משמרות כהונה חלק א רא

ב"ח אפי' אית ליה הרבה נכסים ב"ח טריף ממשעבדי כיון דהוי כעשאן אפותיקי האב ונ"ל דס"ל להתו' כדעת הרשב"א דמאי דאמרינן מצוה על היורשין לפרוע חוב אביהם הוא אפי' לא ירשו מאביהם כיון שיש להם נכסים של עצמן וא"כ אי טריף מלקוחות חוזרין הלקוחות ונפרעין מהבן כיון שמצוה על היורשין לפרוע חוב אביהן ואפוכי מטרתא למ"ל יפדה משל עצמו ולא יטרוף מהלקוחות אלא ע"כ דלית ליה נכסים אלא ה' ב"ח

דף ל' ע"א גמ' יתר עליו תהלים וכו' עמ"ש מהרש"א ע"ד התי' ולק"מ דברייתא קתני ה' אלפים ותתפ"ח פסוקים בתורה הרי דבקאי בסכום הפסוקים ומאי דלא בקיאין אינו אלא לידע שיעור החצי

תוס' ד"ה ל"צ וכו' בכל יום ויום ישלש וכו' עכ"ל ק' דביום עצמו מי ידע שיחיה וכן י"ל במ"ש היום כאן ומחר בקבר מאי איריא למחר ונ"ל במ"ש במכות די"א ר"ח הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה יכיל שלוחא למקרב לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא ע"ש הרי דכל זמן שאדם עוסק בתורה ודאי שלא ימות וא"כ ביום עצמו סיהה בידן שיעסוק בתורה כל היום אבל בלילה זמן שינה ולכך ביום עצמו ישלש ואין לו פחד ממיתה

דף ל"א ע"א גמ' שנא' מלא כל הארץ כבודו וכו' עיין להט"ז סי' ב'

תוס' ד"ה כבד וכו' דמשמע ממה שחננך וכו' עכ"ל יל"ד כיון דהעדיפותא הוא דלהקב"ה אינו מחוייב לכבדו אלא אם יש לך ממון אבל או"א מחייב אע"פי שאין לו ממון אמאי הוצרכו לדרוש מחונך ממה שחננך בפשטיה דקרא סגי דמהונך היינו אם יש לו הון אבל למ"ש מהרש"א דהעדיפו' הוא דלהקב"ה מכבדו ממה שנתן לך אבל לאו"א לא מבעיא דאפי' יש לך ממון אתה מכבדו משלך ולא ממה שנתן לך אלא אפי' אין לך ממון מחויי' לחזר על הפתחי' ולפרנסו ע"ש א"ש דדריש ממה שחננך

דף ל"ב ע"א גמ' אלא הכי אתנייה הנסקלין בהנשרפין וטעמא דלא אזלי' בתר רובא כ' התוס' בפ' הנשרפין דממיתה למיתה לא אזלי' בתר רובא מק' משם רבני אשכנז א"כ בת כהן אמאי בשריפה דילמא לא אבוה הוא וכיון דבת ישראל בחנק הוי ממיתה למיתה לא אזלי' בתר רובא ונ"ל דלא כ"כ התוס' אלא הכא דליכא מידי ממיתה למיתה אבל בבת כהן כיון דלגבי קללות והכאות אבוה דאזלי' בתר רובא גם לענין ממיתה למיתה נמי אזלי' בתר רובא

דף ל"ג רש"י ד"ה אף הדור וכו' וע"כ לא נכתוב הדור אלא לדרוש כדאמרן וכו' ולמעוטי עמידה וכו' עכ"ל כצ"ל ור"ל לדרוש אדאמרן למילף מינה קימה דלית בה ח"כ ואתא נמי למעוטי עמידה וכו' ור"ל דלא אתא לגופה אלא להנך דרשות

גמ' אביי מקיף וכו' ואע"ג דדינא הוא כדתניא מנין לזקן שלא יטריח היינו אם יש ב' דרכים שוין דינא הוא שלא יטריח אבל רבותיה דאביי דאפי' לאפושי בהילוכ' היה מקיף ולא ילך בקצרה שלא יטריח אבל בשיטה כ' דרבותיה דאביי אפי' שחרית וערבית ע"ש וק' דברייתא דשלא יטריח נמי מוקמי' לה בסמוך בשחרית וערבית וצ"ל לפ"ד השיטה דאביי פליג אר' אייבו דאמר אין תלמיד חייב אלא שחרית וערבית וס"ל לאביי דחייב כל היום ומוקי לבריית' דשלא יטריח בכל היום אבל בשחרי' וערבי' לית ביה משום לא יטריח דליכא טרחא דארחא דמלתא הוא כדפירש"י בסמוך ואביי מחמיר ע"ע שלא יטריח אפי' שחרית וערבית

דף ל"ד ע"א תוס' ד"ה מעקה וכו' וכו' ושילוח הקן נמי כגון שלקח האם ע"מ לשלח וכו' עכ"ל בתשו' מהר"ץ סימן פ"ג כ' דליכא לאו אלא בנטל האם עם הבנים אבל אם הניח הבנים ולא לקחם ונטל האם לבד ליכא לאו אלא עשה דשלח תשלח את האם ע"ש ומדברי התוס' הללו יש להוכיח דאיכא לאו דאי איתא אמאי לא כ' בפשיטו' דמ"ל בהניח את הבנים ונטל האם ובעיקר קו' התוס' שמעתי אומרים דלהגי' דגריס רש"י בריש תמורה דלא אמרי' השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אלא בלאו שיש בו מעשה ניחא קושיתם ונ"ל דל"ד דלא ממעט התם אלא תמורה דליכא בה מעשה בשום גוונ' אבל בדבר דשייך ביה מעשה כגון מעקה דמ"ל בהיה בה מעקה וסתרו ובאבידה דמ"ל בנטלה ואח"כ החזירה כיון דבגוונ' דאיכא מעשה נשים חייבות א"כ קרא נאמר אף לנשים וחייבות אף היכא דליכא מעשה

ד"ה גברי וכו' כיון דאשכחן מיעוטא גביה כדאמר לעיל וכו' עכ"ל י"מ הא דאשה אינה מחוייבת ללמוד עצמה לא נ"ל לעיל אלא מהיקישא דולמדתם ולמדתם וא"כ נימא נמי דלא דרשינן הך היקישא משום סברא דבעי חיי כדאמרי' גבי מזוזה ואע"ג דאין האב מצווה ללמד בתו מ"מ תחייב היא ללמד עצמה משום הך סברא וי"ל דאם איתא דאיכא הך סברא גבי לימוד לא היתה תורה פוטרת האב ללמד בתו ועי"ל דגבי מזוז' כיון דאיכא הך סברא אמרינן דלכך לא הקישה בשני הפרשיו' לאשמעי' דלא מקשי' אבל הך היקישא דולמדתם ולמדתם ליכא שום גלוי דלא מקשינן יש מק' בברייתא דקתני מ"ע שלא הז"ג נשים חייבות מזוזה ושלוח הקן ת"ל דמחייבי משום דגברי בעו חיי ולמ"ל טעמא דשלא הז"ג וכ"הג הקשו התוס' בד"ה מעקה וי"ל כיון דמסקינן בשמעתין דמ"ע שהז"ג נשים פטורות מהיקישא דהוקשה כל התורה לתפלין אי הוו מ"ע שהז"ג הוו מפטרי אע"ג דאיכא סברא דגברי בעו חיי כיון דאיכא היקישא וכמ"ש התוס' גבי ת"ת דנשי' כיון דהך היקישא דהוקשו לתפלין ע"כ דהיקישא הוא לכל התורה לא מפקינן מזוזה ושלוח הקן מכללם אבל היקישה מזוזה לתפלין אמרי' דאין כונת התורה להיקישא כיון דאיכא הך סברא דגברי בעו חיי ולכך איצט' למי' משום דהוו מ"ע שלא הז"ג

ע"ב ד"ה הו"א וכו' וי"ל דמג"ש וכו' עכ"ל עיין להתוס' בפסחים דס"ד ע"ב ועיין להשע"ה

ד"ה ונילף וכו' ועי"ל דסברא הוא וכו' דשאני או"א דהוקש וכו' עכ"ל לפ"ז בצריכותא דלקמן הומ"ל אי כ' מורא הו"א דשאני מורא דהוקש וכו' י"מ להני תי' בתראי מאי פריך לריב"ב מאי א"ל הא י"ל דנילף מפו"ר לחומרא ונ"ל דאי לאו דאשכחן ילפותא במ"ע שלא הז"ג דחייבות ריב"ב גופיה היה פוטר נשים מפו"ר משום דכתיב וכבשוה ולא דריש על שניהם הוא אומר אותם אלא אחר דילפי' דחייבות בשאין הז"ג וכה"ג כ' מהרש"א בד"ז וי"מ במ"ש הע"י לקושית מהרש"ל ממזוזה ע"ש

דף ל"ה ע"א רש"י ד"ה ומדמצות וכו' מדאצט' היקיש' וכו' עכ"ל ק"ק הא אצט' היקישא למן המותר בפיך ולספר