משמרות כהונה חלק א כ

תוס' ד"ה מה וכו' ונילף מת משרצים בג"ש וכו' עכ"ל ולפמ"ש הר"ן בחי' בר"פ הנשרפין דהיכא דהג"ש אצטריך למילת' אחריתי אפי' מופנה משיבין ע"ש ניחא קושייתם

ע"ב גמ' ק"ו מנוצה של עזים עיין מה שכתבתי לעיל דז"ך ע"א בד"ה שכן

גמ' תפלין בהדיא כתיב וכו' אלא לעורן וכו' ק"ק כיון דקי"ל דלא הוכשרו אלא בהמה טהורה בכל מילי ל"ל קרא דבפיך וי"ל דמתפלין הוא דגמרינן אבל ק' למ"ד במסכת מכות די"א דהיקש תורה לתפלין לא אתא אלא למותר בפיך ל"ל היקש כיון דגמרינן בעלמ' מתפלין במ"מ גם ס"ת בכלל ול"ל הקיש' ויש ליישב

תוס' ד"ה אתיא וכו' מילתא דאתיא בק"ו וכו' עכ"ל ק"ל אכתי נילף בג"ש דבגד ועור שהביאו התוס' לעיל בד"ה מה וכו' ונילף שרצים ממת בג"ש זו אי איתא דתחש טמא ול"ל קרא דשרצים ומכח קושי' נראה דס"ל להתוס' כאן דגם מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא כמ"ש הר"ן בריש נדרים דף ג' ע"א ומחלפא שיטתייהו ממ"ש בר"פ אז"נ בד"ה ג"ש ל"צ שהקשו א"כ קרא ל"ל נראה דס"ל דבג"ש לא אמרינן כן ומכח קושיית' הוא שכ' הר"ן בריש נדרים כן ע"ש בדבריו מה שהקשה מהרש"א ל"ל קרא דנגעי' ל"ק דקרא דנגעי' אתיא נמי לדרשא זו ושלקה ביד כהן דמחד רבויא מרבי להו בברייתא דלעיל בפירש"י

דף כ"ט ע"א גמ' נכרי שחקק קב בבקעת כ' הפנ"י דהבקע' לא הית' מוקצה ביה"ש דעומדת להסקה אלא כיון שחקק בה קב ונעשית כלי ביו"ט נעשית נולד ע"ש ותמהני דא"כ מאי פריך הגמ' נימא דלעולם כר"י ס"ל והכא שאני דהוי חזיא ביה"ש ואין מוקצה לחצי שבת ואפי' בנולד אמרינן אין מוקצה לחצי שבת כדאיתא במס' ביצה דכ"ו ע"ב וא"ל דדוקא כי הדר אחזו דכבר כ' מהרש"ל בתשו' סי' מ' דאפי' לא הדר אחזו אין מוקצה לחצי שבת והוכיח כן מדברי התוס' בחולין רי"ד ע"ב ע"ש אשר ע"כ נר' עיקר דהבקע' קורה גדולה ואין עומדת להסקה ולא חזיא ביה"ש וכי עשאה כלי שריא דמסיקין בכלים

דף ל"ב ע"ב רש"י ד"ה ונמסרו וכו' לחוש במטלטלין וכו'

עכ"ל אבל מקרקעי קי"ל דאין מעילה בקרקעות כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' מעילה ואפי' אי איסורא איכא אינו אלא איסור דרבנן

בא"ד אי מדרבנן קאמר וכו' עכ"ל והיינו משו' דעיקר טומאה היא דרבנן וליכא לתא דאורי כלל ולכך לא דמו אבל לפי' קמא אע"ג דבהקדש ליכא דאורייתא ולא דרבנן מ"מ דמו לתרומות ומעשרות מיהא בדאורייתא דבכולהו נאמן בדאורייתא: דף ל"ד ע"א תוס' בד"ה שניהם וכו' אלא משום חזקה וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דמכח זה הו"מ לאוכחי בדבו' הקוד' דעת' חמיר ע"ש ובנימוקי לא"ח סימן שצ"ד כתבתי באורך ע"ש: ע"ב גמ' למאי הילכתא הומ"ל דנ"מ דאם עשה

מלאכה בתחלת ביה"ש בע"ש וגם עשה מלאכה במ"ש בסוף ביה"ש דאם הספק הוא אם כולו מן היום או כולו מן הלילה חייב חטאת אבל אם הספק הוא אם מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה לא מחייב חטאת ולחומ' היינו שלא יקריב חולין בעזרה

דף ל"ה ע"א תוס' בד"ה תרי וכו' אבל תימא לר"י במאי פליגי וכו' עכ"ל לפי' קמא שפי' מהרש"א ז"ל בכוונתם דקושיתם לרבה במאי פליגי תנאי ק' דטפי הי"ל להקשות עדיפא מינה לרב יוסף דלרבי יאודה דלא הוי ביה"ש אלא בהכסיף שיעורו תרי תלתי מיל ולר"ן דגם משקיעה הוי ביה"ש לא הוי אלא חצי מיל וזה תימה דכיון דבשיעור הלילה ה"מ דבצאת הכוכבי' הוי לילה ע"כ נראה עיקר כפי' בתרא כיון דצאת הכוכבים לילה הא מקודם הוי יום ובמאי פליגי ר"י ור"ן אר' יוסי דאמר כהרף עין ועיין בתוס' מגילה דלא נקטו ר"ן אלא ר"י ור"י ע"ש

ע"ב ד"ה היקשא וכו' או בתרומ' דרבנן וכו' עכ"ל

עיין בס' בשמים ראש סי' קכ"א שהוכיח מכאן דכ"ד שהוא משום לג' אפי' דביה"ש דמ"ש מדלא קאמר הלכה כרי"ו במ"ש במלאכ' דרבנן ע"ש ואינה ראיה דודאי תרומה דרבנן קילא משבות דשבת וא"כ רבותא אשמועינן אפי' תרומה דרבנן ובמ"א כתבתי בזה ואדרבה הוכחתי מדברי התוס' הלל להפך

בד"ה והתניא וכו' ומיהו לפי' הקונט' וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דאכתי נוקמא כר"ן ע"ש ל"ק דהך ברייתא דשופר מטלטלין לא מיתוקמא כר"ן דלפירש"י דבעי מיוחד לו כלי שמלאכתו לאיסור אין מטלטלין אפי' לצורך גופו כמ"ש התוס' לקמן וגם לפי' התוס' לקמן דמיוחד בחול קאמר שופר אינו מיוחד בחול לגמ' כמ"ש התוס' לקמן

דף ל"ו ע"א בד"ה הא וכו' הא רב סבר כר"י עכ"ל ק' דלקמן דקכ"ח אמרינן דרב במוקצה לטלטל סבר כר"ש ואפילו במידי דלא חזי אלא לטלטל סבר כר"ש כמו שנראה מדברי התוס' לעיל די"ט ע"ב גבי כרכי דזוזי ע"ש וי"ל במ"ש מהרש"א במס' ביצה דל"ג דדוקא לרב הונא הוא דאמרי' הכי גם בתי' קמא שתי' מהרש"א שם יתורץ כאן ובעיקר דברי התוס' דהוכיחו מההיא דמכבדות הו"מ לאוכוחי מדאמר הגמ' לעיל מינה ואפי' רב סבר כרבא ע"ש

ע"ב ד"ה חמין וכו' ודילמא מתני' אפי' כרבנן וכו' עכ"ל נחתי לאוכוחי דסתם חמין ותבשיל איירי נמי בשלא הוחמו כ"צ ולכך לא אתיא מתני' כרבנן אבל מדמוקי לה כחנניה אין להוכיח אלא דאיכא לאוקמה בשלא הוחמו כ"צ ואה"ן דאיכ' לאוקמי בכ"צ ואיכ' לאוקמי הכי ואיכ' לאוקמי הכי ואינו בהכרח אבל מדל' אתיא כרבנן בהכרח הוא דסתמ' בשלא כ"צ נמי וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל

דף ל"ז ע"א בד"ה לעולם וכו' משום דקי"ל וכו' עכ"ל וה"ה דהומ"ל משום דסתם מתני' דלעיל דלא חררה ע"ג גחלים כחנניה ואי משנתנו דלא כחנניה הוו סתרן תרי סתמי בחדא מסכתא

בד"ה אא"כ וכו' ק' לר"י היכי בעי למי' וכו' דהא חנניה שרי וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א בתי' הב' לתרץ קושי' מהרש"ל ז"ל דאי לאו דחנניה מיתוקמ' מתני' בבשיל כ"צ ולא הוק"ל להתוס' לעיל אלא אי מתני' מיירי בכל גוונא ע"ש הם דברים תמוהים דאיהו גופיה כ' לעיל דאי לא מיירי אלא בבשיל כ"צ לא ק"ל להתוס' מ"ש חמין מתבשיל משו' דתבשיל מצטמק ויפה לו ב"ה דשרי בתבשיל ס"ל מצטמק ויפה לו מותר והד"ק מהרש"ל לדוכתה וי"ל דבריו דאי לא מיירי מתני' אלא בבשיל כ"צ י"ל דתבשיל לא יפה ולא רע אבל חמין רע להם ודברי מהרש"א לעיל לאו בדוקא אלא דנקט לישנא דנקטו התוס' לעיל דתבשיל