משמרות כהונה חלק א רי

ובשותק דלא הו"ל לידע ומדרבנן ובתרווייהו מיירי אביי וחד תי' הוא ולא בעינן ב' תירוצים

ע"ב ד"ה אמר וכו' כדמוכח בסמוך מקרא וכו' עכ"ל הוצרכו לזה לאפוקי דלא נימא דמיירי הכא בנודע שהוא ס' ן' גרושה ולא נודע שהוא ודאי כמ"ש הריטב"א בחי' ע"ש

בא"ד ופליגי נמי במקוה שטבל בו כהן ועבד עבוד' וכו' עכ"ל לא ניחא להו לו' לטהרות דא"כ פלוגתא קמייתא לר"ט לא אצט' כלל אלא לרע"ק ועיין למהרש"א ז"ל

דף ס"ז ע"א גמ' כ"מ דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה ודרבב"ח וכו' מדלא קאמר נמי לאתויי חלל שנשא ישראלית מוכח דאפי' לר"י מוקמי' לה כר' דוסתאי וכמ"ש מהרש"א בד"ה והרי חלל ע"ש וק"ק עמ"ש הריטב"א בחי' דלפום מאי דמשני אפירכת חללה תנא כ"מ דרישא יתורץ גם פירכא דחלל ואצ"ל כר' דוסתאי ע"ש דא"כ אמאי לא נקט הגמ' כאן חלל וי"ל

ע"ב גמ' מאי באומות הלך אחר הזכר וכו' הא דלא מוקי לה בעמוני שנשא מצרית דהלך אחר הזכר והוי עמוני דאפי' יתגייר לא יבא בקהל משום דאכתי קשיא מנ"ל וכפירש"י דהגמ' הכא תרתי פריך

גמ' הוקשו כל העריות וכו' ק' למ"ל קרא דאיש אחר הא קרא דבן לא יקח את אשת אביו ע"כ לדיעבד דלכתחילה נ"ל מאחות אשה בהיקישא וא"כ נילף שצד עריות מבן בהיקישא ונ"ל במ"ש התוס' בשמעתין דסוגיא דשמעתא אליבא דר"י דא"כ לא ילפי' דהו"א דבן שאני דהוי ממזר אין קדושין תופסין דהו"א הא בהא תליא קמ"ל קרא דאיש אחר דלא תפסי קדושין בחייבי כריתות ואין תפיסת הקדושין תליא בממזרת

תוס' ד"ה מה"מ וכו' והכא בעי אליבא דר"י וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א א"כ מאי פריך מדאביי דהוא אליבא דשמעון התימני ל"ק דאביי ה"מ בנידה דלא הוי ממזר וטעמיה משום דתפסי קידושין כמ"ש רש"י והתוס' בסמוך ופריך הגמ' מהיכא פשיטא ליה דתפסי קדושין נימא דגם שמעון התימני אית ליה היקישא

דף ס"ח ע"א גמ' לחומרא מקשי' וכו' היינו ממזר כדפרש"י והתוס' ויש להוכיח מכאן דמאי דאמרי' לחומרא מקשי' מידה היא בתורה ולאו מכח ס' וכמ"ש התוס' בריש קמא דאי איתא דמכח ס' הוא הא ס' ממזר שרי מדאורייתא דממזר ודאי אמ"ר ולא ממזר ס' כדלקמן ועיין להרשב"א בחי' שם ריש קמא

גמ' ששנואה בנישואיה ואמ"ר כי תהיין וכו' הר"מ בפ"ב מה' נחלות כ' הי"ל בן ממזר נוטל פי שנים כי את הבכור בן השנואה ע"ש והוא נגד הסוגיא וע"ש לה' לח"מ ונר' דס"ל כיון דגלי קרא דנשואה באיסור נוטל פ"ב גם באין קדושין תופסין נוטל פ"ב דאין סברא לחלק ביניהם כיון דבנו הוא וכ"נ מדברי הלבוש בח"מ סי' רע"ז וע"ש בסמ"ע סקי"ז ובפרישה וב"ח שכל דבריהם נגד סוגיא דשמעתין ועפי"ד הר"מ מתורץ מה שהק' התוס' ביבמות דכ"ב ע"ב ד"ה בן וכו' וא"ת ולידרוש איפכא וכו' ע"ש

ע"ב גמ' הניחא לר"ש וכו' עפירש"י אבל הר"ן פי' הניחא לר"ש כיון דדריש טעמא דקרא בכל האומות שייך הסרה אבל לרבנן מאי א"ל והלח"מ בפ"ב מה' מו"ל פי' כן לדעת הר"מ וכ' דלפי' המסקנא דפ' המקבל דהיכא דמפרש קרא טעמ' כמו דרשי' טעמ' דקרא אפילו לרבנן ניחא ע"ש והשע"ה בפ"ב מה' א"ב תמה ע"ד מגמ' דיבמות דכ"ג ע"א דלפ"ד קשיא למסקנא דפ' המקבל לריב"י קרא דבת אשת אביך מאי עביד ליה דלמעוטי נכרית מכי יסיר נפקא ע"ש ולק"מ דלמסקנא דפ' המקבל י"ל נכרית נ"ל לריב"י מכי יסיר ובת אשת אביך לשפחה ומצרך צריכי כדאיתא התם וקרא דהאשה וילדיה מוקי לה כריה"ג להאומר לשפח' הרי את בת חורין

תוס' ד"ה ולדה וכו' הולד כשר וכו' עכ"ל ק"ק נימ' דהולד פגום אפי' לאחר שחרור וכדקאמ' לקמן לרבינא הולד פגום כשיתגייר כיון דע"י מכירה בא ואין לו' משום דלישנא דמתני' דקתני ולדה כמוה משמע דלהחמיר עליה בא דא"כ מאי משנא אח"כ וכת' דאתא לאשמעי' אפי' בא עליה ממזר וכו' וי"ל דכל זה כ' לפום מאי דלא אסיק אדעתיה לקמן דלרבינא פגום קאמר אלא דס"ד דממזר קאמר רבינא ופריך נימא קסבר רבינ' וכו'

ד"ה אמר וכו' ה"מ בתר דידענא מסקנא וכו' עכ"ל היינו מאי דמסיק מקרא דואח"כ תבא אליה ולפום פשטא דגמ' דאליבא דרבנן הוא דמסיק הכי אבל לר"ש נ"ל מלא תתחתן א"כ מלתא דרבא דמוקי לקרא בגירותן לא אתי כר"ש וכזה ראה וקדש הה"מ ברפי"ב מה' א"ב בדעת הר"מ דפ' דלא תתחתן בגיותן משום דפ' כר"ש ומילתא דרבא לא אתי כר"ש ואפשר דה"ט דפ' כר"ש משום דרבנן דריה"ג דבסמוך ע"כ דרשי לקרא דהאשה וילדיה כר"ש וכן מהגמ' לקמן בס"פ דנקט דרשא דהאשה וילדיה דלא אתיא אלא לר"ש יש להוכיח דהלכה כר"ש מיהו ק"ל דבפ' הערל שם פשיט הגמ' דפ"ד כהן לאו בקדושתיה קאי מדתניא פ"ד ישראל מותר בנתינה ודחי רבא ש"ה דבגיותן הוא דאסר רחמנא הדר אמר לאו מילתא היא דבגירותן הוא דאמ"ר לא תתחתן ומשמע דלמסקנא נפשטה הבעיא דלאו בקדושתיה מהך ברייתא ואי איתא נימא דהך ברייתא כר"ש דבגיותן הוא דכתיב קרא אלא ע"כ דלמאי דמסיק בשמעתין מקרא דואח"כ תבא אליה גם לר"ש נ"ל מהכא דלא תפסי אבל ולדה כמוה מוהאשה וילדיה ול"ל להיקישא דוילדו וכן לרבנן דריה"ג ולכ"ע לא תתחתן בגירותן הוא דכתיב

רש"י ד"ה נימא וכו' ואם נתגייר יהיה מותר וכו' עכ"ל מתבאר מדבריו דכי אמרי' נכרי הבא על בת ישראל הולד כשר היינו כשיתגייר ודבריו סתראי למ"ש לקמן דע"ו גבי מאי דפריך איסורה מאי משום שפחה וכבר העיר ע"ז מהרש"א לקמן דע"ה ע"ב בתוס' בד"ה וריש' ע"ש והשע"ה בפט"ו מה' א"ב תמה עוד ממ"ש רש"י גופיה לקמן ד"ע ע"ב גבי מאי דאמרי' כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבדא הוי ע"ש ואפ"ל דגבי עבד מודה רש"י דלא בעי שחרור כיון דאין לו חייס כדאמרי' בס"פ ודוקא בנכרי דאית ליה חייס הוא דכ' רש"י לכשיתגייר וניחא בזה מ"ש השע"ה ע"ד התוס' ביבמות דמ"ה ע"ב בד"ה כיון שדבריהם סותרין למ"ש שם בפ"ק ע"ש ועיין בחידושי' בנידה דנ"ו ע"ב

פרק רביעי

דף ס"ט ע"א מתני' ממזרי ונתיני הקשה הריטב"א לרבנן דכ"ט דלעיל ס"ל דממזר אסור בשפחה והיכי שרי ממזרי לנתיני הא נתיני גזר עליהם דוד עבדות ע"ש ולא ידענא מהיכא