משמרות כהונה חלק א קצ

תוס' ד"ה ורבנן וכו' ורש"י פי' שם דוקא מנזיקין וכו' עכ"ל ולפירש"י ברייתא דהתם כולן נכנסו תחת הבעלים וגבי ב"ח בינונית ולא מעדית דלא כאדמון דלדידיה אפי' מוזיל גביה אמ"ל לכי תהדר ולא ס"ל כמ"ש התוס' דהתם אמרי' האי טעמא לכ"מ

דף ק"י ע"ב ד"ה ואימא נסכא וכו' דהא דקא' וכו' עכ"ל מהרש"ל תמה ע"ד התוס' וכ' לכך נר' כמ"ש התוס' שם וכוונתו לדחות דבריהם דהכא אלא העיקר כדבריהם דהתם ודלא כמו שהבין בכוונתו מהרש"א ז"ל

רש"י ד"ה ואימא פריטי ותאמר שיתן לו וכו' עכ"ל ביאור דבריו עיין במקובצת

דף קי"ב ע"ב גמ' עתידין אילני סרק דבא"י שיטענו פירות י"ל אילני סרק היינו עמי הארץ עתידין שיטענו פירות וילמדו תורה וכמו שאמר הכתוב ומלאה הארץ דעה

תם ונשלם מסכת כתובות

מסכת קידושין דף ב' ע"א תוס' ד"ה בפרוטה וכו' א"נ י"ל וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דלפ"ז הוא דילפי' וכו' מדברי התוס' לקמן ע"ש נר' שכיון למ"ש בסה"ד והא דאצט' בפדיון והקדש ולא ילפי' מנזקין וע"ע וכו' דע"כ מ"ש מנזקין הו"א לתי' הב' דלתי' קמא מע"ע הוא דילפי' מיהו אין ראיה מזה דלתי' קמא לא כ' דילפי' מע"ע אלא גבי קידושין דמנזקין לא אתו דה"א כי מקדש בקרקע לבעי מיטב כמו נזיקין אבל פדיון והקדש מציא למילפינהו מנזיקין דהא ליתנהו בקרק' כלל דממעטי' להו מכו"פ וכלל ומ"מ קושטא הוא כדברי מהרש"א דלתי' הב' מנזקין הוא דילפי' דמע"ע י"ל משום טימוע איברא דק"ל דלקמן ד"ח ע"א אברייתא דאינו נקנה בתבואה וכלים פריך הגמ' אי דלמ' בהו כלל הא כתיב ישיב ומאי פריך נימא דדוקא בגירעון דפדייה משום שמא יטמע אבל בקנייה מנ"ל ורש"י פי' שם דכתיב גאולתו מכסף מקנתו לפ"ז ניחא דקנייה מקר' הוא דילפי' והא דלא ילפי' נזקין מקנייה דלאו בע"כ היא י"ל דטעמא דקרא בקנייה גופה כי היכי להקל עליו בפדיון משום טימוע דכך דעת התורה דפדיון וקנייה חד דינ' לתרוייהו כן נ"ל בדעת התוס' לפום תי' בתרא מיהו רש"י שם לקמן בד"ה שו"פ כ' דקידושין ילפי' מישיב דגבי ע"ע וק' דא"כ אמאי הוכרח לפ' אח"כ דקנייה מדכתיב גאולתו מכסף מקנתו הא בלא"ה ילפי' מגירעון דפדיון כדילפי' קידושין מינה ונ"ל בדעת רש"י ז"ל דלא ילפי' קידושין מישיב אלא דאיכא קרא דגאולתו דגם בקנייה שו"כ ככספ' וילפינן מקנייה אבל מגירעון י"ל משום טימוע והנה מגמ' הלזו דלקמן י"ל מה שהק' מהרש"א אמאי לא כ' דמסברא הוא דנ"ל שו"כ בקידושין וישיב אצט' משום דהוא גרם ונזקין משום מיטב ע"ש דא"כ אמאי אצט' הגמרא גבי קנייה דע"ע לאתויי קרא דישיב הא קנייה נ"ל מסברא כמו קידושין ועיין להריטב"א ז"ל בחי' ועי"ל דאי מסברא שו"כ ככספ' לא הוה ס"ד למימ' הסבר' דהוא גרם לאפוקי כספ' ממשמעותיה כיון דהסברא היא דשו"כ נכלל בכלל כסף וא"כ לא אצט' ישיב והנה הר"ן כ' דמסברא ידעי' שו"כ ככסף ואצט' ישיב משום דבע"כ דאדון ונזקין משום מיטב והשע"ה הק' ע"ד אמאי אצט' למיכת' בע"ע וילפי' מנזקין דאיתנהו בע"כ ותי' משום דהוא גרם ע"ש וק' דא"כ אמאי כ' הר"ן הסברא דבע"כ בטעמא דהוא גרם סגי ליה ולקושיתו י"ל דאי לא כ' ישיב הוה ילפי' מנזקין גם לענין מיטב כמ"ש התוס'

ד"ה היבמה וכו' דלמ' למיתני בדרך א' וכו' עכ"ל וכיון דלא תני ברישא לא תני ליה בסיפא דיבמה וכן בתי' בתרא דלא תני גבי ע"ע משום דליכא למעוטי אע"ג דברישא איכא למעוטי חליפין מ"מ סיפא דע"ע ליכא למעוטי מדי דמיתת אדון בלא מנינא שמעי' לה דמדקתני בסיפא גבי נרצע מיתת אדון שמעי' דבע"ע דרישא א"י כמיתת האדון דל"ל בכ"הג תנא ושייר וכיון דבסיפא לא מיתני ליה מנינא גם ברישא לא תני ליה ועיין מהרש"א ז"ל

ע"ב ד"ה אתרוג וכו' לידע כמאן הלכתא וכו' עכ"ל אע"ג דלמ"ד. כרם רבעי נמי איכא הך סתמא דאתרוג דס"ל נטע רבעי ומ"ל חד סתמא ומ"ל תרי סתמי מ"מ סתמא דמס' מעשר שני דהיא במקומה עדיפא דדיני רבעי שם איתנהו גם מתניא במס' עדיות ועיין להשע"ה ה' מעשר דל"ב מ"ש ע"ד התוס' מג' לקמן דט"ל וקושיתו אינה אלא לפום מאי דפשיט"ל דרבעי אינו אסור בהנאה ולא ידעתי מנ"ל הא קרש קריה רחמנא משמע דאסור בהנאה וכן נר' מגמ' בקמא ד' ס"ו ע"א דקאמר דמציינין בקוזזות אדמה מה אדמה כי זרע לה מתהניא מינה אף רבעי כי פריק ליה מיתהני מניה

בא"ד איסורין לסחורה כדין שביעית או לאחר

הביעור וכו' עכ"ל הא דלא קאמרי לענין איסור אכילה בשביעית עצמה דכל הספיחים מותרין דשל ששית הן אבל ספיחי כרוב דשמא יקח מן העלין של שביעית אסורין אפי' באכילה לרע"ק דדריש הן לא נאסוף לאסור ספיחין בשביעי' דניחא להו למינקט מילת' דאתיא אפילו לרבנן אבל אין לו' דס"ל כשי' ר"ת שכ' בפ' מ"ש דספיחי כרוב מותרין באכילה בשביעית אפילו לרע"ק כמ"ש מהרש"א שם הא ליתא דא"כ התוס' בסמוך גבי כל הספיחים אסורין אמאי מוקמי לה לענין דיצאו למ"ש נוקמה בשביעית עצמה דכל הספיחים אסורין אפילו באכילה לרע"ק חוץ מספיחי כרוב דשרו אפי לרע"ק אלא ע"כ דלא ס"ל כשי' ר"ת

בא"ד ומה שגידל אמהות הרי הן של שביעית וכו' עכ"ל נ"ל דהתוס' כאן ס"ל דבכל הספיחים