משמרות כהונה חלק א יט

ע"כ דצורך מצוה חשיב צורך קצת וי"ל דדוקא התם דאם לא ישרוף עובר בב"י וב"י ואע"ג דכ' התוס' שם דכ"ט ע"ב בשם ר"י דהמשהה חמץ ע"מ לבערו אינו עובר בב"י וב"י מ"מ מודה דהמשהה ביו"ט שאין יכול לשורפו עובר כמ"ש אצלי במ"א

תוס' בד"ה ולא וכו' דסבר דנו"ן א"ק ביום טוב עכ"ל הא דלא הביא הגמ' מעיקרא דמילתא מלכם דנפ"ל מיניה דנו"ן א"ק ביו"ט משום דבעי לאוכוחי משריפה גופה דנו"ן א"ק י"ל משום שחיטה וכ"ש למ"ד הבערה ללאו יצתה

בד"ה ולא מילה וכו' וקס' רבא דקריבין וכו' עכ"ל עיין בת"י שהקשו אמאי לא נילף מילה שלא בזמנה מק"ו ע"ש י"ל דהגמ' שם סובר נו"ן א"ק ביו"ט

דף כ"ה ע"א גמ' מ"ט אמר רב וכו' הא דלא סגי ליה בדרש' דר"ן לחוד' משום דר"ן קאי לפרושי מילתא דהיכן אמרה תורה והך מילתא דוהתורה אמרה ידע לה הגמ' דהיא מילתא דרב גופיה וא"כ ר"ן לפרושי מילתא דרב קאי ומייתי הגמרא כולה מילתא דרב ולפמ"ש התוס' דשריפת תרומ' מדאורי' י"ל דאי לאו מילתא דרב הו"א דקרא דלך לאו אשריפה קאי אלא שאר הנאות אבל אחר דשמעינן דמצותה בשריפה ע"כ אהסקה קאי ועיין להרשב"א בחי'

תוס' ד"ה כך וכו' וקתני הנשרפין לא יקברו וכו' עכ"ל מק' דטעמא דהנשרפין לא יקברו משום דילמא משכח להו איניש ואתי לידי תקלה כדפירש"י והרע"ב אבל שאר ביעורין אה"ן דמהנו וי"ל דעיקר הוכחתם מדמני לה בהדי שאר הנשרפין ואותם הנשרפין לא מהני שאר ביעורין וה"ה תרומה אלא משום די"ל דמאי דקתני אלו שבשריפה היינו אלו דא"צ קבורה וא"כ תנא לא נחית לו' אלו לומר דא"צ קבורה וכל חד בדיניה להכי קאמרי וקתני הנשרפין לא יקברו וא"כ ע"כ דתנא דין שריפה אתא לאשמועי'

דף כ"ו ע"ב בד"ה השתא וכו' וא"כ היכי אתי שלשה ע"ג וכו' עכ"ל קושיתם היא שלשה ע"ג אבל גבי שלש ע"ג ל"ק כלל שהרי המק' פריך כיון דאמרת שלשה ע"ג בק"ו שלש ע"ג נמי תיתי בק"ו ואי אמרת לא ידעינן בש"ו אלא אחר דגלי באריג א"כ שלשה ע"ג נמי לא אתיא בק"ו ותי' שפיר ודברי הר"פ הם ענין בפ"ע ולא לתרץ קושיא שהרי הר"פ לא אמר אלא דהק"ו א"צ ולא אמר שהק"ו פריכא הוא דכיון דנקט הגמ' ק"ו ודאי ס"ל דלאו פריכא הוא וגם מהרש"ל נראה דלזה כיון שהרי לא ראינו בדבריו שהגיה בת"י כמ"ש מהרש"א ולא כ' מהרש"ל אלא דברי הר"פ דיבור בפ"ע

בד"ה אתי וכו' וכ"מ מדברי רבא וכו' עכ"ל מה שהקשה מהרש"א בדברי רש"י דכיון דכו"פ ואין בכלל אלא מה שבפרט אמאי איצטרי' מיעוטי ע"ש ל"ק דאי לאו תרי מיעוטי הוה מרבי' מוהבגד שלשה ע"ג בשאר בגדים ולא הוה מוקמי ליה לשלש ע"ג בצמר ופשתי' ומה שהקשה מהרש"א דריבויא דאו בגד בשרצים לא איצט' לבגד שלם כיון דאפילו בנגעים מטמא ואי בנגעים לא מטמא הו"ל לאוכוחי מתנ' דרי"ש ע"ש י"ל דלרבא אליבא דר"ש אחר דרבי או בגד בשרצים הדר ילפי' נג עי' משרצי' לטמויי בשלשה ע"ג וא"כ לר"ש ע"כ דלמסקנא ל"ל תרי מיעוטי וכיון דליכא אלא חד מיעוטא א"כ דרשי' בכלל ופרט ואו מעוט גם בגד שלם אי לאו ריבויא דאו בגד ומוכחי התוס' שפי' אבל תנא דריש' דאית ליה תרי מיעוטי וע"כ דלא איצטריך המיעוט הב' אלא דלא נדרוש ריבויא דוהבגד כדכתי' וא"כ בגד שלם דמטמא בנגעים דליכא מיעוט ג' ולכך לא מוכחי אלא מדברי רבא

בד"ה אימא וכו' פי' שנרבה שלשה ע"ג וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"ל דמכאן מוכח כהר"פ דאל"ה נימא דהרבוי לבגד שלם ע"ש וכבר כ' התוס' בד"ה הקודם די"ל דהשתא קו' וכו' ע"ש ואפשר דכל זה מדברי הר"פ ליישב הקו' דנקט הגמ' אבל התוס' לא ס"ל כן

בד"ה תרי וכו' דאל"ה תרי מיעוטא ל"ל וכו' עכ"ל ק' מאי קושיא הא לאו ריבויא דוהבגד הוה מוקמי' חדא מיעוטא לבגד שלם וחדא מיעוט' לשלשה ע"ג שהרי דברי התוספות בד"ז הם דלא כהר"פ כמ"ש מהרש"א בתי' וי"ל אי לאו ריבויא דוהבגד הוה סגי במיעוט אחד ומכלל ופרט ממעוטי כל מילי ודוק' אחר דאיכא ריבויא דוהבגד הוא דאצטריך תרי מיעוטי כדכתי' בד"ה אתי וא"כ אי לא כתיב והבגד וכתיב תרי מיעוטי ע"כ מיעוט ב' אתא למעט שלש ע"ג כדי לגלויי שלש ע"ג טמא כצמר ופשתים מ"ש מהרש"א בד"ה אזיל לשיטתיה בד"ה השתא וכו' ע"ש

דף ז"ך ע"א שכן וכו' מה ש"ו דטהור בשרצים וכו' עכ"ל הקושי מבואר נימא כעדשה יוכיח דטמא כשרצים וטהור בנגעים וי"ל דשו' הם המקבלים טומאה ואין לעשות יוכיח מכעדשה שהוא דבר המטמ' ולא המקבל טומאה דאין היוכיח שוה להקו' וזה רבות בשנים ששמעתי משם הרב המחבר ס' יתר הבז דכעדש' הוא הל"מ ואין לעשות יוכיח מהל' כמו שאין דנין מהלכ' ועפי"ז ניחא מאי דק' עוד אמאי לא הקשו התוס' לעיל מינה דנילף שרצים מנגעי' בק"ו ומה כעדשה שאינו מטמ' בנגעים מטמא בשרצים שלשה ע"ג דמטמא א"ד שיטמא בשרצים מיהו בזה י"ל שתי וערב יוכיח וכה"ג כתב מהרש"א בת"י אלא שלא הוק"ל אלא מכלים ולא הוק"ל מכעדשה ועפי"ה ניחא וש"ר שכל זה שייך גם בגמ' לקמן דכ"ח רע"ב בק"ו מנוצה של עזים

ע"ב גמ' ה"ן לרבות שאר בגדים הא ודאי ידע דרשא דחומ' דאל"ה אמאי לפריך לרבא אשר תכסה בה למ"ל אלא דסמיך אפירכא אימא לרבות שאר בגדים דפריך בתר הכי ולפמ"ש התוס' במנחו' דף ט"ל ע"ב דרבא לאו מיתורא וכו' ע"ש ניחא בלא"ה

תוס' ד"ה רשב"א וכו' משמע אפילו לא. נטוה וכדאמרינן בפ"ק דסוכה וכו' עכ"ל הא ודאי דפשיט"ל דבלא נטוה אינו אלא מדרבנן דשתי וערב כתיב וכמ"ש התוס' בד"ה אונין אלא דס"ל די"ל דסומכוס טווי קאמר ואפי' מדרבנן בעי טווי וא"כ לא הוו דבר אחר ותי' דע"כ דסומכוס מדאורייתא קאמר

ד"ה אונין וכו' הא שתי וערב כתיב וכו' עכ"ל משמ' להו דמתני' מדאוריי' קאמ' דומיא דשתי וערב

ד"ה ואין וכו' הכא מיירי בדבר הקבוע וכו' עכ"ל הקשה הרשב"א ז"ל היכי יליף ממשכ' הא משכן דבר המטלטל ע"ש וי"ל כיון דכתיב ע"פי ה' יחנו וע"פ יסעו כקביעי דמו כדאיתא בעירובין דנ"ה ע"ב

דף כ"ח ע"א גמ' א"כ ג"ש מאי אהני עיין בסוכה ר"פ הישן דאמרינן ורבנן אהל אהל ריבה ולא פריך ג"ש מאי אהני משו' דאצט' לפשתן כדס"ל הכא וס"ל לרבנן דהריבוי מרבה כל מילי ולא מוקמינן הג"ש אלא לחדא מילתא ומסתברא להו ילפותא דפשתן יותר מילפותא דעשוי בידי אדם ולר' יאודה צ"ל דאה"ן דיליף גם דבעי שזורין דהא ר"י ל"ל : אהל אהל ריבה: