משמרות כהונה חלק א רה

דאורייתא א"כ הכל יודעין דלא הוי מדאוריית' אלא אחות חלוצה וקדושין תופסין באחותה אבל שלא לדעת אביה אתו למטעי שיאמרו לא נתרצה האב בקידושי א' ונתרצה בקדושי ב'

תוס' ד"ה צריכה וכו' וא"ת למ"ל מיאון דצריכה חליצ' וכו' עכ"ל עיין להריטב"א והר"ן שתי' משום דאיכא דשמע בגט ולא שמע בחליצה ע"ש ועיין מה שכתבתי בזה בנימוקי באה"ע סימן ק"ע עיין שם באורך

ע"ב גמ' ר"א אינה אוכלת שמא יבא אביה וכו' והא דלא שרי משום ס' דרבנן לקולא דהא ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה משום דעומד להתברר וכל ס' דרבנן דעתיד להתברר לא אזלי' בס' להקל כמ"ש בי"ד סי' ק"י ע"ש בפר"ח וטעמא דרב דשרי משום חזקה ל הוא כפירש"י בד"ה ומודה

גמ' נתקדשה שלא לדעת וכו' עיין בהרא"ש ז"ל ועיין להשע"ה בפ"ח מה' תרומות

דף מ"ו ע"א מתני' בזו ובזו ובזו וכו' מכאן הוכיח הט"ז בי"ד סי' רכ"ח ס"ק מ"ט דלר"י דס"ל וי"ו לחלק הכוונה דיש לה ב' משמעות דאי לא משמע אלא לחלק אמאי כי יש בכולן שו"פ סגי ומ"ש בדבריו דלר"י הדבר בס' אי כוונת האדם על שניהם כאחד או על א' מהם ונראה לדעתו דהכא גבי קדושין אמרי' דכוונת האדם על כולן משום דאדם יודע שאין קידושין בפחות משו"פ ול"ד לסבלונות דלקמן ד' ן' ע"א מיהו אין לה משמעות אלא לחלק לא אמרינן האי סברא דאדם יודע וכו' ואין לו' דהכא מקודשת מס' קאמר דמדקתני סיפא אינה מקודשת וע"כ אינה מקודש' ודאי אבל מקודשת מס' דהא חיישינן שמא שו"פ מכלל דברישא מקודשת ודאי קתני

גמ' והא מלוה היא וכו' עמ"ש מהרש"א ז"ל ולפ"ד לא הי"ל לרש"י בסמוך גבי ש"מ המקדש במלוה אמ' לו מדקבל אתקפתא וכו' אלא מגופ' דמתני' לאוקמת' דר"א דאסיפא קאי ע"כ דהמקדש במלוה א"מ מדלא מצטרפי וכפירש"י בד"ה ש"מ מעות בעלמא חוזרין

ע"ב גמ' מן הנקוב על שאינו נקוב וכו' כ' הת"י דהוי תרומה על שאינו נקוב כיון דחיובא מדרבנן הם אמרו וכו' ומאי דקנין התורם קישו' ונמצאת מרה תרומ' ויחזור ויתרום אע"ג דתרומת פירות מדרבנן ושאני התם דאיכא מן הרעה על היפה מדאורייתא להכי גם בדרבנן כעין דאורייתא תקון ובהכי ניחא מאי דקשה מאי פריך הגמ' מהך דהתורם קישות לישני כיון דבדרבנן היא לא חיישי' שמא לא צאית

גמ' ולא צאית והתנן התורם וכו' עיין למהרש"א ביבמות דפ"ט גבי ורמי מזיד אמזיד שהוכיח דסוגיא דהכא אליבא דר"נ דהתם אזלא ולא אליבא דר"ח ע"ש ועיין להריטב"א בחי' כאן ועיין להשע"ה

דף מ"ז ע"א גמ' מוקי לה במילי אוחרי וכו' התוס' בפ"ק דמציעא די"ו ע"א בד"ה האי וכו' כ' דהא דתניא ושוין במכר שקנה במלוה דאחרים ומשום דסמכא דעתיה ודוקא באשה הוא דפליגי משום דאשה לא סמכה דעתה ע"ש אבל מדברי רש"י לקמן גבי הא דמוקי פלוגתא דלקמן דפליגי באשה אי סמכא דעתה נר' להדיא דאדרבא במכר כ"ע מודו דלא סמכא דעתיה ודוקא באשה הוא דאיכא מ"ד דסמכ' דעתה משום דסברא לא שביק לדידיה ויהיב לאחריני ומ"מ דברי התוס' תמוהים דבשמעתין מוקי לה במילי אוחרי ולאו במלוה דאחרים וכבר תמה ע"ד ה' קצות החשן סי' ק"ץ ע"ש ונראה דס"ל להתוס' דלמאי דמוקי לפלוגתא דלקמן בסמכא דעתה מיתוקמא שפיר לפלוגת' דהכא במלוה דאחרים ופליגי אי סמכא דעתה ומודים במכר שקנה דבאיש נכרי סמכא דעתיה ודוקא באשה משום דבושה לילך לב"ד כמ"ש התוס' בבתרא דקמ"ז ע"ב ע"ש ולפי המסקנא אזדא לה להך דמוקי לה במילי אוחרי ודע דהך פלוגתא דהתוס' ורש"י דפליגי אי באיש נכרי סמכא דעתה אפשר דתליא בפלוגתא דרבוותא אי למאן דדיין דינא דגרמי מחייב לשלם כל דמי השטר או דמי שנתן הלוקח לב"ד דלמ"ד דחייב כל דמי השטר ודאי סמכ' דעתיה וכמ"ש התוס' בבתרא ועיין להש"ך רס"י ק"ץ

ע"ב גמ' והכא במקדש במלוה קמיפלגי הק' מהרש"א ז"ל אמאי לא אוקי פלוגתייהו דהני תנאי במלוה ברשות בעלים לחזרה וכדלעיל ע"ש ולדעת הרמב"ן דס"ל דכי כתב שט"ח מדעת המלוה מחוייב להלוות לו ודוקא בכתב שט"ח דנשתעבדו עבדו נכסיו וכמ"ש ה' גד"ת לדחות ראית הרשב"א משמעתין וכמ"ש כ"ז הש"ך סי' ט"ל סקמ"ט ניחא שפיר ומהר"ם לובלין ז"ל כ' דכי הלוה לו וכ' שטר א"י לחזור ע"ש ואפי' למ"ש הש"ך שם משם ה' משאת בנימין הכא שאני דכבר הלוה לו

דף מ"ח ע"א גמ' במאי פליגי בדר"ה וכו' הק' מהר"ם לובלין ז"ל אמאי לא מוקי פלוגתא דשטר נמי פליגי בדר"ה וצריכי כמ"ש הר"ן ע"ש יאחד הרואה בצריכותא שכ' הר"ן ז"ל דלא שייכא כלל במעמד ג' וכ"כ הריטב"א ומ"ש מהר"ם מכח קו' זו דבשטר לא שייך מעמד ג' עד שיכתוב וימסור ע"ש הם דברים תמוהים שהרי כ' התוס' בד"ה כי קאמר דההיא דהכותב שט"ח מיירי דוקא כשאין הלוה בפנינו וכן הוכיח בתשו' מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ד' מדברי התוס' במ"א ומדברי הר"מ ולא זכר מדברי התוס' בשמעתין ע"ש ואי כוונתו לו' דל"מ מעמד ג' גבי שטר עד שיכתוב וימסור וכי כתב ומסר מיהא מהני ליה מעמד ג' לענין שלא יוכל למחול א"כ לא תי' לקושיתו כלום דאכתי ק' לאוקמה בכתב ומסר וכ"ע לא סמכא דעתיה ופליגי במעמד ג' במלוה דר"מ ס"ל אפי' במלוה ואז אינו יכול למחול ורבנן ס"ל במלוה לא תקון מעמד ג' אלא בפקדון

תוס' ד"ה אלימא וכו' דלעיל מיירי דאמר והכא דלא אמר וכו' עכ"ל נקטו לישנא דאמ' לאוקמתא קמייתא דלעיל דפליגי בפלוגתא דר' ורבנן ור"מ ס"ל כר' דלא בעי כתיבה ומ"מ בעי' אמר כמ"ש התוס' לעיל אבל לשאר אוקמתי דלעיל הכא בדלא כ' ועיין מהרש"א ז"ל

ע"ב גמ' ול"ל לר"ש יין ונמצא חומץ וכו' הק' ה' ע"י לישני דלחומרא קאמר מקודשת דכה"ג איתא לקמן ד"ן בשמעתא דדברים שבלב ע"ש ונר' דל"ק דמאי דאמרי' לקמן שאני התם לחומרא היינו ר"ל דהדבר ס' הוא ולכך גבי קדושין לחומרא וגבי ממונא אמרי' אוקי ארעא בחזקת מרא קמא וההוא גברא דזבין אדעתא למיסק לא"י במקרקעי מיירי כדפירש"י שם אבל הכא קתני שניהם יכולין לחזור בהם ואי איתא דספק הוא מוכר אמאי חוזר בו ומוצא החפץ מיד הקונה דבמטלטלי מיירי ולוקח אמאי חוזר בו ומוציא הדמים מיד המוכר אלא ע"כ דאין ס' בדבר ועיין בשיטה שלא נודע שמה שם לקמן

גמ' שאמר לי התקדשי לי וכו' עיין מה שהק' ותי' הרשב"א בחידושיו ולפ"ד עיקר מאי דנייד