא"כ מאי משני הגמרא דאצט' להיקישא משום דנזירות ל"ל קיצותא נילף משבועות דאית ליה קיצותא ומפר ע"ש ועפי"ה י"ל דס"ל להמרדכי כפי' הרא"ש ז"ל דמ"ל היקיש' מ"ל מ"מ וקושיית הגמ' היא דס"ד דנזירות אית בה ע"נ וא"כ א"צ לשום למוד ומשני נזירות כיון דהוי ל"י לא הוי ע"י אי פריש ל"י בארבעה מינים דאסור בהם הנזיר ואי אמרת נילף משבועה דבאית ביה קיצותא הוי ע"נ לא הוי אלא לימוד ומ"ל היקישא מ"ל מ"מ מיהו מגמרא לעיל דקאמר אבע"א מאי חדושא משום דלא מתפיסו בנדר ושאני חטאת חלב לכפרה נר' דמאי דהוצרך לומ' טעמא דלא מתפיסו בנדר כי היכי דלא נילף מעולה ושלמים דאל"ה לא הוה אצט' לה"ט אלא די בטעמא דכפרה וא"כ שמעי' דאי לאו האי טעמא הוה ק"ל למ"ל היקיש' נייתי במ"מ מעולה ושלמים ומזה י"ל ע"ד התוס' כאן ע"ש

והנה הר"ן ז"ל בהפוך הדף כ' דהומ"ל מבינייא מעולה ושלמים אלא משום דעל מה הצד פרכי' פירכא כ"ד נראה דהוצרך לו' פירכא כ"ד משום דאל"ה אמאי הוצרך הגמ' בואבע"א לטעמ' דאין מתפיסו בנדר וכמו כן מאי פריך גבי הפרה הא תקשה עדיפא ליה משום דל"ל פירכא ולכן כ' משום פירכא כ"ד וי"מ ע"ד הר"ן ז"ל דבחי' בחולין דקט"ז ע"ב דבמ"מ חדא מחדא נמי פרכי' כ"ד וא"כ מאי פריך הגמ' גבי הפרה נימא משום דפרכי' כ"ד וכמ"ש גבי מבינייא וכ"כ י"ל מגמ' בואבע"א וכאמור ונראה דהכא דקאמר במה מצינו ל"ד אלא דק"ו הוא דהא איכא חומר בנדרי' דחלין ע"ד מצוה משא"כ בנזירות דוקא על שבועה הוא דחלה לדעת רש"י ז"ל בנזיר דף ד' ע"א ע"ש ולעיל נמי גבי בל תאחר איכא חומרא בנזירות דליתא בנדרים כמ"ש הרא' הבאתי דבריהם לעיל ד"ג בד"ה כגון ע"ש ובהכי ניחא גם מה שהק' המש"ל ע"ד הר"ן ז"ל בשמעתין דבמ"מ אין עונשין מן הדין מגמ' דזבחים בפ' השוחט דקאמר לא ליכתוב בזריקה ותיתי מהנך די"ל במ"מ עונשין והר"ן כאן איירי בק"ו והא דאמרי' בכ"ד אק"ו אין עמ"ה ולא ילפי' במ"מ משום דבמ"מ מהני' אפי' פירכ' כ"ד וכאמו'

ובעיקר דברי המרדכי נר' לה"ר מגמ' דשבועות דכ"ה ע"א דפריך שלא אישן ג"י והאר"י