משמרות כהונה חלק א קצז

וכו' א"כ פלו' וכו' עכ"ל בפ' מגרש פ' אע"פ שאין שמותיהן שוות והוי כמו א"נ דב' דינין הן דשמותיהן שוות וכ' גט א' לגרש בו שניהם או בכ' פ' מגרש פ' אע"פי שאין שמותיהן שוות ויותר נר' דלישנא דגמ' מ"ל דבגט א' מגרש ולחבירתה דהיינו מגרש ב' נשיו וקא' דד"ז פסול כמו הדין דפ' מגרש פ' המוזכר בסוף גיטין

ע"ב תוס' ד"ה מוכר וכו' למה אצט' מכסף מקנתו וכו' עכ"ל בגמ' גופה י"ל דהגמ' היא נמכר לישראל מנמכר לגוי אבל ממכרוהו אין ללמוד משום דאיכא סברא דנמכר בע"כ ועיין מהרש"א לקמן דט"ו ע"א גבי מאי דאמרי' אי ס"ד יליף שכיר שכיר ע"ש לכך הביאו פ"ה ובעיקר קו' י"מ הא אי לאו מכסף מקנתו והוה ילפי' מאמה העבריה הו"א דצריך ב' פרוטות כמו אמה ולכך כתיב בגופה כסף וכה"ג כ' התוס' לעיל ד"ד ע"ב דאצט' למכתב כסף גבי אשה ולא ילפי' מאמה דהו"א דבעי ב' פרוטות ונ"ל דהגמ' לעיל לא ילפי' דאמה בעי ב' פרוטות אלא מכח דומיא דיעוד והיינו למ"ד אין נמכרת לקרובים כדפירש"י שם אבל למ"ד נמכרת לקרובים לקמן די"ח ע"ב אמה נמי סגי בפרוט' והתוס' מק' אמסקנא דשמעתין דמסקי' דכ"ע יליף שכיר שכיר א"כ למ"ד נמכרת לקרובי' למ"ל קרא מכסף מקנתו

בא"ד אצטריך לדרשא אחרינא לגירעון כסף וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א והיה נ"ל שאין דבריו מוכרחים אלא דכוונתם דבעי' ב' פרוטות דבר הראוי לגירעון דדוקא באמה דאיכא ילפותא דומיא דיעוד אבל בנמכר לגוי אע"ג דיוצא בגירעון מ"מ דנקנה בדבר שאינו ראוי אגירעון מיהו לפ"ז אכתי ק' למ"ד נמכרת לקרובים דלדידיה אמה גופה בפרוטה וכמו שכתבתי בדיבור הקודם וצ"ל כדברי מהרש"א ז"ל

בא"ד וי"ל דהיקש עברי לעבריה אצט' וכו' עכ"ל

וה"ה דהומ"ל אצטריך היקש לגירעון כסף דבאמה הוא דכתיב וכמ"ש התוס' קודם זה ועוד הומ"ל דאצט' לשאינה נקנית בחליפין דמנמכר לגוי הוא דילפי' ועיין להתוס' לעיל ד"ג סד"ה ואשה

דף ט"ו ע"א גמ' הו"א לעולם ממש וכו' ק"ק אמאי הוצרך לזה אפי' אי משמעות לעולם לעולמו של יובל מ"מ אצט' תרי קראי דאי מחד קרא הו"א היכא דלא עביד שש וי"ל דקושטא קאמר דמשמעות לעולם ממש אי לאו קרא דושבתם

תוס' ד"ה כי טוב וכו' דמהתם ילפי' בת"כ וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ול"ק דכיון דגלי קרא בסמוך קרא גבי יובל דלא אמרי' הך סברא תו לא עבדי' הך סברא וכמ"ש התוס' לקמן בד"ה אמאי ומהרש"א גופיה בגמ' בסמוך ע"ש

ע"ב ד"ה אמר וכו' פי' דלא כתיב קרא בהדיא וכו' עכ"ל הק' מהרש"א דלקמן בבעיא דנמכר לישראל אי נגאל בקרובים קאמר דאליבא דרבי לא תבעי לך דהא אינו נגאל בקרובים קאמ' ולפ"ד התוס' הללו גם לר' תבעי די"ל דס"ל נגאל בקרובים ומשום דאינו מפו' בהדיא הוא דקאמר אינו נגאל באלה ע"ש וי"ל כיון דמסקנא דשמעתין לא אשכח תנא דלא יליף שכיר שכיר אית לן למימר דלר' נמי יליף ג"ש וא"כ ע"כ דדריש יגאלנו דג"ש כמאן דכתיבא בהדיא כמ"ש מהרש"א והתוס' לא קאמר אלא אי לא יליף ג"ש מיהו הריטב"א כ' לעיל דע"כ איכא מאן דלא א ג"ש וכדקא' הגמ' בריש הסוגיא אלא למ"ד דלא יליף שכיר שכיר מאי א"ל ע"כ נר' דאי איתא דר' לא יליף שכיר שכיר ע"כ דריש יגאלנו והגמ' לקמן דקאמר כי מבע"ל אליבא דרבנן היינו כיון דילפי' ג"ש הג"ש מפקא ממשמעות יגאלנו אבל כי ליכא ג"ש לא מפקי' יגאלנו ממשמעותיה דמיעוטא הוא

ד"ה וריה"ג וכו' ולספרים דגרסי ליה נרא' להר"מ דה"פ וכו' עכ"ל נר' דספרים דגרסי ליה גרסי נמי לרע"ק מידי אלא באלה כתיב ופריך לתרוייהו לריה"ג ולרע"ק וניחא לפי' הר"מ מאי דפריך בתר הכי א"ה הדרא קושיא לדוכתה דהיינו הקושיא הב' דפריך לרע"ק

דף ט"ז ע"א ד"ה בנכרי וכו' וי"ל דאי מהתם וכו' עכ"ל והבריית' דקתני או אינו אלא בנכרי שאינו תחת ידך הו"מ לדחויי מוחשב עם קונהו נפקא אלא ניחא ליה לדחויי מגופיה דקרא בלא"ה דלענין עקיפין לא ציית ומה אפשר לעשות

גמ' ומה סימנין וכו' י"מ לפמ"ש התוס' בריש קמא דאין עונשין ממון מן הדין היכי יליף דיוצאה מרשות אדון מק"ו הא אין עמ"ה ונ"ל דל"ק דטעמא דאין עונשין ממון מק"ו משום דשמא יש פרכא אק"ו ואוקי ממונא בחזקת מאריה והכא ליכא חזקא ממון דאדרב' העבד מוחזק בעצמו כמ"ש התוס' בד"ה והרב

ע"ב גמ' ת"ל תשלחנו וכי תשלחנו וכו' הק' מהרימ"ט למ"ל קרא ת"ל מדכתיב מעמך למעט בורח ויוצא בגירעון כסף ש"מ דל"ד שש אלא כל יציאות והמש"ל בפ"ג מה' עבדים הי"ד תי' דעיקר קרא לא אצט' אלא לאמה העבריה אלא כיון דאצט' קרא מיהא לאמה ניחא ליה לאתויי גם שאר יציאות מקרא גופיה ע"ש וק' שהרי התוס' כ' בד"ה אמה דאי לאו לאמתך לא הוה ילפי' הענקה באמה כלל מוכי תשלחנו כיון דלא אשכחן בה הענקה כלל משמע דאפי' לשש לא הוה ילפי' באמה וכמ"ש ה' בעצמו שם ואי איתא הא ע"כ דשמעי' מוכי תשלחנו להענקה דשם מיהא באמה דאי ל"ה קרא למאי אתא דהא לפ"ד הרב עיקר קרא לא אתא אלא לאמה והנה הרשב"א הק' למ"ל קרא להענקה דאמה ת"ל מדאתקש עברי' לעברי ותי' דהו"א תשלחנו מיעוט' הוא לזה ולא לאמה ע"ש ולפ"ז י"ל דברי המש"ל דאי לאו קרא דלאמתך הו"א קרא לאו ריבויא אלא מיעוטא למעט אמה דלא נילף מהיקישא דעברי' לעברי ולא דרשינן מיעועא לאפוקי מהיקישא אלא מוכי תשלחנו דמייתר אבל אחר דכתיב לאמתך כיון דאיכא ענקה באמה מסתברא דתשלחנו ריבויא הוא לרבות סי' ולעיקר קו' הרשב"א י"ל כיון דקרא יהיב טעמא דענקה משום כי משנה שכר שכיר לא ילפי' אמה בהיקישא כיון דבאמה ליכא משנה ש"ש

תוס' ד"ה והתנחלתם וכו' אבל קטנה לא נפקא וכו' עכ"ל והגמ' דמייתי הכא מותנחלת' אע"פ דלשינויא בתרא הכא בגדולה מיירי מ"מ לשינויא קמא דמוקי לה דנפקא במיתת האב בקטנה מיירי ולכך ניחא ליה לאתויי מוהתנחלתם דבקטנה מיירי ושמעי' גדולה מכ"ש וגם לשינויא בתרא הא דמוקי בסי' מנין ל"ד אלא דמיתוקמא נמי ביציאה דשש ויובל וכמ"ש מהרש"א ז"ל

דף י"ז ע"א ד"ה ונילף וכו' וי"ל דשמא דל"מ וכו' עכ"ל י"ל לפי המתבא' מדברי רש"י ז"ל בשבת דקל"ב ע"א דאין דנין י"ג מדות מהלכה מה יענה בקו' התוס' דא"ל הל"מ דא"כ מאי פריך ונילף מעולת ראיה הא אין דנין בג"ש מהלכה וי"ל