משמרות כהונה חלק א רלג

מהב"ש והשתא כיון דהוי כמפ' יום א' אמאי לא בעי יום אחד הא' מיהו י"ל דש"ה דיום אחד ל"ד אלא אפי' שעה אחת כמ"ש התוס' ובודאי דלפ"ד בפעם אחת ששמשה סגי וזהו דומיא דתנאי דמאתים זוז דלא בעי' הראשונים וכמ"ש ה' מש"ל שם ע"ש

גמ' הא מני ר' היא וכו' משמע דלרבנן לא הוי גט וק' הא אפי' לרבנן הוי גט דהתנאי בטל דהו"ל תנאי ומעשה בד"א ולשי' התוס' דרבנן דר"מ פליגי אכולהו תנאי ניחא די"ל דאתיא כרבנן דר"מ אבל לשי' רש"י דלא פליגי אלא בכפילה ק' וצ"ל דל"ל לר"א משפט זה דתנאי ומעשה בד"א כמו רבא דל"ל משפט זה כמ"ש מהרש"א בתוס' הק' הפנ"י לוקמה כר"י דזמנו ש"ש מוכיח עליו והוי כמעכשיו ע"ש ולפי מה שצדד ר"ת לעיל דע"ב בתוס' בד"ה מהיום דאם מת בו לא מהני זמנו של שטר ניחא דברייתא קתני ה"ז מגורשת משמע בכל גוונא אפי' החזירו בו ביום

תוס' בד"ה מת וכו' דאין זה כריתות הקשה מהרש"א אימא היא גופה אתא לאשמועי' דלא הוי כריתות ע"ש ול"ק דחדוש זה אינו תלוי במת האב דאפי' בחיי האב לא הוי גט כיון דלא הוי כריתות

דף ע"ו ע"א מתני' והיה הולך מיהודה לגליל הא דלא תנן איפכא והיה הולך מגליל ליהוד' והגיע לאנטיפטרס לא בטיל וכדפרש"י בברייתא דאגב אורחיה אשמועי' דעל הלינה הראשונה נתכוון ואפי' חזר והלך ושהה לי' כבר בטל תנאו בהליכה הראשונה

ע"ב תוס' בד"ה ולא וכו' או שמא דוקא וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דהו"מ לאוכוחי מרב' לעיל ע"ש הוא תימה דלעיל מסיק הגמ' אבע"א הכא כרבנן ובאמר מהיו' וקמ"ל הני לישני

דף ע"ז ע"א גמ' ואי אשמועי' גנב הקשה : השע"ה מדאמרינן בפ"ק דמציעא די"א גבי גט לכ"ע חצירה משום ידה ופליגי במציאה וכ' רש"י דדוקא גבי גט דלשליחות א"צ קרא דמושלחה נפקא אבל גבי גנב י"ל מטעם שליחות ואצט' דלא תימא אין שליח לד"ע והשתא הא לכ"ע חצר משום יד לא ילפי' אלא מגט וא"כ אמאי אצט' קרא גבי גט ומאי קאמר ואי אשמועי' גנב עכ"ד וי"ל דהגמ' אצט' ליישב קראי גם אליבא דשמאי דס"ל יש שליח לד"ע לחד שנויא בגמ' בפ"ב דקידושין וא"כ גם קרא דגנב לא אצט' אלא לידה אבל לשליחות ילפי' שליחות מגירושין מיהו לפמ"ש מהרש"א שם במציעא דהתוס' לא ס"ל כרש"י בזה ע"ש אכתי ק'

ע"ב גמ' ומ"ס חצר משום שליחות אתרבאי הק' מהרש"א ז"ל דבפ"ק דמציעא די"א אמרי' דלכ"ע גבי גט משום יד אתרבאי דלשליחות מושלחה נפקא ע"ש בפירש"י ול"ק דבגמ' שם די"ב אמרי' דחצר משום יד אתרבאי ולא גרע משליחות ונהי דהתם אמרי' הכי לעולא היינו משום דבעי לאוקמה אפי' בע"כ אבל הגמ' הכא בס"ד לא מיירי אלא מדעתה ועולא ס"ל משום יד לחוד ור"א דגם משום שליחות ומהני אפילו אינו עומד בצדה

תוס' בד"ה ותיזיל וכו' בש"מ הקילו עכ"ל כיון דלא אפשר בע"א אבל טלטול הגט אפשר בע"א אע"ג דמ"מ איכא איסורא דאין קונין בשבח שאני קנין דקי"ל כמ"ש קונין בשבת כ"כ הרא"ש ז"ל ועיין מהרש"ל ז"ל ע"ד הרא"ש ז"ל פי' רשב"ם ז"ל דדרך ר"ה מפסקת ביניהם וכתב עליו ולא נהירא דהא יכול למוסרו לה שליח ע"ב מדבריו אלה מוכח דיכול למנות שליח אחד כתיבת הגט דלא כמהר"י מינץ בסדר הגט שלו ע"ש ועמ"ש באה"ע סי' קכ"ו ע"ש

בד"ה פליג וכו' וגם מסתמא עכ"ל פי' מתחילה הוק"ל דהא סתם פסלה לית ביה יו"ד וא"כ הוי כרמלית ואפי' תימה דהתם בפסלה הגבוה יו"ד כדאמרן דלא אמרן ונדחוק דלא בסתם פסלה איירי מ"מ קשה דמסתמא אית ביה ד' ועיין למהרש"ל ז"ל ונר' שהבנתו כדברי התוס' כמ"ש ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל עליו ועיין למהר"ם שיף ז"ל:

דף ע"ח ע"א גמ' והלכתא בכפות הר"מ בפ"ה מה"ג פ' דישן מדרבנן הוא דפסול וע"ש להלח"מ ונ"ל דבס"ד דגמ' ודאי דהוה ס"ד דרבא בישן ס"ל דאינו גט כלל דמדמה ליה למהלך ומסיק דליתא דלא מדמי' שהרי בכפות קי"ל דכשר אפילו לכתחלה ש"מ דלאו בכל גוונא הוי חצר מהלכת וא"כ י"ל דגם ישן כן הוא אלא דס"ל להר"מ דישן מיהא פסול מדרבנן כיון דל"ד לכפות

שם וליחזי דמאן קדים מק' נימא שהיה אדם אחר יושב שם ואחר שבאו האיש ואשתו הלך האיש ההוא וקנו שניהם כהלכתו אבל כ"ז שהיה שם הוו ד"א שלו ולא זכו לא האיש ולא אשתו ול"ק דד"א של אדם אינם נקנות לו לענין שלא יוכל אדם אחר לזכות בהם אלא לענין שיוכל הוא לזכות ולא לעכב קניית אדם אחר בקנייה שאין להאדם ההוא שום שייכות בה ומ"ש הר"ן בהלכות כאן דמיהא שמעי' דכיון שזכה בו בד"א אין אדם אחר יכול לזכות בהם היינו במדי דאית ליה להזוכה ראשון שייכות בה דבהכי מיירי שמעתין

ע"ב גמ' ותגרש מאוירא דד"א יש לחקור מ"ש מהא דאמרי' בפ"ק דמציעא ראה את המציאה ונפל עליה דל"ק דגלי דעתיה בנפילה ניחא ליה דליקניה בד"א לא ניחא ליה דליקניה ה"נ נימא כיון דזרקו לידה בידה ניחא ליה דליקניה בד"א לא ניחא ליה דבקנייה דבעל תליא מילתא גבי גיטין וי"ל

שם תפשוט דבעי ר"א וכו' הק' הרשב"א ז"ל דנימא שאני הכא שאין סופו לנוח ותירץ דה"ק דא"כ תפשוט הבעיא דאויר שאין סופו לנוח או תפשוט הבעיא דר"א ע"כ וק' דא"כ לא תפשוט חדא מנייהו דזיל הכא קמדחי ליה זיל הכא קמדחי ליה וא"כ אין אתה יכול לפשוט חדא מינייהו והדק"ל

דף ע"ט ע"ב תוס' בד"ה פנימית וכו' ומיירי כשהמחיצות החיצונות מפסיקות וכו' עכ"ל לפמ"ש מהרש"א בפי' הב' דהמחיצות זו לפנים מזו והחצר הפנימית הג' מחיצות עודפות ע"ש צ"ל דהתוס' כאן אזלי כפי התי' הב' שכתבו לעיל בד"ה כגון אבל לתי' הא' בג' מחיצות משתמר וסגי בהכי

גמ' אם נתגרשה תנשא לכתחילה כ' הרא"ש דהכא מיירי בנתנו לה הבעל מידו לידה ולא ע"י שליח וכו' ע"ש ויש להוכיח מדבריו דגט הנעשה ע"י שליח הולכה דקי"ל אפי' מוקדם כשר דקלא אית ליה אם אחר שנעשה שליח אחר כמה ימים נטלו הבעל ונתנו לה כשר דכיון דתחילתו נעשה ע"י שליח קלא אית ליה דאלת"ה הא גט מוקדם הוא ופסול מיהו י"ל דלשמואל הכא ס"ל כר"י דאמר לעיל די"ח דר"ש מכשיר אפילו אחר עשרה