משמרות כהונה חלק א ריג

ע"מ כרוב ע"ש

ד"ה סמוך וכו' דהא אמרי' בהדיא בסמוך דעשאהו וכו' עכ"ל ר"ל כיון דטעמא דר"מ משום דחייש למיעוטא פלגא ופלגא א"כ לרבנן דלא חיישי למיעוטא שפיר מטמאין משום דהוי רובא ול"ל בסמוך טעמא דעשאוהו לרבנן ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל

דף פ"א ע"א רש"י ד"ה ואתה וכו' והאידנ' ליכא מיתת ב"ד וכו' עכ"ל אין להקשו' דהי"ל לידע שלא זינתה מדלא אסרוה על בעלה ועדיין יושבת תחתיו די"ל דס"ל כמ"ש התוס' ריש זבחים דאפי' זינתה יכולה לישב תחת בעלה רק שלא תשמשנו ע"ש ואין יודעין שהיא משמשת אותו דד"ז אינו ניכר לכל

גמ' מר זוטרא מלקי ומכריז ולא חייש לאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא ועיין בגמ' ביבמות ר"פ האשה שהלך בעלה וצרתה למ"ה דקי"ט ע"ש

תוס' ד"ה מלקין וכו' דהא הכא מיירי ליוחסין וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ולפ"ד צ"ל אע"ג דלא קי"ל כראב"י דאמר פנוי הבא על פנויה עשאה זונה מ"מ איסורא מיהא איכא

דף פ"ב ע"א מתני' אחרית ותקוה בעת זקנותו פירש"י בגמר' שאפי' שאינו יכול לעסוק בתורה אוכל מן הקודמות וזה כוונת הכתוב טוב אחרית דבר מראשיתו ר"ל הטוב של אחרית דבר הוא מראשיתו דהיינו ממה שעסק בתורה בנערותו דהיינו מן הקודמות

תם ונשלם מסכת קידושין חידושי מסכת גיטין דף ב' ע"א תוס' בד"ה ממדינת וכו' הוה משמע בלח"ל אפי' רקם וכו' עכ"ל היינו לשי' ר"ת לקמן בתוס' בד"ה ואשקלון אמנם לשי' ר"י דרקם וחגר דמתני' בא"י אלא שהם רחוקים מישוב א"י אכתי קשה דהול"ל המביא מח"ל

בד"ה אפי' וכו' והא דתנן בפ' דם הנדה וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל דהא דלא ניחא ליה למימר תרי רקם כמ"ש לקמן משום דלא מסתבר דרקם דבח"ל דרים בה ישראל ורקם דבא"י אין דרים בה ישראל ע"ש והיינו לשי' ר"ת לקמן דרקם דמתני' בח"ל אבל לשי' ר"י דרקם דמתני' בא"י אלא שהם מרוחקים לק"מ כיון דתרי קדש הוו כמבואר בגמ' מכות די"א ע"ש ותרוייהו בא"י ל"ק מפ' דם הנדה דההיא רקם אחריתי דהשתא ל"ל כדברי מהרש"א דהא תרוייהו בא"י ומהר"ם שי"ף ז"ל לקמן בד"ה אשקלון כתב דדברי התוס' דהכא הם לשי' ר"י דליכא תרי רקם ע"ש והוא תימה דתרי רקם גמ' ערוכה במכות ולא הוסיף ר"ת לקמן אלא דאיכא רקם אחריתי בח"ל דהא הנהו דמכות בא"י הוו והו"ל תלתא רקם לשי' ר"ת אבל לר"י לא הוו אלא תרי רקם והשתא דברי מהרש"א מוכרחים דלא מסתבר וכו' ולשי' ר"ת וכאמור ועיין להתו' בפ' דם הנדה בד"ה הבאין שהוצרכו להביא מכאן ולא הביאו גמ' דמכות

בד"ה מכפר וכו' ע"ש בני לוד שהיו מצויין בה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ול"ק כיון דקי"ל דרקם וחגר סמוכים וכפר לודים מבולעים אי לא פליגי במבולעים הו"ל לר"ג להוסיף מבולעים ואף דאין יכול להוסיף כפר לודים לאוקמתא דרבה דכ"ע אין בקיאין לשמה מ"מ הול"ל שאר עיירות דמבולעות ועיין להרב ז"י ז"ל

ודע דלפמ"ש התוס' הכא דר"א בא להוסיף גם כן רבותא אחריתי ניחא מה שי"ל בדברי התוס' לעיל בד"ה ממ"ה דהול"ל לר"א למי' אף מח"ל כיון דכוללת הכל ובשלמא לר"ג ניחא דח"ל בכללה אפילו מבולעות דר"א אלא לר"א קשה ולפ"ד כאן ניחא דבא לאשמועינן רבותא אחריתי ועיין למהר"ם שי"ף מ"ש בזה בד"ה ממ"ה ע"ש שדבריו דחוקים

בד"ה ואם יש עליו עוררין וכו' דקי"ל כמ"ד גובה מחצה וכו' עכ"ל מפשט לשונם משמע דמ"ד גובה כולו ס"ל דלא טעני' ליתמי החזרתים כיון דאבוהון לא הוה מצי למיטען החזרתים אלא משום מגו דנאנסו ואינו דק דבגמ' שם אמרי' דה"ט דמ"ד גובה כולו משום דאבוהון גופיה לא מצי למיטען החזרתים וכו' או משום טעמא אחרינא שם ע"ש ולשון התוס' מגומגם קצת ודוק

בא"ד דהא רב ס"ל מודה בשטר וכו' עכ"ל וה"ה דהוה מצי להוכיח משמואל דהא איהו ס"ל דרבנן דר"מ ס"ל אין צריך לקיימו והוא אמר דאם לא אמר תנו אין נותנין סתמא דמשמע לד"ה אלא משום דלרב הכרח גמור אבל לשמואל אינו הכרח כ"כ ומ"מ עיקר הוכחתם היא לשמואל והק' דמדרב ע"כ הטעם משום מזוייף א"כ טעמא דשמואל ג"כ משום מזוייף ואף דאיהו ס"ל אליבא דר"מ דצריך לקיימו קאמר סתמא דאין נותנין אם לא אמר תנו לכ"ע אבל מרב גופיה אין הכרח די"ל דלדידן דקי"ל דצריך לקיימו טענינן מזוייף והא בהא תליא וניחא מה שהק' מהרש"א ז"ל ע"ש

בא"ד דאם לא טעני' מזוייף טעי' פרוע וכו' עכ"ל

מהרימ"ט בסס"י ס"ב הוכיח מכאן דאפי' שטר שכתוב בו נאמנות אי אית ליה מגו מבטל הנאמנו' דא"א דאין מגו מבטל הנאמנות אכתי לא שבקת חיי דמצי למכתב שטר בנאמנות ואזדא לה טענת פרוע ע"ש ותמהני דאפי' נימא דמגו מבטל הנאמנות אכתי לא שבקת חיי דמצי למכתב שטר בנאמנות שהאמינו כתרי עדים דכה"ג לכ"ע לא אמרי' מגו דהוי מגו במקום עדים כמ"ש הרשב"א ח"ד סי' ס"ח והביאו בב"י בסי' ע"א אלא ע"כ דלא חיישינן כולי האי וע"ש במהרימ"ט בסי' ס' ע"ש: