משמרות כהונה חלק א רכב

ונתתם וא"כ צריך שתאמר בשעה שתתן אותו לב"ד ובזה ניחא קושיית מהרש"א ז"ל ומהר"ם שיף ז"ל תירץ באופן אחר ע"ש: בד"ה חצירה וכו' וצ"ע אמאי לא משני וכו' עכ"ל י"ל בזה כיון דשלוחה מכחה קאתי אי שויא שליח לקבלה מעיקרא אי שרית לה כי א"ל הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם תנו לשליח קבלה חיישי' דאמר כן לשליח קבלה גופיה דהוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי שליח לקבלה דאתי למימר מ"ל לראשה מ"ל דאמר לשלוחה דשלוחה כמותה וכי אמר כן לשלוחה ל"מ משום דלא חזרה שליחות אצל הבעל: ע"ב פירש"י בד"ה הא אמרי' וכו' ונמלך

ולא גירש' והשליכו לאיבוד וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל מי דמי שאני הכא דלנפילה לא חיישי' כדאמר התם ע"ש ונ"ל דל"ק דהתם דבשטר חוב מיירי ובודאי שלא השליכו מדעתו אלא דאמרי' שמא נפל שלא מדעתו בהא הוא דאמרי' התם לנפילה לא חיישי' דהיינו נפילה שלא מדעתו לא חיישי' דמזהר זהיר ביה אבל הכא דכשנמלך השליכו מדעתו חיישי' וחששא זו דנפילה מדעתו מסתבר ליה להגמ' לדמויי להאי דב' יוסף בן שמעון: דף כ"ה ע"א תוס' בד"ה שני לוגין וכו' שני לוגין וכו' עמ"ש מהרש"א ז"ל ולפ"ד האי דכותים מדרבנן הוא דמחייב ע"ש וק' דא"כ מאי מקשו התוס' בהפוך דר"י ודר"מ אהדדי הא איכא למימר דבאורייתא לית ליה ברירה ובדרבנן אית ליה ברירה כמו שמחלק בגמ' במקום אחר וצ"ע: ע"ב תוס' בד"ה דברי וכו' אידך דר"י דאמר

לעיל אף אחרון וכו' עכ"ל אין להקשות נימא שאני גט דכתיב לה לשמה וכדקאמר הגמ' לעיל בצריכותא דתרי מילי דר"י די"ל דאפי' דעביד צריכותא לא ניחא ליה להגמ' שיהיה כן לקושטא דמילתא והתוס' לעיל בד"ה לאיזו שכ"כ לקושטא דמילתא היינו לענין שלא תהיה מגורשת אבל לגבי ריח הגט אי איתא דבעלמא יש ברירה בגט הוי מיהא ריח הגט

בד"ה ר"י וכו' ור"י דאמר אין מחזירין יפרש טעמו משום בקיעת הנוד וכו' עכ"ל ולר' יוסי ע"כ לתרץ כתי' קמא אלא שהוצרכו לתרץ לר' יהורה האי שינויא בתרא לס"ד דגמ' לקמן דמ"ח ע"א אפלוגתא דר"י ור"ל קאמר לימא כתנאי וס"ד דר' יהודה ס"ל ק"פ לאו בקנין הגוף אפי' גבי שדה אחוזה מבני הישיבה: בד"ה ולכי וכו' ולר"י ליתא לדאיו אפי' בתולה וכו' : עכ"ל מ"ש מהרש"א ג' ברייתות ליתא דההיא דשופרות מתני' היא בשקלים ומ"מ סמי ב' ברייתות ומשנה אחת מקמי ב' משניות וברייתא אחת ועוד דההיא דהלוקח י"ל דס"ל משום בקיעת הנוד

דף כ"ו ע"א במתני' ר"א וכו' חוץ מגיטי נשים כ' הרא"ש ז"ל דר"א דפוסל בגיטין לכתחילה אבל דיעבד כשר דומיא דמאי דמכשר דהיינו לכתחילה ע"ש ולפ"ד א"צ למ"ש התוס' דר"א אתורף קאי ובגיטי נשים פוסל אפי' טופס מדקאמר משום שנאמר וכו' אלא דתלמודא דמשמע ליה דפוסל ר"א בגיטי נשים אפי' טופס דאי אתורף לחוד קאי איך א"ש גיטין דומיא דמכשר בשאר שטרות לכתחיל' הא בתורף ודאי פסול לר"א ועיין לה' בני יעקב דקי"ו עיין שם

תוס' בד"ה אבל וכו' ועוד דבתרתי קמייתא וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ונ"ל דאי בלא הכרח דקאמר תלמודא אפי' בתרי פרקי טפי עדיף דנוקמה כולהו אליבא דחד תנא וכי משום דבתרי פרקי צריך להיות כתרי תנאי

בד"ה ר"א וכו' אפי' סבר כרבנן תקשי וכו' עכ"ל ואין לו' לאפוקי דלא נימא סבר כר' יהודה דודאי ר"פ לא יסבור ביחידאה אלא או כרבנן דרבים נינהו או כר"א דאשכחן דפ' אמוראים כוותיה

ע"ב גמ' משום קטטה וכו' כתב רש"י ז"ל דטעמ' דזמן משום מוקדם משום דהוק"ל דתינח שם האיש ושם האשה אבל זמן מאי קטטה אית ביה ועפי"ז מ"ש מהר"ם שיף ז"ל ליתא ע"ש

שם ואמר עולא מ"ט וכו' הק' מהר"ם שיף ז"ל אמאי ל"ק משום מוקדם או משום בת אחותו ע"ש מה שתי' והנה משה"ק מבת אחותו עיין בהרשב"א ז"ל בחי' שיישב זה ומה שהק' משום מוקדם ק' דמאי קושיא דהרי התוס' בד"ה ה"נ לא הקשו אלא מחלוקת אין בו זמן אבל משום מוקדם לק"ל משום דכתוב בו ארוסה וכמ"ש מהרש"א ז"ל ומהר"ם שיף ז"ל גופיה בתוס' שם ואי קושייתו משום פסידא דאשה לא מתרץ מידי ונראה דהכא בברייתא כיון דאמר לכשאכנסנה אגרשנה ודאי דכותב אנתתי וא"כ אכתי איכא חששא דמוקדם כיון דאינו ארוסה ועפ"ז תבין דראיית מרן בב"י אה"ע סי' קכ"ו שהביא מדברי התוס' בשמעתין שאם כתב לנשואה ארוסתי כשר היינו מכח מתני' דידן ואוקמתא דגמרא אבל מברייתא ליכא ראיה כלל וכ"כ מלשונו שם ודלא כמו שהבין מהר"ם בולא ז"ל בס' ג"מ דקס"ב ע"ד ועיין לה' משאת משה ח"ב חאה"ע סימן י"ד ועיין להרשב"א ז"ל בחי'

ולעיקר קושיית מהר"ם שיף ז"ל נר' דלא קשה דלפמ"ש התוס' בד"ה לכשאכנסנה דהכא קתני אינו גט משמע דאינו גט כלל וכ' הרשב"א ז"ל דאם נשאת תצא שכן משמע מלשון אינו גט וא"כ ליכא למימר דטעמא משום מוקדם דא"כ אם נשאת לא תצא וברייתא קתני דאינו גט כלל ועיין להפר"ח ה' גיטין סי' קכ"ו שכתב לדחות ראיית מרן הנז' דניחא להגמרא למינקט טעמא זה עדיפא מינה דאם נשאת תצא ע"ש ודבריו תמוהי' דא"כ מאי מקשי' התו' בסוף הדבור וצ"ע

שם אמ"ר הלכה כר"א הנה מדברי רב אלו שמעי' דלא חיישי' למחזי כשקרא ובזה נתיישבו דברי ה"ה בפ"ג מה' גיטין שכ' ע"ד הר"מ דפ' כת"ק דמתני' הא מילתא דרב דהלכה כר"א דנחית בזה דלא חיישי' למחזי כשקרא

עו"ש ואפי' בשאר שטרות לפי שי' רש"י ז"ל בהפוך הדף דגם בטופס איכא מיחזי כשקרא הומ"ל ע"ד רב עצמו דאמר הלכה כר"א ור"א קאמר טעמא משום שנאמר ואמאי אצט' להאי טעמא אלא משום דהו"א הלכתא כוותיה ולאו מטעמיה

תוס' בד"ה ה"נ וא"ת מאי קפידא וכו' עיין בהרשב"א בחי' ודוק

בא"ד אבל ק' וכו' עמ"ש מהרש"א ז"ל והתוספות בראש הדבור שכ' ויסברו דעודה ארוסה הוצרכו לזה משום דלא יחתמו משום דהוי כאין בו זמן ולא משום מוקדם כקושיא ראשונה

בא"ד ליתא וכו' דמסיק דליתא ורב נמי וכו' וי"ל דודאי אליבא דליתא וכו' עכ"ל ר"ל דהגמ'