משמרות כהונה חלק א רכא

ולההוא לישנא וכו' היינו על הברייתא עצמה דלההוא לישנא איירי בהחזירתו דוקא ושיעור דבריהם כך הוא דלרב אדא ולרבא אפילו לא החזירתו ולרב אשי דוקא החזירתו באופן דהתוס' הכא כשי' תי' קמא דקידושין ולא כתי' בתרא וכמ"ש בפ' מ"ש כנ"ל וממנו לא תזוז ודלא כמ"ש מהרש"א ז"ל דהתוס' הכא ס"ל דטעמא משום דסותרין ע"ש וליתא

ודע דלפי דברי מהרש"א ז"ל צ"ל דהתוס' הכא מכת הסוברין דבע"מ בעי' משפטי התנאים אבל לפ"ד ה' זרע יצחק גם התוס' הכא סוברין דלא בעי' משפטי התנאים ודוק היטב

דף כ"א ע"א בד"ה והילכתא וכו' ול"ל ץ דה"פ וכו' עכ"ל דקדק מהר"ם שיף ז"ל לפ"ז הו"ל להגמרא בשמעתין לומר והילכתא אישן מ"ש ונ"ל די"ל לפמ"ש התוספות בדבור שאח"ז דכפות משום מילתא דלא שכיחא וא"כ לפום הליכא למי' שכ' התוס' קודם דאי שמעי' רבא גבי חצר דאף במילתא דשכיחא ל"ג משום חצרה לאחר מכאן אה"נ דהוה פוסל בישן משום דהיא מילתא דשכיחא וגזרי ביה משום חצירה הבאה לאחר מכאן ולא מכשר אלא כפות דלא שכיחא ולת"ק הגמ' והילכתא בכפות דהיינו דאכתי לא אשמועי' רבא גבי חצר ועיין להלח"מ

בד"ה ואבע"א וכו' ואור"י וכו' דיכולה להפקירו עכ"ל והיינו דהוי מדעתה קצת ולא אלימא כ"כ כרי לסמוך ע"ז אף במילתא דהוי מדעתה ממש ומ"מ מכח דיכול להפקירו לא הוי מדעתה ממש דס"ס השתא מיהא בע"כ ועיין למהר"ם שיף ז"ל

בד"ה שכן אב וכו' ועוד דאמרי' התם נערה מהו שתעשה שליח וכו' עכ"ל ר"ל דע"כ הבעיא דאי משום לבד יכולה לעשות דבת שליחות היא ולא הוה אלא אחר וא"כ כיון דיכולה לעשות שליח בע"כ של אב א"כ מתגרשת בע"כ של אב וא"כ גם אי מדין חצר מתגרשת בע"כ של אב דלא איבעיא להו בגמ' אלא אי יכולה לעשות שליח כנ"ל כוונת התוספות וזהו כוונת מהרש"ל ז"ל ומה שהקשה עליו מהרש"א ז"ל אינו מבורר

ע"ב גמ' מכרת כריתות ק"ל אמאי אצטריך קרא דושלחה ברפ"ב דקדושין למידרש דהבעל עושה שליח ת"ל מהאי קרא דכריתות דשמעי' מינה דיש תנאי בגט ואי אינו עושה שליח לא מהני תנאי דבעי' תנאי שהמעשה אפשר לקיימו ע"י שליח כדאיתא בפ' המדיר דע"ה דה"ט דלא מהני תנאי בחליצה וא"כ מדמהני תנאי בגט שמעי' דיכול לגרש ע"י שליח ולהסו' דבמעכשיו לא בעי' משפטי התנאים ניחא ועיין מה שכתבתי שם בכתובות

דף כ"ב ע"ב תוס' בד"ה אבל וכו' דהא דפריך וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ולפ"ד מאי דפריך והא כתיב הו"מ לאקשויי קושיא זו אמילתא דר"י קמייתא דאמר אפי' מכאן ועד עשרה ימים דמדכר דכירי

בד"ה והא לאו וכו' ואי לא בעי שליחות וכו' דאלו חרש וקטן עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דהו"ל לאוקמה מתניתין וכו' ע"ש הם דברים תמוהים טובא דתק"ל שוטה היכי מכשר ליה תנא דמתניתין הן אמת דמדברי מהרש"א ז"ל נר' דגריס דאלו חרש שוטה וקטן ע"ש אלא רזה ליתא ממ"ש התו' אח"ז ומיהו שוטה וכו' וצ"ע

דף כ"ג ע"א פירש"י בד"ה דלאו וכו' מויקחו להם איש וכו' עכ"ל אע"ג דלענין שליחות אמרי' התם חולין מקדשים לא גמרי' מ"מ כיון דגלי לן קרא שליחות בחולין ילפי' לענין קטן דגלוי מילתא בעלמא הוא אבל רש"י שם גבי דרשא דנשיא אחד דפריך והא הוו קטנים פירש"י דנ"ל אין שליחות מקרא דגרושין דכתיב איש ע"ש ואין להק' א"כ קרא דאיש שה דנ"ל מיניה התם דאין קטן זוכה למ"ל נילף בק"ו מגרושין די"ל דהו"א כיון דאיתיה באכילה דקדשים אית ליה נמי זכיה וכ"כ התוספות שם עיין שם

תוס' בד"ה וה"ה וכו' תדע דאפי' סומא מעיקר' ס"ד דבא"י עסקי' מ"מ עדות הוא דמעיד שעשאו הבעל שליח וע"כ משום דהאי עדות קילא שהרי אפי' אשה נאמנת והיינו מטעמא דגט שבידה מוכיח

גמ' וכ"ת ה"נ והתניא נכרי וכו' מה שהק' מהרש"א ז"ל למאן דמוקי בשייר מקום התורף תק"ל נכרי עיין מה שתי' ה' זרע יצחק ז"ל דנכרי פסול אפי' שייר מקום התורף ע"ש ולפ"ד אין צריך למ"ש התוס' בד"ה אלא ע"ש דלפ"ד י"ל בפשיטות דפריך לר"ה דמוקי לה בגדול עומד ע"ג א"ה נכרי נמי דבלא ר"ה י"ל בשייר מקום התורף ואפ"ה נכרי פסול אלא לר"ה קשיא ור"נ דלא מוקי לה בשייר מקום התורף משום דמדקא פסיל נכרי לענין הבאה מכלל דלכתיבה כשר ואי בשייר מקום התורף ור"א היא אפי' נכרי פסול לכן הוצרך לאוקמה כר"מ

ע"ב תוס' בד"ה אין העבד וכו' אבל להך לישנא וכו' עכ"ל לפי מ"ש הז"י בהפוך הדף דיש סברא דהנכרי אפי' שייר מקום התורף פסול ע"ש י"ל לקושי' התוס' דהכא דאף להך לישנא דמוקי לה כר"א ובשייר מקום התורף תני נכרי למידק דלענין כתיבה כשר לאפוקי מהך סברא

בד"ה נעשה וכו' ואפי' שחרר כולה חוץ מידה וכו' עכ"ל ר"ל דכשאמר חוץ מידה ונתן לה הגט בידה לא נשתחררה דאכתי הגט לא יצא מרשות דידה דידיה היא אמנם אם שחרר ידה לבר ונתן לה בידה אה"נ דמשוחררת וכ"נ דכוונתם כן מדנקטו חוץ מידה ודלא כמו שהבין מהר"ם ז"ל בכוונתם

בד"ה תרומתו וכו' ובתרומה כתיב בני ישראל וכו' עכ"ל לפ"ז לר"ש אפילו עבד אין תרומתו תרומה לר"ש אבל רש"י ברפ"ב דקידושין כ' דטעמא דר"ש משום דכתיב דגנך ולפ"ז עבד תרומתו תרומה דמוקמי' דגנך במסתבר ולפ"ז ק' כי פריך התם לר"ש גם אתם למ"ל לישני דר"ש דריש מה אתם ישראל כדס"ד הגמ' כאן ולמעוטי עבד אע"ג דאיתיה בתרומ' דנפשיה מיהו בלא"ה ק' לישני דר"ש דריש מה אתם לדעתכם כדדריש הגמ' ברפ"ב דמציעא דמוקי להאי דכלך אצל יפות דשוייה שליח ונר' דזהו הכריחו להר"מ בפ"ד מה' תרומות דלא פ' כההיא דכלך אצל יפות דשוייה שליח דדחי לההיא דמציעא מקמי סוגיא דקדושין: דף כ"ד ע"א בד"ה אימר וכו' אלא בשעה שתקבלנו וכו' עכ"ל ר"ל דבשלמא כשנתנה לשליח כיון דתכף נותנו לה ויכולה שתאמר בשעה שתקבלנו דאכתי לא העלימה עין ממנו דינא היא שתאמר בשעת גרושין אמנם כשתתן אותו לב"ד ודאי שלא נמצא שליח אצלה וא"כ יהיה מונח אצל ב"ר וכשיזדמן שליח היא מקבלת אותו ממנו ואם כן הרי העלימה עין ממנו ואינה יכולה עוד לומר בפני נכתב