משמרות כהונה חלק א ריא

משמע ליה דלרבנן ממזר אסור בשפחה הא טעמא דרבנן משום דכתיב לו הלך אחר פיסולו ואה"נ דמותר בשפחה אלא דזרעו ממזר כמוהו כמו אם נשא ישראלית מיהו קשיא הגמ' לעיל דמבע"ל אי נושא לכתחילה או דיעבד אמאי לא פשיט ממתני' דממזרי ונתיני מותרין לבא זה בזה וצ"ל כמו שתי' הריטב"א לקושייתו

ע"ב רש"י ד"ה מסייע וכו' והדור שראו הפרשתם וכו' עכ"ל ה"ה דהומ"ל דגם לאותו הדור הטעם משום דהיו החכמים עמהם וכמ"ש לדורות הבאין וכו' אלא דקושטא קאמר דכבר הכירו אותם ע"י הפרשה לחוד כמו שכן הוא עלו מאליהן דעזרא הפרשה הוא דעבד ובהפרשה סגי ליה

דף ע"ג ע"א רש"י ד"ה חד לכהנים וכו' גם דור עשירי לא יבא להם ב"י וכו' עכ"ל כצ"ל ונמחק תיבת בקהל דא"כ תרי קהלי צריכי לגופייהו

גמ' אמר רבא ד"ת שתוקי כשר וכו' עמ"ש אחי ז"ל בס' בני סמיכי

דף ע"ד ע"א תוס' ד"ה שודא וכו' כל מה שירצה הדיין יעשה דהפקר ב"ד הפקר וכו' עכ"ל וההיא דפ"ק דגיטין דאמרי' שודא אע"ג דלאו ב"ד הוא משום דדעת הנותן כשנתן ליד השליח דכל מה שירצה השליח יעשה

ד"ה אי מהתם וכו' וא"ת אמאי לא פריך וכו' עכ"ל בשיטה תי' דאפי' למ"ד לדברי המכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין ה"ד בה אבל בבתה דוקא ברוב כשרין ואבא שאול מכשיר אפי' בבתה ורוב פסולין ולמ"ד לדברי המכשיר מכשיר אפי' בבתה דוקא ברוב כשרין ע"ש ויש מק' דא"כ מאי פריך שם לר"י דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה מברייתא דקתני בד"א בעדות אשה בגופה אבל בעדות אשה בבתה ד"ה הולד שתוקי מאי לאו שתוקי ופסול ומאי פריך הא הך ברייתא מוקמי' לה שם לעיל דרישא דברייתא דמדמה לה לשבויה משום דמאן דמכשיר אפילו ברוב פסולין וי"ל דאע"ג דמאי דמדמה לשבויה היינו היכא דרוב פסולין מ"מ מילתא דר"ג מיירי בכל גוונא בין ברוב פסולין בין ברוב כשרין ומאי דקתני בד"א אעיקר פלוגתייהו קאי ומשמע דאפי' ברוב כשרין פוסל בבתה

ע"ב ד"ה ה"ק וכו' וי"ל דלאו עיקר קושיא וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דמאי דפריך בסמוך ותו הא מותר אסור וכו' היינו ר"ל אם נאמר דכל האסורין יש מהן ויש מהן ויתורץ קושיא ראשונה מ"מ דהדיוקא בדוקא וכולהו חד קושיא היא ע"ש ואכתי ק' באוקמתא קמייתא אמאי לא אוקמה כרשב"י והדיוק הא מותר וכו' דייקי' הא מותר יש מהן ויש מהן וי"ל דס"ל כיון דאיכא אלמנה וגרושה דא דאסורין בקהל כהונה ומותרין בממזרת ע"כ דכל האסורין ל"ד אלא יש מהם ויש מהם א"כ ע"כ דהדיוק בדוקא ולכך אוקמה כרשב"י ופריך דאכתי איכא גר ולפי תי' הב' שתי' מהרש"א דפריך מדאוקמה דלא כרשב"י ע"כ דס"ל דהדיוק בדוקא ע"ש אין להקשות דנימא דמאי דאוקמה דלא כרשב"י משום דכל האסורין ל"ד דאיכא אלמנה וגרושה די"ל דפשיט"ל להגמ' דכל האסורין ודאי דוקא וע"כ דמאן דאוקמה כל האסורין לבא בקהל כהונה לא אסיק אדעתיה הא דלמנה וגרושה ועל הדיוק הוא דאיכא למי' יש מהם ויש מהם אבל לישנא דכל האסורין ודאי דוקא הוא ועיין מ"ש בדיבור שאח"ז

ד"ה והרי וכו' ונ"ל הרי גר שנשא בת ישראל עכ"ל יל"ד כיון דעיקר הקושי' היא מגר שנשא ב"י מאי קאמר אח"ז אלא אמר ר"נ בר אושעיא ה"ק כל שכהן וכו' הא אכתי ק' מגר ולפמ"ש מהרש"א בדיבור הקודם דכ' דקושי' דמק' הגמ' חדא קושיא היא יתיישב שפיר דכיון דלאוקמתא דר"נ ל"ק מאלמנה וגרושה שהיא קושי' א' שוב ל"ק מגר ולתי' שכ' מהרש"א דפריך אהא דלא אוקמה כרשב"י ניחא נמי דר"נ לא משמע ליה דיוק דהא מותר אסור ולא נייד מאוקמתא קמייתא אלא משום קושי' דאלמנה וגרושה

דף ע"ה ע"א ד"ה וכולן וכו' דכל א' ואחד מותר במינו וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דשתוקי בממזרת מקרי מינו אין נר' דא"כ אמאי כ' התוספות ודלא כר"א דאוסר ספיקן בספיקן ואמאי לא נקטו ספיקן בודאן כמו שכן הוא לפירש"י ולקושייתו י"ל דמינו דקאמר הלל אינו מוכרח דכולן דוקא במינו אלא דר"ל דכולן שוין בד"ז דבמינן מותר אבל יש מהם דשלא במינן אסור והיינו גר בממזרת וס"ל כר"י. ועכ"ל כן שהרי וכולן קאי אעשרה יוחסין והרי כהנים לוים וישראלים מותר לבא זה בזה

ע"ב ד"ה וריש' וכו' היינו אזהרה לתפיסת הקדו' אבל אזהרה לביאתו וכו' עכ"ל להסו' דבפנויה איכא לאו דלא תהיה קדשה ניחא קושייתם דכיון דלא תפסי קדושין הו"ל פנויה ואיכא לאו לדידה

ד"ה והשתא וכו' דאל"כ בפ' אלמנה וכו' עכ"ל ראייתם מדלא פריך אלא לרע"ק ולא פריך לתנא מ דס"ל נכרי ועבד הבא על הולד ממזר ועיין במהרש"א

דף ע"ו ע"א ד"ה מצת וכו' דאל"כ לא יצא י"ח וכו' עכ"ל הא דלא כ"כ ארישא דמצת כותי מותרת דאל"כ אסורה י"ל דבעיסה דידיה מיירי אלא דעושה אותה בבית ישראל ועובר עליה בבל יראה מיהו התוס' בפ"ק דגיטין כ' דבעיסת ישראל מיירי וע"ש במהרש"א

ד"ה הנושא וכו' דא"כ אמאי נקט כהנת וכו' עכ"ל לפי מ"ש בדיבור שאח"ז דבודקין משום חשש חללה ק' טפי אמאי צריך בדיקה ונקטו אמאי נקט כהנת להקשו' אפי' לפירש"י דמשום חשש ממזרת: דף ע"ז ע"א גמ' מ"ט דר' דוסתאי וכו' הק' מהרש"א ז"ל נימא דנ"ל מג"ש דלעיל ול"ל היקישא דזרעו לו ע"ש ול"ק דאי מג"ש נ"ל אפי' חלל שנשא חללה נמי בתו כשרה לכהונה ולר"ג פסולה וע"כ דנ"ל מבעמיו ובמאי דפריך הגמ' הא תנא ליה רישא איכא למידק נימא דרישא בחלל שנשא חללה ומסיפא הוא דאשמועי' דלא כר"ד וי"ל דא"כ נתני נמי לעולם בסיפא דלא תיסק אדעתין למי' דחלל שנשא בת ישראל כשרה אחר ג' דורות אלא ע"כ דגם רישא בחלל שנשא ב"י מיירי

ע"ב גמ' מ"ד הרי שמות מחולקין קמ"ל ק"ל כיון דמסיפא שמעי' דהאי תנא ל"ל אחע"א אלא בא"מ א"כ אפי' נימא דבשמות מחולקין חייב ב' הכא ל"מ באלמנה אלמנה ב' דאין איסור אלמנה הב' חל על אלמנה א' וכה"ג אמרי' בפ"ב דנדרים הריני נזיר היום ה"נ היום אין נזירות חלה ע"נ וכן אין שבועה חלה על שבועה

גמ' הואיל ושם זנות פוסל בישראל ולא בעי' לאוקמ' בזנתה תחת בעלה ממש משום דברייתא אקרא