משמרות כהונה חלק א קצב

דף ד' ע"א גמ' ולכתוב רחמנא נערות וכו' אין להקשות לדעת הרמב"ן הנ"ל דיכולה למכור עצמה כשהיא נערה נימא דקמ"ל דאי מכרה עצמה בימי נערות תצא בבגרות די"ל כיון דהיא מכרה עצמה סברא הוא דאינה יוצאה אפי' בבגרות הקשה הפנ"י מדאמרי' בערכין דכ"ט לרב דאמר המוכר את שדהו בשנת היובל מכורה ויוצאה הא דלא יליף מק"ו דמכורה כבר וכו' כדילפי' גבי מוכר את בתו כשהיא נערה משום דשאני התם דלא הדרא ומזדבנה ופירש"י דאין מוכר לשפחות אחר שפחות משמע דלמ"ד מוכר לשפחות אחר שפחות מוכר בתו כשהיא נערה וא"כ נימא דלהכי איצט' קרא הכא לבגרות דאי מכר את בתו כשהיא נערה יוצאה בבגרות ויש מי שתירץ במה שכתב התוס' בכתובות דמ"ו לחד תי' דאית לן למילף דאין מוכר בתו כשהיא נערה דא"כ למ"ל לאמה והגמ' חד מינייהו נקט ולתי' אחרינא שתי' שם ס"ל כמ"ש התוס' בערכין ועי"ל הגמ' כאן אליבא דשמואל דס"ל שם בערכין דלכ"ע אין מוכר בתו נערה ועמ"ש לקמן די"ח ע"ב ע"ש

רש"י ד"ה בא שכיר וכו' ומאחר שנכתבו וכו'

עכ"ל ועי"ל דקנוי קנין עולם לא מקרי שכיר דאפי' קנוי קנין שנים לא מקרי שכיר אלא משום דכתיב בשכיר שנה כמ"ש בשיטה ע"ש

תוס' ד"ה ויצאה וכו' וא"ת ברישא הול"ל נערות וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ע"ד הרא"ם דאשתמיט ליה דברי התוס' דלפ"ד מאי מק' התוס' נימא אלו לא נאמר קאמר ע"ש י"ל דהתוס' מק' לאוקמתא דמר בר ר"א דלא שייך למימר אלו לא נאמר דהול"ל בריש' נערות ואח"כ בגרות דאילונית דכך סדר הזמנים בעלמא דנערות ואח"כ בגרות ומ"ש בישוב דברי רש"י בחומש דמשום שלא הביא הך דרשא דאין כסף לאדון זה לכך כ' נערות ברישא משום מלתא דחידושא ברישא ק' לפ"ז גבי ברייתא דתושב נימא כן ואמאי הוצרך רש"י בשמעתין לו' ומאחר שנכתבו וכו' ומ"ש מהרש"א דגם אביי ידע לה דבגרות דאילונית אתיא בק"ו אלא דס"ל מילת' דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא ומאי דקאמר ובבגרות לא תיפוק היינו ע"י נערות דחד גופא וכו' ע"ש כוונתו ע"י ק"ו מנערות דחד גופא לא תיפוק דליכא ק"ו מנערות דגופא דאילונית דל"ל נערות אבל מודה דתיפוק ע"י ק"ו מנערו' דעלמא כדאמר מר בר ר"א דאמרינן ביה שפיר מלתא דאתיא בק"ו וכו' ועיין להשיטה שלא נודעה למי

בד"ה דלא וכו' הא אמרי' גבי סריס עד שיהיו בו כולן וכו' עכ"ל ק' דפלוגתא דאמוראי היא התם ונימא דמר בר ר"א ס"ל כמ"ד באחד מהם וי"ל כיון דגם אביי ידע ליה לק"ו דעביד מר בר"א אלא דס"ל דמלתא דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא דלא אסיק אדעתיה דרשא דעיקר זבינא דאילונית וא"כ ליכא למדרש מדי וכמ"ש מהרש"א בדיבור הקודם א"כ עיקר אתקפתא דמר בר"א אאוקמתא דאביי היא הא איכא למידרש לזביני דאילונית ואיכא למידרש ולא אמרינן טרח וכ' לה קרא מק' התוס' שפיר מאי פריך מר בר"א אאביי נימא דאביי ס"ל כמ"ד עד שיהיו כולן ועיין להשיטה הנ"ל

ע"ב ד"ה מעיקרא וכו' וי"ל דאי מהיקש לחוד וכו' עכ"ל הק' מהרש"א השתא נמי אק"ו נימא דיו ע"ש וי"ל דבלא"ה פריך שפיר מה לאמה שכן יוצאה בכסף ולא הוק"ל להתוס' אלא למסקנא למ"ל ג"ש נילף מהיקישא ודע דהריטב"א כ' דהק"ו דברייתא ל"ד אלא בנין אב דהא לא שייכא ביאה דאישות בשפחה ע"ש ועיין למהרש"א לקמן דף ה' אבל התוס' נר' דלא ס"ל כן ממ"ש אח"ז בשם הר"ן דאי איתא דבנין אב הוא היכי בעי למילף בבנין אב מאמה כיון דאמה גופה נ"ל מוהפד' כיון דיוצאה בכסף וכו' כמ"ש הר"ן גבי היקישא וכ"נ נמי ממה שהק' בדיבור שאח"ז נילף כסף מביאה דאי איתא דבנין אב הוא לק"מ ועיין להרמב"ן ז"ל בחי' ובתי' זה של התוס' ק"ל דלקמן ד"ט ע"ב אמרינן דאי מובעלה הו"א עד דמקדש והדר בעיל ונערה המאורסה מנ"ל בשטר ואמאי לא קאמר נערה המאורסה במקדשה בב' פרוטו' נוקמי' לקר' דובעל' למקד' והדר בעיל מ"מ בב' פרוטו' כסף לחודיה סגי דילפי' מאמ' וי"ל דנימ' כונת התור' למיעוט' דוקא מקדש והדר בעיל דלא נילף מאמ'

בד"ה כתב וכו' אקידושין של ביאה וכו' עכ"ל נר' דלא מסתבר להו דגם בכ"הג מקשי הויות להדדי ובשטר דבעי נמי אמר הוא ילפי' מגט מויצאה והיתה וגט נ"ל מושלחה מביתו

בד"ה ובעלה וכו' וי"ל דאי לאו וכו' עכ"ל עיין למהרש"א ז"ל שם ביבמות ומה שנר' מדבריו דג"ש זו דקיחה קיחה ראשה מופנה קשיא דהא מבע"ל לדרשא דשמעתין דכי יקח ולא כי תקח ונ"ל בכוונת התוס' שם דכל דבריהם אזלי למ"ד בנדה דכ"ב דג"ש מופנה מצד א' למדין ואין משיבין ואינה מופנה כל עיקר למדין ומשיבין וג"ש זו דקיחה אינה מופנה ומאי דילפי' שם קיחה קיחה היינו קיחה דה עריות מופנה אבל קיחה דאשה אינה מופנה וג"ש דכהנים שהק' התוס' אח"כ אינה מופנ' כלל אלא דהתם ליכ' תשו' ועיין להשע"ה

ד"ה אמר וכו' ומשני אי לא כתיב וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ולכתוב ובעלה ומדאצט' קרא ולא ילפי' מק"ו דיבמה ע"כ משום דאמה העבריה תוכיח ושמעי' דאמה אינה נקנית בביאה ע"ש ל"ק דהו"א משום דשפחה כנענית תוכיח ולא הוה שמעי' דין דאמה לכך אצט' ובעלה דהשת' אמעיטו תרווייהו אמה וש"כ ובעיק' קו' התוס' לכאורה י"ל ע"ד מ"ש מהרש"א בד"ה כתב מיהו י"ל ובקל יתבאר

דף ה' ע"א גמ' אמר קרא ויצאה והיתה ק"ל ת"ל קדושין דשטר מדאצט' בעולת בעל דאי מובעלה הו"א עד דמקדש והדר בעיל ונערה המאורסה מ"ל בשטר כדאיתא לקמן ד"ט וא"כ מדאצט' בעולת בעל שמעי' קידושי שטר דל"מ נערה המאורסה אלא בשטר וי"ל דתנא דהאי בריית' דשמעתין נ"ל כסף מכי יקח איש וכו' לחודה ובעולת בעל לדרשא אחרינא והגמ' לקמן דקאמר אי מהתם וכו' לא קאמר הכי אלא אליבא דמאן דנ"ל מבעולת בעל אבל להך תנא דברייתא לא מייתי קרא דבעולת בעל

תוס' ד"ה מנין וכו' משום דאמה גופ' וכו' עכ"ל ומשפחה כנענית לא ילפי' דאיכא למיפרך שכן נקנית בחזקה

בד"ה שכן וכו' מה למטלטלין שכן וכו' עכ"ל לפום מאי דנקטו בקושיית' מטלטלין יוכיחו ואתיא מתרווייהו מקרקעי ומטלטלי הומ"ל שכן הנאתן מרובה כדפרכי' בשמעתין בסמוך דחדא מתרתי אפי' לא הדר דינא פרכי' כ"ד כדאיתא בפרק כל הבשר דקי"ו ע"ש בתוס' אלא דהוצרכו לפירכא שכן פודין כי היכי דלא תקשה נילף ממטלטלין לחודייהו חדא מחדא

ד"ה ע"מ וכו' דבית אביה קרוים כל יוצאי חלציו וכו' עכ"ל וממכרו לא ק"ל דמ"מ בית אחרת שדר בה מקרי בית אביה אחל עליה היום התנאי ועיין