משמרות כהונה חלק א קפד

ד"ה קרענא וכו' ותרי בעי' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל ולעיל בבת ר"ח משום שבועה הוא דמפיק ממונא ואין להקשות דה"נ לישתבע לוה ומפיק השטר מהמלוה דודאי ע"א אינו קם לממון אלא דלעיל ע"י העד הוי חשוד וכבר תקנו חכמים דבחשוד שכנגדו נשבע ונוטל

תוס' בא"ד וא"ת למאי הילכתא וכו' עכ"ל התוספות ר"פ מצות חליצה דק"א תי' בשם ר"ח דמיירי בכתוב נאמנות וס"ל דנאמנות סתם מהני לגבי ע"א ועיין להסמ"ע רס"י ע' ולהש"ך שם ע"ש

תוס' ד"ה מרענא וכו' וא"ת למאי הילכתא וכו' עכ"ל לדעת הר"מ ברפי"ד מה' מו"ל דע"א מעיד שהוא פרוע דבעי שבועה דוקא אחר זמנו אבל בתוך זמנו נפרע בלא שבועה מתיישב קושייתם שפיר דמיירי הכא בתוך זמנו ולכך אי לאו דקי"ל בגוויה ל"מ שבועה ועיין בהרא"ש בשם ר"ח דמיירי בכ' נאמנות סתם דאפילו נאמנות סתם מהני לגבי ע"א ולא כ' נאמנות כשני עדים ולכך אי גברא דמהימנא הוא כבי תרי זוקק לשבועה ע"ש משמע דדוקא בכ' לו כב' עדים אבל בכ' לו בפי' כע"א אי גברא מהימנא הוא זוקק לשבועה ולא אמרי' כיון דנאמנות סתם מהני נגד ע"א א"כ כי אמר בפי' כע"א לטפויי אתא אפי' גברא מהימנא והיינו משום די"ל דלאו לטפויי גברא מהימנא אתא אלא לטפויי אפילו מע"א שהודה לפניו דבנאמנות סתם אפילו להסו' דמהני נגד ע"א דוקא ע"א דפירעון אבל נגד ע"א דהודאה ל"מ כמ"ש הש"ך סימן ע"א סק"ב לדעת הרא"ש לקמן דף פ"ו דסובר כר"ח עיין שם ולפי זה מ"ש ר"ח דמיירי בנאמנות סתם קושטא קאמר משום דס"ל כן וה"ה דהומ"ל בכ' בפי' נאמנות כע"א ולפ"ז אפי' לדעת הראב"ד והרא"ש לקמן דס"ל דנאמנות סתם לא מהניא נגד כ' ע"א י"ל קושית התוס' ומיירי כאן בכ' נאמנות כע"א בפי' דע"א אינו זוקק לשבועה כמ"ש הש"ך סק"ב ואי גברא מהימנא זוקק לשבועה ועיין בב"י שם בסי' ע"א שהביא מהרי"ו שדעת ר"ח כדעת הרא"ש ע"ש ולא היה צריך לזה דהרא"ש גופי' כ' כאן ולקמן דפ"ז דר"ח ס"ל כן דנאמנות סתם מהני נגד ע"א ואם כ' בפי' נאמן אפי' נגד ע"א נר' דהוי כמו שכ' כשני עדים ואפי' קי"ל בגוויה אינו זוקק לשבועה ועיין להש"ך סק"ב מ"ש על תשו' מהר"ם אלשיך סימן כ"ח ע"ש ונר' דנקט מהר"ם אלשיך כשני עדים דאז אפי' העד קי"ל בגוויה אינו משביעו דנאמנות סתם ונאמנות כע"א אי העד קי"ל בגוויה משביעו ונאמנות נגד ע"א היינו נאמנות כשני עדים

בא"ד צ"ל שהיה רב פפא וכו' עכ"ל ק' לפ"ז מאי קאמר אע"ג דאיכא מ"ד ע"א לאו כלום הוא הא אפי' ע"א לא הוי שהיה קרובו ויש ליישב

ע"ב ד"ה ועוד וכו' אין מועילין זה בלא זה וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דטעמא דלא אמיד לא מהני דאיכא למימר דזבנה מיניה ע"ש ור"ל אע"ג דלא אמיד איכא למימר מציאה מצא ואף על גב דבסימנא נמי איכא למימר נמי זבנה מיניה מ"מ בהצטרפות שני הטעמים מהני והתוס' בדיבור הקודם דכ' משום דליורשין לא טעי' מילתא דלא שכיחא ולא תי' דהכא שאני דאיכא שני הטעמים י"ל דמ"ש התוס' כאן דצריך ב' הטעמי' היינו לועוד דקאמר הגמ' דהק' הגמ' חדא דלא אמיד ומהני לחודיה ועוד אפי' תימא דלא מהני לחודיה מ"מ הא איכא טעמא דסימנא בהדי דלא אמיד והתוס' לעיל לטעמא א' דסגי לחודי' הוצרכו לו' דדוקא ליורש דלא טעי' ומ"מ דברי מהרש"א דחוקים ע"כ נ"ל דהק' הגמ' חדא דלא אמיד וסגי לחודיה ועוד אפי' לא סגי ונימא דלא מהני אלא לאפוקי ובנה מניה אבל אכתי יש לחוש דילמא דאיניש אחרינא הא איכא סימנא דמהני לאפוקי איניש אחרינא אבל רשב"א סובר דהג' חדא מילתא קאמר דמעיקרא דקאמר חדא דלא אמיד אינו אלא לאפוקי ועוד הא יהיב סימנא לאפוקי דלא ניחוש לאיניש אחרינא

ד"ה המוכר וכו' וא"ת אמאי איצט' למעוטי שטרות וכו' עכ"ל י"ל בזה דאיצט' קרא להיכא שאחר שקנה הלוקח את השטר גבה מן הלוה דאע"ג דלא הוי מכר מה שגבה גבה וכדאמרי' בפ' אז"נ דס"ו ע"ב גבי רשב"ל מודה ר"נ בשמיט ואכיל וכו' והיינו משום דמחילה בטעות הוי מחילה בזביני לשי' רש"י או משום דניחא ליה דליקו בהימנותיה לשי' התוס' ע"ש וה"נ דכוותה במכירת שטרות ויש להם אונאה משום דלא ידע דמחילה כדאמרי' בפ' אז"נ ולכך איצטריך למעט שטרות מאונאה

דף פ"ו ע"א ד"ה לאשה וכו' דלאחר מיתה ליכא נעילת דלת וכו' עכ"ל ק' דבפ"ק דקידושין די"ג אמרי' שעבודא ל"ד וגבי מיורשין משום נעילת דלת וי"ל דכוונתם דליכא נעילת דלת כ"כ ובהא עדיף טעמא דתנא דאשה ועי"ל דהתם כיון דמלקוחות גבי משום נעילת דלית לקוחות ויורשין בי הדדי נינהו

ד"ה אמר וכו' דבשלמא לרב הונא וכו' עכ"ל מ"ש

מהרש"א דביתומי' גדולים שעבודא חל אמעות לר"ה תימא דמטלטלי דיתמי ל"מ לב"ח ואי אין מונחין ברשות יתמי וכר' טרפון דלעיל א"כ מאי ק"ל מקטינא דאביי דלעיל ויותר יש לכוין שזהו הצ"ע שכ' פסקי התו'

ע"ב רש"י ד"ה ואת הבאים וכו' ונתגרשה ומתה וכו' עכ"ל כ' הרא"ש ז"ל משמע שאם היא חיה שאין הלקוחות גובין עד שתשבע היא ואם אינה רוצה לישבע יפסידו הלקוחות ע"ש ור"ל שאם כשאינה רוצה לישבע ישבעו הלקוחות שאינן יודעין שפרועה מיתוקמ' מתניתין שפיר בנתגרש' ולא מתה דכיון דפטורה מן השבועה נשבעין הלקוחות ולמה פירש"י מתה אלא ע"כ כשהיא אינה נשבעת כיון דפטרה יפסידו הלקוחות ועיין להפנ"י ועיין בש"ע ח"מ סי' ס"ו דין ט"ו ודוק

דף פ"ז ע"א רש"י ד"ה על הפוגמת וכ"ש משבוע' אפוטרופ' וכו' עכ"ל דל"ל דוקא פוגמת דמסקא דעתה אבל אפוטרופא לא מסקא דעתה כדבסמוך דהא אפי' אי עלה לחודה לא מסקא דעתה מ"מ מיגו דמסקא דעתה אפוגמת מסקא גם על אפוטרופא מה"ט הוא דלא קשיא קושית רב אשי על אמאן דמתני לה אסיפא הלכה מקבר בעלה וכו' כדפירש"י בסמוך ועי"ל דאי לאו דמוסיף הוא פוגמת אמאי נקט פוגמת לחוד הול"ל נמי פיטור דלאחר שנעשית אפוטרופא דשוה לפוגמת אלא ע"כ דמוסיף הוא ומודה לר"י באפוטרופא

תוס' ד"ה מקשים וכו' עיין במהרש"א ז"ל ועמ"ש לקמן דצ"ח ע"ב ע"ש

ע"ב ד"ה דמיפרע וכו' עכ"ל ולא שייך כאן מיגו עכ"ל הא דלא הוי מיגו להוציא משום דאיכא שטרא ואזדו התוס' לשיטתייהו שכ' בפ' חזקת